שדה התעופה בקהיר היה עמוס ביום שלישי באישים שבאו לדון בעסקת חטופים והפסקת אש בין ישראל לחמאס. ראש הסי־איי־איי ויליאם ברנס נפגש עם נשיא מצרים ועם ראש המודיעין המצרי והעביר את הכרת התודה של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לעמיתו המצרי, על מאמציו לגבש הסדר. ברנס נפגש בקהיר עם ראש המוסד דדי ברנע ועם ראש ממשלת קטאר, וגורמים מטעם חמאס נפגשו עם גורמים מצריים.
אך בשעה שממשל ביידן מנסה לנצל את המלחמה בעזה כדי להוביל להסכם שלום ולפתרון מדיני בדמות מדינה פלסטינית, הסכם השלום הוותיק בין ישראל למצרים מאותגר נוכח ההכרח הישראלי להרחיב את המלחמה לרפיח ולשלוט על ציר פילדלפי.
"המצב באזור בהשפעת המלחמה בעזה מורכב מאוד", אומרת ד"ר מירה צורף, מרצה בכירה להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת תל־אביב, המתמחה בהיסטוריה של מצרים המודרנית. "מצרים מביעה חשש פומבי מפעולה מסיבית של צה"ל ברפיח, והנשיא א־סיסי חושש מאוד שפעולה כזו תוביל לפריצת הגבול ולנהירה משמעותית של עזתים לכיוון מצרים. ביום הראשון של המלחמה הוא שרטט את הקו האדום וקבע שפליטים פלסטינים לא יחצו את הגבול לשטחה הריבוני של מצרים. כעת מהלכיה של ישראל מקדמים את תרחיש הבלהות שלו. לא סתם הוא מתעקש על קדושת הריבונות הטריטוריאלית של מצרים, ומתנגד נחרצות להפיכת חצי האי סיני למקום מפלט לפליטי הרצועה".
לדברי ד"ר צורף, הסיבה להתעקשות של א־סיסי נובעת מכך שמאות חיילים ושוטרים מצרים הקריבו את חייהם במשימה לטיהור סיני מארגון "אנסאר בית אל־מקדס", השלוחה של דאעש, במטרה להשיב לחצי האי את התיירים ואת המטבע הזר שהם מכניסים לקופת האוצר המצרית. "זוהי אחת ההצלחות הבודדות שא־סיסי יכול לזקוף לזכותו", היא מסבירה. "לכן מאז פרוץ המלחמה הנוכחית הוא שב והצהיר כי לא יאפשר מצב שבו סיני יהפוך לשטח מריבה שממנו ייצאו מפגעים שיאלצו את ישראל להגיב בירי לתוך השטח המצרי. פעולה של צה"ל ברפיח עלולה לגרום לנהירת אלפי פליטים לתוך סיני. זו הסיבה המרכזית לאיום המצרי שאם ישראל תפעל ברפיח בלי לאפשר חזרה של הפליטים צפונה, הדבר יסכן את הסכם השלום.
"מדובר בהסכם ששרד יותר מארבעה עשורים וצלח אינסוף משברים", מציינת ד"ר צורף. "מבחינת א־סיסי, ישראל בהתנהלותה הביאה את המתיחות עם מצרים אל הקצה, ואותו עצמו לקו האדום שאינו יכול לחצות".
נקודת מחלוקת נוספת בין ישראל למצרים היא השליטה בציר פילדלפי. במסיבת עיתונאים לפני חודש וחצי הבהיר נתניהו כי "ציר פילדלפי חייב להיות בידינו, והוא חייב להיות סגור. ברור שכל הסדר אחר לא יבטיח את הפירוז של רצועת עזה שאנחנו רוצים". נתניהו דיבר על "כיבוש" ציר פילדלפי, וכך גם שר החקלאות אבי דיכטר שטען כי יש "להשתלט על הציר".
גורמים מצריים הבהירו לעיתון א־שרק אל־אווסט כי מצרים לא תסכים לנוכחות ישראלית בציר פילדלפי. "מדובר במרחב ריבוני מצרי מתוקף ההסכם שנחתם בשנת 2005", אומרת ד"ר צורף "שבמסגרתו נאמר במפורש כי 14 הקילומטרים של הרצועה הזאת יהיו בשליטה מצרית, וכי 750 חיילי משמר הגבול המצרי יאיישו את הציר ויהיו אחראים לו. זהו הסכם שהוא נספח בלתי נפרד מהסכם השלום, ולכן לא ייתכן שבקהיר ישמעו אמירות כמו כיבוש או השתלטות על ציר פילדלפי ויישארו אדישים. המצרים רואים בכך הפרה מפורשת של הסכם השלום".
טנקים על הגבול
גורמי ביטחון מצרים גילו לאחרונה לסוכנות רויטרס כי כ־40 טנקים ונגמ"שים של הצבא המצרי הוזזו מסיני לאזור הגבול עם רצועת עזה. בוול־סטריט ג'ורנל דווח על מצלמות, חיישנים ועמדות תצפית שהתקינו המצרים בגבול.
ד"ר אלי דקל, שמנהל מעקב אחר מצרים ומעלה את רשמיו באתר שלו, מזהה התעצמות רבה מצד שכנתנו הדרומית. "בצילומי לוויין מיוני 2023, חודשים רבים לפני פרוץ המלחמה הנוכחית, נראו באל־עריש 80 טנקים. בצילום מ־18 בדצמבר, אחרי פרוץ המלחמה, נראים 30 טנקים כשישה קילומטרים ממעבר רפיח. בימים האחרונים צולם סרט תדמית של הצבא המצרי שרואים בו טנקים על קו הגבול, סמוך לחומה שהמצרים בנו במקביל לגדר. אלה מהלכים נרחבים ביותר שמתבצעים תקופה ארוכה".
לטענת דקל, סגן־אלוף במילואים שהיה ראש ענף בחטיבת המחקר באמ"ן, מצרים מפירה את הסכם השלום עם ישראל כל העת. "המצרים החלו בשנה האחרונה בפרויקט ענק של כריית עשרות מנהרות בקוטר שבעה מטרים לאחסון אמצעים צבאיים. הם הגדילו פי עשרה את מספר הגשרים מעל תעלת סואץ, וגם פתחו בתהליך של הגדלת מספר הטנקים בצבא הסדיר מ־2,400 ל־3,100 טנקים, שיחולקו בין 13 הדיוויזיות הכבדות של מצרים. הצבא המצרי הוא אחד הגדולים והחזקים בעולם, והוא לא מפסיק להתעצם. צריך להביא את זה בחשבון, ותמיד לשאול שאלות ולהיות ספקנים. כבר נוכחנו לדעת שגורמי מודיעין עלולים לטעות באופן דרמטי".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (יומן) במוסף "יומן" של מקור ראשון
