ממשל ביידן וקבוצה קטנה של שותפות במזרח התיכון ממהרים לסיים תוכנית מפורטת ומקיפה לשלום בין ישראל לפלסטינים, כולל לוח זמנים ברור להקמת מדינה פלסטינית, שייתכן שתוכרז כבר בשבועות הקרובים.
בהילות המאמץ קשורה ישירות למאמצים להשגת הסכם, בתיווך ארה"ב, קטאר ומצרים, שיכלול הפוגה בלחימה ושחרור חטופים שמוחזקים על ידי חמאס בעזה.
לדברי גורמים אמריקניים וערבים, הפסקת אש זמנית, שצפויה לארוך שישה שבועות, תספק זמן לפרסום התוכנית בפומבי, גיוס תמיכה נוספת ונקיטת הצעדים הראשונים לקראת יישומה, כולל הקמת ממשלה פלסטינית זמנית. המתכננים מקווים שעסקת חטופים תושג לפני תחילת הרמדאן ב-10 במרץ, מחשש שהחג המוסלמי ישלהב מתחים בעזה.
"המפתח הוא עסקת החטופים", אמר אחד הבכירים האמריקניים שרואיינו לכתבה, יחד עם בכירים בעולם הערבי.
אך בזמן שהמדינות השותפות – כולל מצרים, ירדן, קטאר, ערב הסעודית, איחוד האמירויות ונציגים פלסטיניים בנוסף לארה"ב – עמלות על הסכם בינן לבין עצמן, ישנם חששות שמתקפה ישראלית על רפיח תסלים את המשבר בעזה ותקבור הן את עסקת החטופים והן את המאמצים לשלום.
הפיל שבחדר התכנון היא ישראל, והשאלה האם הממשלה תסכים לרבים מהסעיפים הנידונים: פינוי רוב, אם לא כל היישובים מיהודה ושומרון; בירה פלסטינית במזרח ירושלים; בנייתה מחדש של עזה; והסדרי ביטחון וממשל אחידים לעזה והגדה המערבית. התקווה היא שישראל גם תקבל את ההצעות, שקשה לסרב להן, לערבויות ביטחוניות ספציפיות ולנורמליזציה עם ערב הסעודית ומדינות ערביות נוספות.
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לא אותת שהוא מוכן ללכת לקראת דרישות חמאס בעסקת החטופים או לחזור בו מהתנגדותו למדינה פלסטינית. "כולם מדברים על פתרון שתי מדינות – ובכן אני שואל, למה אתם מתכוונים בכך?" אמר נתניהו בריאיון לחדשות ABC ביום ראשון. "האם לפלסטינים יהיה צבא? האם הם ימשיכו לחנך את הילדים שלהן לטרור והשמדה? כמובן שלא".
"הכוח החשוב ביותר שמוכרח להישאר בידיים ישראליות", הוסיף, "הוא שליטה ביטחונית כוללת על האזור שמערב לנהר הירדן".
הנסיעות של מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן לבירות ערביות לאחרונה וכן ביקורים בוושינגטון של ראש ממשלת קטאר ומלך ירדן עבדאללה השני, התמקדו במה שבלינקן כינה במהלך ביקור בדוחה בשבוע שעבר "החומר והרצף של כל הצעדים" הנדרשים כדי לקבוע "מסלול פרקטי, מתוזמן וסופי למדינה פלסטינית שתחיה בשלום לצד ישראל".
"התוכנית הולכת ונעשית ברורה", הוסיף בלינקן.
מעגל התמיכה בתוכנית, מלבד הקבוצה שהוזכרה לעיל, כולל גם אחרים שתומכים בה באופן ישיר. שר החוץ הבריטי דיוויד קמרון הביע תמיכה פומבית בהכרה מוקדמת במדינה פלסטינית. גם האיחוד האירופי "יצר קשר… כדי לראות כיצד נוכל לעבוד ביחד לרקום תוכנית גדולה שבאמת מתמקדת בסיום הסכסוך", אמר סוון קופמנס, הנציג המיוחד של האיחוד האירופי לשלום במזרח התיכון. "זה תהליך שלום אמיתי שרוצה לממש מדינה פלסטינית עצמאית ומוכרת ומדינת ישראל בטוחה שמשתלבת לחלוטין באזור. האם זה אפשרי? זה קשה מאוד, אך בהיעדר תוכניות אחרות אנחנו מעוניינים בקידום העניין".
כאשר ממשל ביידן מתכונן לבחירות בנובמבר, קופמנס הוסיף ש"אחרים יוכלו לסייע לשאת בנטל האחריות של סיום הסכסוך". המדינות המעורבות מקוות לדון בתוכנית עם מנהיגים מאירופה ומחוצה לה בוועידת הביטחון השנתית במינכן שתיפתח מחר.
גורמים אמריקניים אמרו שבין הפעולות שנבחנות כעת כלולה הכרה מוקדמת של ארה"ב במדינה פלסטינית – אפילו בזמן שמרכיבים כמו רפורמה פוליטית פלסטינית, ערבויות ביטחוניות הן לישראל והן לפלסטינים, נורמליזציה ושיקום, עדיין בתהליכי יישום.
"אנחנו לא רוצים לאבד את המומנטום של הרגע הזה בפיצול התוכנית לחלקים", אמר בכיר אמריקני. "יש רצון לדעת איך זה נראה כבר מהיום הראשון".
אבל עשרות שנים של ניסיונות כושלים להביא לפתרון שתי המדינות מעורר רבים להטיל ספק במחויבות של ארה"ב, במיוחד בשנת בחירות שבה המלחמה בעזה והתמיכה בישראל הפכו לנושאים פוליטיים מרכזיים.
"השפה של 'תהליך השלום' הייתה איתנו במשך 10 שנים בשנות התשעים ולא יצרה דבר", אמר עמר מוסא, שכיהן כשר החוץ המצרי בין 1991 ל-2001 וכמזכ"ל הליגה הערבית בין 2001 ל-2011. "זה היה רק טריק. אם אנחנו רוצים לפתור את הבעיה… חייבת להיות מסגרת זמן".
"הדעה שלי היא שכל זה לא משנה", אמר חאלד אלגינדי, מנהל התוכנית לענייני פלסטין ופלסטינים-ישראלים במכון המזרח התיכון. "רק לדבר על מדינה זה הסחת דעת… הכול עשן וצלצולים. אלא אם כן הם מדברים על סיום הכיבוש של ישראל בגדה המערבית, זה לא משנה".
אלגינדי הוסיף שעד כה ממשל ביידן לא הפגין יכולת להתעמת באופן משמעותי עם ישראל, אלא רק "נסחט על ידיה ואומר 'אנחנו מאחלים שתאפשרו יותר סיוע ותרצחו פחות אזרחים' שוב ושוב".
רבים מאמינים שרק הכרה אמריקנית במדינה פלסטינית בתחילת התהליך, אפילו כזו שגבולותיה ומוסדותיה הסופיים טרם נקבעו סופית, תוכל לשכנע את העולם הערבי שהפעם זה ייראה אחרת. בעוד שבכירים אמריקניים אומרים שהכרה בצורה כלשהי נמצאת ברשימת האפשרויות, ספקנים לא רואים את זה קורה בזמן הקרוב.
"אהיה המום אם תהיה הכרה דה-יורה או דה-פקטו במדינת פלסטין כחלק מוקדם של תוכנית יום שאחרי", אמר אהרון דיוויד מילר, יועץ ורכז מחלקת המדינה לשעבר לענייני משא ומתן ערבי-ישראלי ועמית בכיר בקרן קרנגי לשלום בינלאומי.
מילר הסכים שכל הבטחה למדינה פלסטינית תהיה חסרת תועלת ללא צעדים קונקרטיים לאורך ציר זמן מוצק. אבל הוא שאל אם ההנהגה הנוכחית של ישראל או הפלסטינים מסוגלת או מעוניינת ב"פתרון טרנספורמטיבי כלשהו".
"כרגע, מדובר בניהול", אמר מילר. "זה לא קשור לשינוי. אין להם את המנהיגים כדי למשוך את העגלה". גם נתניהו וגם נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן מעוניינים יותר לשמור על הכיסאות שלהם".
נציגי מדינות בקבוצת התכנון אומרים שהם מכירים בקשיים להגיע להסכם משני הצדדים וחילקו את העבודה, כאשר ארה"ב מנהלת משא ומתן עם ישראל והערבים עם הפלסטינים.
"האמריקנים חושבים שהם יכולים לבוא לכאן ולשחק איתנו כמו לבנות לגו", אמר תאופיק אל-טיראווי, חבר הוועד המרכזי של הפתח. "אם אנחנו רוצים לחדש את המנהיגות שלנו, זו החלטה שלנו בלבד".
גורמים רשמיים ערבים מתעקשים שהם אופטימיים לגבי קירוב קבוצות פלסטיניות להקמת ממשלה של טכנוקרטים, ולא פוליטיקאים, שתתמקד בהחייאת הכלכלה הפלסטינית, שיפור הבעלות על הביטחון ובנייה מחדש של עזה, ולאחר מכן בחירות. אבו-מאזן הסכים עקרונית, אמרו כמה גורמים ערבים, ואולי יוכל לשמור על תפקידו כראש המדינה בתפקיד דומה לזה של נשיא ישראל יצחק הרצוג.
המשתתפים בשיחות מציגים מועמדים מועדפים משלהם לשרת בתפקידים ממשלתיים בכירים אחרים ומתלבטים אם להנהגה הפוליטית של חמאס תהיה תפקיד כלשהו בעזה שלאחר המלחמה.
פקיד ערבי אחד אמר שצריך לכלול את הזרוע הפוליטית של חמאס בשיחות, אם לא בממשלה העתידית. "אנחנו צריכים שם מישהו שמייצג אותם כדי להבטיח שהם יהיו עם זה", אמר הפקיד.
"אם לא, והם לא מרוצים מזה, יהיה לנו את הפתח ואת החמאס שוב", אמר הפקיד, בהתייחסו לעימותים קודמים בין שתי הקבוצות הפלסטיניות שהובילו בסופו של דבר לבחירתו של חמאס כארגון השולט בעזה. אבל אם הם יכולים להשיג שנתיים של יציבות ושגשוג תחת ממשלה מתחדשת, אמר הפקיד, "אף אחד לא יבחר בחמאס".
