כמו בפתיחת כל שנת לימודים בשלוש השנים האחרונות, הטלפון הנייד של יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), מתמלא בפניות של הורים מודאגים מהמגזר החרדי שבנותיהם טרם התקבלו לסמינר. גם במהלך הריאיון שקיימנו השבוע הוא מנסה למצוא פתרון לבנות הצעירות שטרם יודעות היכן ילמדו בעוד ימים ספורים, ונראה שהטיפול בבעיה הזו נמצא בנפשו.
"השנה גילינו תופעה חמורה", הוא מדווח, נסער. "הסמינרים מפנים לאבחונים תלמידות עם תעודות מצוינות וציונים גבוהים, במטרה לפתוח עבורן כיתות תגבור או של חינוך מיוחד. זה גובל בפלילי". מהפניות שהגיעו אליו למד מרגי כי כדי להדיר את הבנות הספרדיות מהסמינרים "האשכנזיים", מנהלי הסמינרים פותחים עבורן למעשה "גטאות" מיוחדים בתוך המוסד. מרגי זועם, גם על משרד החינוך. "פניתי למשרד החינוך, שהחל בהליך בדיקה. אני מסופק אם יעשו אם זה משהו, אבל כולי תקווה שהדו"ח יצא ואז נתבע לדעת מי הן אותן בנות שהושמו בכיתות החינוך המיוחד, נראה גם את התעודות שלהן ונוודא ששום תלמידה לא נשארת מאחור".
אני שואלת האם התופעה נמשכת באותם ממדים כמו בשנים קודמות, ומרגי משיב שאכן היקף האפליה פחת אך לא כתוצאה מטיפול מערכתי. "יש שיפור במהלך השנים, אבל אני לא זוקף זאת רק לזכותו של משרד החינוך או לפיקוח", הוא אומר. "אם משרד החינוך היה מיישם את התקנות שהעברנו בוועדה, לא היית צריכה לשאול אותי את השאלה הזו". מרגי מתכוון לתקנות שעברו בוועדת החינוך ושהשר בנט ויו"ר ש"ס דרעי הכריזו עליהם בחגיגיות לפני שנה וחצי. תקנות אלה קובעות חלון זמן אחיד למתן שיבוצים לכל התלמידות, כדי למנוע מהן להישאר מחוץ לבתי הספר בפתיחת שנת הלימודים, אך לדברי מרגי אינן מיושמות בשטח. "המחוז החרדי במשרד הכשיל את יישום התקנות בגלל לחצים פוליטיים. יושבים שם מי שמשתפים פעולה עם המוסדות המפלים. סגן שר מיהדות התורה (מאיר פרוש, סגן שר החינוך; שא"כ) ויו"ר ועדת כספים מיהדות התורה. גם המפקחות במחוז החרדי באות מהחברה החרדית, והן עצמן עלולות לסבול מאפליה אם ינקטו יד קשה כלפי המוסדות. הן מוגבלות".
אם כך, מדוע לא תמכתם בזמנו בחוק של יש עתיד, שהציע למנוע תקציב מסמינרים שמפלים את הבנות הספרדיות?
"הנושא הזה לא צריך להיות בחוק מיוחד. יש חוק זכויות התלמיד, שבו כתוב שאסור להפלות תלמיד על רקע דת, גזע או מין. זה שמשרד החינוך לא אוכף את זה גם כשאנחנו מביאים לו דוגמאות חיות – זו בעיה. המשרד רופס. החוק של לפיד היה קנטרני, ונועד רק להביך אותנו".
אז איך בכל זאת התופעה הצטמצמה השנה?
"הבעיה העיקרית היא בירושלים, ומבחינה זו שפר גורלן של הבנות שהממונה על החינוך החרדי בירושלים הוא צביקה כהן מסיעת ש"ס. הוא אחראי על השיבוצים ומוודא שתלמידות הגונות וראויות ומוכשרות יקבלו מה שמגיע להן. אז צמצמנו מצד אחד, אבל מנהלי הסמינרים עומדים ברשעותם".
עדיין בחינוך החרדי: אחד הנושאים שהגיעו לאחרונה אל שולחנה של ועדת החינוך הוא סוגיית החינוך הממלכתי החרדי (ממ"ח). גם ב'מקור ראשון' סיקרנו את מאבקם של ההורים החרדים המבקשים לפתוח עבור ילדיהם מוסדות שלומדים בהם את מקצועות הליב"ה. מלבד ההתנגדות שהם סופגים במגזר החרדי, לדבריהם גם משרד החינוך והרשויות המקומיות אינם נרתמים לסייע להם.
"משרד החינוך תומך מצד אחד, אלא שמבחינתו ממלכתי חרדי הוקם בשביל ציבור חרדי", מסביר מרגי. "בדיונים שקיימנו עסקנו במאפיינים שונים של הבעיה. מצד אחד יש את החרד"לים, שרוצים להקים בתי ספר בתיוג של ממ"ח ומבחינת משרד החינוך זה בעייתי. מצד שני יש ערים כמו פתח־תקווה עם ציבור חרדי שרוצה ממ"ח, ולצערי ראש העיר בגלל לחץ פוליטי מסרב להגיש את הבקשה הזו ולטפל בה. בעיניי אנחנו לא יכולים לכבול הורים וילדים למוסדות שהם לא רוצים להתחנך בהם. אין דבר יותר טוב מזה שיוקם זרם שייקרא ממלכתי חרדי, יקבל את התקציבים וישמור על השקפת עולם חרדית. למי זה מפריע? מצד אחד לא מקבלים אותם במוסדות החרדיים הרגילים, ומצד שני מפריעים להם להקים מוסדות מתאימים".
הסוסים ברחו מהאורווה
שולחנו של מרגי עמוס לא רק בפניות הציבור ששלח אותו לכנסת. במהלך השנה טיפלה הוועדה בראשותו בכל הנושאים שעל סדר יומה של מערכת החינוך בישראל – מהטענות על הדתה בספרי הלימוד ועל הטיה במקצוע האזרחות, ועד חוק החינוך המיוחד ותשלומי ההורים לבתי הספר. הנושא האחרון צף השבוע מחדש, בעקבות פרסום מחקר שהזמין מרגי ממכון המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ): הנתונים שהוצגו בו מצביעים על כשלים חמורים בתחום גביית הכספים המשלימים מההורים. על פי הדו"ח, הסכום הכולל מצטבר לחמישה מיליארד שקלים.
"בדו"ח גילינו את מה שאנחנו חשים ומרגישים בשטח, מההורים", אומר מרגי. "תשלומי הרשות (עבור טיולים ותרבות; שא"כ) שאנחנו מאשרים בוועדה הם בסך מיליארד וחצי. קרוב ל־4 מיליארד שקלים, שנגבים עבור תוכניות לימודים נוספות (תל"ן) ושירותים נוספים, מסתובבים ללא פיקוח וללא אסדרה. יש פה ציבור גדול שבוי. זה נתפס לכאורה כאילו הורים משלמים על תוכניות לימודים נוספות, אבל זה נכון רק בשוליים".
מרגי מכיר את הסוגיה מקרוב. "אחי הצעיר", הוא מספר, "שגר בבאר־שבע ומשתייך לציבור הדתי־לאומי, רוצה לשלוח את הבן שלו לתיכון, ויש לו שתי אפשרויות: תיכון דתי רגיל שכולם מתקבלים אליו ושהוא סוג של חצר אחורית של המגזר, או תיכון תורני של רשת. מי שלא יכול לשלם הולך לתיכון רגיל, אבל מי שרוצה שהילד שלו יקבל קצת יותר – הולך לתורני ומשלם אלפי שקלים בשנה. זה מוגדר כתל"ן תורני על תגבור של מקצועות תורניים, אבל כשבודקים לעומק כדי לראות על מה גובים ופורטים את זה לסכומים – רואים שנגבה יותר כסף בהגזמה".
מרגי שם את האצבע על נקודה כואבת בציבור הדתי־לאומי, שגם משתקפת היטב בדו"ח: תשלומי ההורים לרשתות החינוך בבתי הספר העל־יסודיים. על פי הדו"ח 36 אחוזים מבתי הספר הדתיים, כלומר אחד מכל שלושה, קיבל אישור ממשרד החינוך לגבות יותר מאלפיים שקלים בשנה. לשם השוואה: בחינוך הממלכתי הכללי, שיעור בתי הספר הללו עומד על 19 אחוזים. התופעה הזו הגיעה לשולחנו של מרגי לא פעם בשנים האחרונות, והוא נוקב בחוליי המערכת ללא חשש.
למעשה אתה אומר שהרשתות גונבות כסף מההורים.
"הרשתות גובות שלא לצורך. ודאי, זה הוכח וזו הפקרות. זה התחיל בציבור הדתי־לאומי והחרדי, ועכשיו למדו את זה גם בממלכתי והם מצטרפים לחגיגה. משרד החינוך לא מסוגל לפקח, גם אם הוא רוצה. הורים פנו אליי וכך נכנסתי לסיפור הזה. אבא מהיישוב רבבה אומר לי: 'אני רוצה לשלם, אבל תגידו לי על מה אני משלם'. וכשהוא בודק מה המדינה מתקצבת לעומת מה שהילדה שלו מקבלת, מתברר שהילדה לא מקבלת שום דבר נוסף. הורים במודיעין עשו מאזנים וגילו שחלק גדול מהכסף ששילמו הלך לרשת הארצית ולא לבית הספר. עזבי את הדיון אם אני רוצה חינוך אליטיסטי או לא, חינוך של הממלכה צריך להיות שוויוני לכולם. אין לי בעיה שהמדינה תאפשר בתי ספר פרטיים ללא תקצוב, וששם יגבו איזה סכומים שרוצים, אבל שיעשו הפרדה ויאפשרו חינוך ראוי מתוקצב".
ואיפה משרד החינוך מול התופעה הזו?
"הוא לא עומד בלחצים. הסוסים כבר ברחו מהאורווה, והרשויות כבר הפריטו חלק גדול מהחינוך העל־יסודי שעבר לרשתות הפרטיות. הרשתות מצידן מפעילות לחצים אטומיים על המשרד, וכמובן יש גם לחצים פוליטיים על השר. מותר לומר את זה. מישהו צריך לתמחר את כל העסק הזה מחדש ולקבוע כללים, למי ומתי מאשרים. במשרד החינוך, הוועדה שמאשרת את תשלומי ההורים זו המחלקה שאמונה על פיקוח ובקרה. מה, היא תפקח על עצמה? זה זועק לשמיים. השקעתי בזה ארבעה דיונים השנה, ולא רואים את הסוף".
אתה יוצא עכשיו נגד תשלומי ההורים, אבל רק בחודש מאי האחרון התבטאת נגד ההורים שביקשו ממך לא לאשר את תשלומי הרשות לשנת הלימודים החדשה, ואף כינית את נציגי ארגוני ההורים "פלצנים".
"פורום ההורים הקים זעקה על תשלומי החובה והרשות, על סל התרבות והטיולים שבו הילדים מקבלים דברים ממשיים והסכומים נעים בין 200 ל־1200 שקלים בשנה, וזה בזמן שהם בקולם מתנגדים למאבק שלנו בתל"ן ובסכומים הגבוהים. זו צביעות. הם טוענים שיש חוק חינוך חינם אז צריך לבטל את הדברים הממשיים, אבל את התל"ן, שזה פי שלושה ועושק אמיתי, לא מוכנים לבטל. זה אליטיסטי. אני עומד מאחורי הביקורת שלי כלפיהם".
ימי בראשית
מפלגתו של מרגי, ש"ס, מדשדשת בסקרים בעקביות, ובחלקם אף לא עוברת את אחוז החסימה. אחרי כמעט 25 שנים במפלגה, מתוכן 15 בכנסת, מרגי בן ה־57 זוכר היטב את ימי הזוהר של התנועה, שזוכים עכשיו לעניין מחודש בעקבות סרטו של אלירן מלכה, 'הבלתי רשמיים'.
לשאלתי אם צפה בסרט ממהר מרגי להשיב בשלילה, אך מפגין בקיאות בתכניו. "לא ראיתי, אבל אני יודע על מה הוא מדבר. יעקב כהן היה יחד עם ניסים זאב בהקמה, והיוצרים מידרו את הדמות של זאב. אני זוכר את זה, ליוויתי את ההקמה של ש"ס בצעירותי".
הסרט מציג סחף גדול אחרי הרעיונות של ש"ס. לאן ברחו לכם המצביעים מאז?
"היום הם כבר סבים לנכדים, והנכדים לא מכירים את המציאות הזו. אני זוכר בבאר־שבע באותה תקופה, הילדים לא התקבלו למוסדות האשכנזיים והיו צריכים לנסוע לאופקים כדי ללמוד. הייתה כמיהה לשינוי. אני זוכר את ההרצאות של הרב יצחק פרץ, שהיה משלהב את הקהל. זה היה כמו ההתלהבות ב־77' מבגין והליכוד".
יכול להיות שהמצביעים המזרחים עזבו כי אתם לא מדברים אליהם יותר? אימצתם את הסגנון החרדי של יהדות התורה, ואיבדתם את קהל היעד שלכם.
"אנחנו עדיין עושים למען הציבור הזה. את שומעת על האפליה היום רק בסמינרים, כי יש לנו כבר היצע של בתי ספר יסודיים משלנו. לצערי אמרתי זאת לא פעם בשנים האחרונות, שאנחנו עושים המון למען הציבור הזה אבל מדברים כמו אגודה על נושאים חרדיים, במקום לדבר לציבור המזרחי־המסורתי היושבים בערי הפרזות. קולנו נשמע יותר בוויכוחים על השבת, ולא רואים את העשייה החברתית שלנו בכנסת נטו. אנחנו צריכים לשנות את מערך ההסברה שלנו. זו גם אחת הסיבות לכך שש"ס לא מתרוממת בסקרים. זו ממשלה חברתית, זה לא ביבי ב־2003 שגזר גזירות באוצר. יש שר אוצר מצוין ושר חינוך מצוין ושר נגב וגליל מצוין", לא שוכח מרגי לפרגן לדרעי, "אבל הם לא מצליחים לבלוט כי ראש הממשלה בולט וקוטף את ההצלחה של כולם בעצמו. הוא קוסם. אנחנו עושים, אבל לא מקבלים הכרה.
"הציבור צריך לדעת שיש פה ממשלה חברתית שהרימה את איכות החיים, אבל בממשלה כזו קשה לבלוט. יש פה שר אוצר שרק נתן ונתן ונתן ולא מצליח לעלות בסקרים, ושר חינוך ששם את מערכת החינוך במצב שלא הייתה בו מעולם, וגם הוא לא בולט בסקרים. יש לנו ראש ממשלה דומיננטי שמצליח לשאוב את כל העשייה אליו. גם שר הביטחון, שאני לא נמנה על מעריציו, מנהיג פה מדיניות ונכשל בסקרים. ביבי מאפיל על כולם".
אנחנו בשנת בחירות. מה אתה מציע לחבריך לעשות כדי לשפר את מצב המפלגה?
"מתקרבת מערכת בחירות ואנחנו נחדד מסרים. יהיה פנאי להסברה, וכל אחד יפנה לציבור שלו. אני מקווה שנצליח לבוא לידי ביטוי בסדר הגודל הנוכחי שלנו, אם לא יותר. הכול תלוי בעבודת הסברה".
יש לכם מתחרה חדשה בזירה המזרחית והחברתית, אורלי לוי־אבקסיס. אתה חושש ממנה?
"אני אדם שלא חושש. בכל מערכת בחירות יש ציבור שמחפש משהו חדש, והיא משדרת משהו חדש. כך היה גם עם כחלון. עם שם אחר ומבטא אחר הוא היה מביא עוד יותר מנדטים, כי יש ציבור גדול שלא מסוגל להצביע לדמויות מזרחיות, גם לא לאורלי לוי. לכן גם היא מצליחה לקחת חמישה מנדטים ולא יותר. כשיאיר לפיד הגיע, אשכנזי ותל־אביבי וחדש, הוא הצליח לסחוף גל של מצביעים ולהגיע ל־19 מנדטים".
אתה באמת חושב שהנושא העדתי עדיין כל־כך מרכזי בחיינו?
"את שואלת אותי? את יודעת שכן. יש שינוי בהכלה, אבל יש כאלה שעוד לא יכולים לראות אותנו בהנהגה".
אני שואלת את מרגי איך הוא מרגיש נוכח החקירות והחשדות נגד ראש מפלגתו אריה דרעי, ולא בפעם הראשונה. היחסים בין השניים רגישים, לאחר שלפני כשנה האשים דרעי את מרגי בהקלטה שנחשפה כי הוא חותר תחתיו. מרגי משיב בקצרה ובזהירות: "אם היית שואלת אותי בתחילת התהליך הייתי מאוד חרד, אבל עם התמשכותו אני מקווה שהוא ידע לצלוח את זה בצורה חזקה ונקייה. אני מאחל לו לצלוח את זה בשלום, וכולנו מאחלים שזה לא יבשיל לכדי כתב אישום".
אחד הנושאים הנפיצים שעשוי להביא להקדמת הבחירות הוא חוק הגיוס, והמחלוקת הניטשת סביבו בין ליצמן לליברמן. מרגי הוא היחיד בסיעת ש"ס שמצהיר כבר שבועות ארוכים כי אין סיבה להיגרר למשבר סביב החוק. "אין שום משבר", הוא אומר גם עכשיו. "קראתי לראש הממשלה שאם הוא לא רוצה בחירות, שיביא את חוק הגיוס כפי שהביא אותו להצבעה בקריאה ראשונה, בנוסח של משרד הביטחון, כבר בשבוע הראשון של מושב החורף".
אתה מתכוון שהחוק יכול לעבור בלי שתתמכו בו, כפי שעשיתם בקריאה ראשונה?
"גם אם ניאלץ להצביע עבורו, נשמח לעשות זאת. כבר עשינו זאת בחוק הגיוס המתוקן שאחרי לפיד. עולם התורה ממשיך להתקיים, המכסות שמתגייסות הן מבורכות ולא פוגעות בו, והיכלי הישיבות מלאים. שאף אחד לא יהלך עלינו אימים".
וליצמן?
"אפילו ליצמן בעצמו לא יצטער אם החוק יעבור וימשיך בדרכו. אין פה משבר. זה חוק שבמציאות הנוכחית הוא בעל סבירות שיעבור את מכלול החקיקה והשפיטה".
בכל המשברים האחרונים בנושאי דת ומדינה, בש"ס התיישרו עם מסריו של ליצמן, מבית האדמו"ר מגור. הפעם, אולי גם על רקע הסקרים אך בעיקר כי גם להם נמאס מהקו של אגודת ישראל, במפלגתו של דרעי מעזים להציג קו אחר, עניין לא פשוט בציבור החרדי. מרגי במיוחד בולט בהשמעת קול עצמאי. "דווקא בחוק הגיוס קולנו נשמע ברור", הוא קובע. "זו פעם ראשונה שבסוגיה מאוד קרדינלית, שנמצאת בליבה של העולם החרדי, נשמעים שני קולות מאוד שונים. אפילו הליטאים בדגל התורה מתייצבים בעד החוק".
העבודות על גשר יהודית כמעט דחפו אותנו לעוד משבר קואליציוני בין החרדים ובין מתנגדיהם, מה היה אפשר לעשות אחרת?
"אני מצר על כך שזה בכלל עלה לדיון. היה צריך מבעוד מועד לגייס חברה מחוץ לארץ שיש לה עובדים גויים, כמו שבחפירת המנהרות עובדים הסינים. אבל יש כנראה נושא שהוא כיפי לקיצונים לשים אותו במרכז המעגל ולהדליק את המדורה. הרי זה היה צפוי להתפרץ, אני חושב שגם עיריית תל־אביב וגם משרד התחבורה היו צריכים להתנהל עם יותר שכל ורצון. היו צריכים לתכנן ולחשוב על זה מראש".
אז אתה לא מודה לשר כ"ץ על הפתרון המהיר?
"אני לא אומר לו תודה. מהרגע שאני חושב שלא צריך להיות משבר, וקורה משבר, אז אני סבור שכולם אחראים לו, אז על מה נגיד תודה?".
לחלק את העוגה
תחום שיח חדש שצץ בשנים האחרונות סביב מערכת החינוך הוא סוגיית ה"הדתה". ארגונים כמו 'הפורום החילוני' עטים על כל קטע תפילה או ציטוט מן המקורות שנמצאו בספר לימוד, מאשימים ב"תופעה" את שר החינוך בנט וזוכים לסיקור תקשורתי רחב. מרגי פוטר את הטענות הללו בביטוי "סיפורי סבתא".
"מי שטוען שיש הדתה במערכת החינוך אלה קבוצות שמאל רדיקליות, שרוצות לעקור כל זהות יהודית מהחברה הישראלית", הוא סבור. "אין שום הדתה, נהפוך הוא. תלמידי ישראל הודרו שנים מידיעת המקורות היהודיים שלהם, והגיע הזמן שידעו. אנחנו צריכים להיות גאים ששר החינוך נותן טעימות, ממש קטנות, כדי שילד שנולד כאן ידע לאיזה עם הוא נולד. לא יקרה כלום אם בוגרי מערכת החינוך ידעו קטע תפילה או על המסורת שלהם. קטע בספר גיאוגרפיה, שבו נכתב שבשמיני עצרת נהוג לשאת תפילה מיוחדת לגשם, הקפיץ את כולם. אני צריך להתרגש מזה? לא יכול להיות שהנאורות והפלורליזם יהיו רק לצד אחד. אין שום הדתה ולא משנים את הנרטיב".
גם את הטענות משמאל על הטיה כלפי ימין של מקצוע האזרחות הוא דוחה על הסף, וטוען כי המציאות הפוכה. "החיים לימדו אותי שלא כל מי שצועק צודק. המפמ"רית של האזרחות (יעל גוראון שפרשה לאחרונה מהתפקיד; שא"כ) לא חשודה בנטיות ימניות, להפך. זה ש־90 אחוז מהמורים שמלמדים את המקצוע באים מהשמאל זה אומר דרשני. אי־אפשר לספר רק נרטיב אחד. צריך לשנות את המציאות".
במה היית רוצה לעסוק בשנה הבאה בוועדה?
"אני מצפה ששר החינוך יבקש מיו"ר ועדת החינוך, יחד עם קבוצת מומחים ממשרד החינוך, להקים מודל למערכת חינוך חדשה. יותר קלילה, ידידותית, טכנולוגית ועצמאית. אני מייחל ליום הזה, גם אם לא אהיה בוועדה. אחרי שבעים שנה, הגיע הזמן שתהיה לנו כאן מערכת חינוך אחרת".
לאחר סיום הפגרה ואולי עוד לפני כן, צפוי מרגי לשוב ולנהל בוועדה – ששמה המלא הוא ועדת החינוך, התרבות והספורט – דיונים סוערים על חוק הקולנוע של השרה מירי רגב. השבוע פורסם כי רגב דורשת לאשר את החוק עד חודש דצמבר, מועד פקיעת החוק הקיים, ולא – תקציב הקולנוע ירד מ־80 ל־30 מיליון שקלים בלבד. מרגי לא מתרגש מהאיומים.
"אני התעקשתי כבר בסוף המושב הקודם לא לקיים חקיקה חפוזה. יש כלים פרלמנטריים ששמרתי עליהם 15 שנים, ואני לא מוכן למחטפים. החוק הזה רציני אבל הוא לא בקונצנזוס, והוא הובא לשולחני שבועיים לפני סוף המושב. עשינו מאמץ, אבל היו הסתייגויות שלא אפשרו להצביע עליו אז. החוק יובא לוועדה שוב בתחילת המושב, והוויכוח יתחדש. אני מבין את המתנגדים, ומבין גם את הצורך של שרת התרבות לעשות שינויים, כי במציאות הנוכחית ובאופן התנהלות הקרנות נדרש שינוי. אני לא יודע כמה סרטים ראיתי בקולנוע, אם בכלל, אבל כשהשרה אומרת שיש עיוות, וכשוועדת המומחים שהקימה אומרת שיש חוסר איזון בייצוגיות – צריך לתקן. אחרי שבעים שנה יש לגיטימציה לאנשים שהודרו להגיד 'גם אני רוצה'. מותר. אנחנו לא בימים שעדיין משתיקים. אני מבין את השמאל שמתקומם, אבל צריך לחלק את העוגה בצורה יותר מאוזנת ויותר חכמה".
אז תעבוד יחד עם רגב כדי להעביר את החוק למרות ההתנגדויות?
"אני חבר קואליציה, ואם הממשלה החליטה להעביר את החוק הזה אני מחויב לו".
לסיום אני שואלת את מרגי על שאיפותיו הפוליטיות, והאם הוא רואה עצמו עומד בראש ש"ס ביום שאחרי דרעי, אם וכאשר. "אצלנו מנהיגים נבחרים בדרך אחרת", הוא משיב. "יש הנהגה רוחנית שהיא קובעת, ולא אומר לך היום שאני רואה את עצמי יו"ר תנועת ש"ס. במצב הנוכחי, כשאני בצמרת הבכירה של הנהגת ש"ס, זה מקומי ועדיין לא מיציתי את זה".
תגובת משרד החינוך בעניין תשלומי ההורים: "משרד החינוך מנהיג מדיניות ברורה להקלת הנטל של התשלומים על ההורים, ומוביל שורת רפורמות ברוח זו: בתי הספר של החגים, מסגרות הצהרוניות, השאלת ספרי לימוד, בתי הספר של החופש הגדול, חוג לכל ילד ושיעורים פרטיים חינמיים. יובהר שגובה תשלומי ההורים מאושר מדי שנה על ידי ועדת החינוך של הכנסת. משרד החינוך אוסר על בתי הספר לחרוג מסכומים אלה, ובהתאם לכך מבצע המשרד אכיפה ובקרה".
בעניין האפליה בחינוך החרדי נמסר כי "משרד החינוך רואה בחומרה כל אפליה על רקע עדתי ואחר, ופועל בנחישות ובאופן בלתי מתפשר בכל גילוי של אפליה, ובכלל זה באמצעות זימונים לשימוע ואף עצירת תקציבים. יובהר גם שהמשרד מקדם מדיניות ברורה לפיה אין להסליל תלמידים לחינוך מיוחד, אם לא נמצא לכך צידוק רפואי ומקצועי".
