במערכת המדינית בישראל פועלים למנוע מהלך מדיני אמריקני שעלול לכלול הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית – מהלך שבתקשורת הבינלאומית דווח כי הממשל בוושינגטון בוחן.
הסערה התעוררה הבוקר (ה') כאשר ה"וושינגטון פוסט" פירט חלק מהסעיפים בתוכנית שמגבש ממשל ביידן יחד עם מדינות ערביות באזור להקמת מדינה פלסטינית. התוכנית כוללת גם הפסקת אש ארוכת-טווח בעזה, שתיושם כחלק מעסקה לשחרור חטופים. בכתבה נטען כי "רבים מאמינים שרק הכרה אמריקנית במדינה פלסטינית בתחילת התהליך תוכל לשכנע את העולם הערבי שהפעם זה ייראה אחרת".
רצונו של הממשל האמריקני לתעל את המלחמה שנכפתה על ישראל לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר לכדי תהליך מדיני מזורז, הכולל הקמת מדינה פלסטינית, עלה לשולחן הדיונים בין גורמים אמריקניים למקביליהם הישראליים כמה פעמים באחרונה, כולל במהלך ביקורו של מזכיר המדינה אנתוני בלינקן בישראל בשבוע שעבר. בסרטון שפרסם לפני כשבועיים אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "לא אתפשר על שליטה ביטחונית ישראלית מלאה על כל השטח ממערב לירדן. ההתעקשות שלי מנעה במשך שנים הקמת מדינה פלסטינית שהייתה מהווה סכנה קיומית לישראל".
הלחץ האמריקני לקידום תוכנית אזורית מדינית, כולל הקמת מדינה פלסטינית, נידון בכמה מהישיבות האחרונות של הקבינט המדיני-ביטחוני. לפני ישיבת הקבינט שנערכה היום אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ כי בכוונתו לדרוש מחברי הקבינט לקבל "החלטה ברורה וחד-משמעית הקובעת שישראל מתנגדת להקמת מדינה פלסטינית". השר גדעון סער, אף הוא חבר הקבינט, הדגיש מצידו שמדובר בתוכנית מסוכנת, וכי "הפלסטינים יקבלו הכרה במדינה מבלי לשלם את מחיר הפשרה, וימשיכו את הסכסוך מעמדה משודרגת".
הערב לפני ישיבת הקבינט הנוספת נפגשו נתניהו וראש המוסד דדי ברנע עם ראש ה-CIA ויליאם ברנס, שהגיע ארצה על רקע היעדר ההתקדמות בעסקה לשחרור חטופים. ביום רביעי התייחס נתניהו למשא ומתן, ואמר שכאשר "חמאס ירדו מהדרישות ההזויות שלהם – נוכל להתקדם".
בישראל חוששים שהעובדה שהממשל הכריז באחרונה על עיצומים נגד פעילי ימין ביהודה ושומרון – צעד שבעקבותיו פעלו נגדם גם צרפת ובריטניה – ובמיוחד בעקבות הצו הנשיאותי המורחב של הנשיא ג'ו ביידן בעניין, מאותתים שניהם כי הממשל נחוש להוציא תוכנית להקמת מדינה פלסטינית בהקדם. לוח הזמנים מקביל גם להתפתחויות הפוליטיות בארה"ב ברקע הבחירות שם, והצורך לתת מענה לגורמים קיצוניים במפלגה הדמוקרטית שמתנגדים לתמיכה שהפגין הממשל בישראל בחודשי המלחמה. בישראל סבורים שגם שר החוץ הבריטי דיוויד קמרון, שהצהיר כבר לפני כשבועיים שארצו בוחנת מהלך להכרה חד-צדדית בפלסטינים, ככל הנראה מתואם עם מקביליו בוושינגטון.
