בית הדין הבינלאומי לצדק יקיים מחר (ב') דיון שעשוי להשפיע על מצבה המשפטי הבינלאומי של מדינת ישראל. במסגרת הדיון יעסקו שופטי הטריבונל בבקשת האו"ם לקבל חוות דעת מייעצת בדבר המצב המשפטי וההשלכות של הנוכחות הישראלית בשטחי יהודה ושומרון, רצועת עזה וירושלים. לקראת הדיון הגיש הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים (IJL) מזכר המשפטי שנכתב על ידי עורך הדין דניאל רייזנר, סגן נשיא IJL, ועורכי הדין ד"ר רועי שיינדורף, ד"ר דב ג'ייקובס וג'ושוע קרן המייעצים ל-IJL בהקשר זה.
מחברי המזכר מצביעים במסגרתו על כשלים עובדתיים ומשפטיים מהותיים, אשר עומדים בבסיס הבקשה של האו"ם. לדבריהם, ההנחה העומדת בבסיס הבקשה היא כי האזורים המדוברים שמעבר לקו הירוק מוחזקים בידי ישראל כ"שטח כבוש", אולם הנחה זו שגויה. "אין זה נכון להניח שלישראל ולעם היהודי אין תביעות משפטיות תקפות, על פי המשפט הבינלאומי, בגדה המערבית ובירושלים. מבלי לפגוע, אך מבלי לקבל את תקפותן של טענות פלסטיניות כלשהן, זהו ללא ספק מצב של תביעות מתחרות לזכאות משפטית ריבונית".
"בחוק ולמעשה, במשך למעלה ממאה שנה הבעלות המשפטית הריבונית על הגדה המערבית (ולמעשה גם רצועת עזה) הייתה, ועודנה, בלתי מוגדרת או עומדת. זו הייתה העמדה המשפטית לפי המשפט הבינלאומי מאז תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר טורקיה (כיורשת של האימפריה העות'מאנית) ויתרה על ריבונות האזורים שמחוץ לגבולותיה הנוכחיים. שום הסכם, מכשיר, פסק דין, דעה או אירוע בעל השפעה משפטית לא שינו מעמד זה מאז, כפי שמשתקף – ונאמר במפורש – בהסכמים בין הצדדים המעוניינים, ובמיוחד בהסכמים בין הרשויות הישראליות והפלסטיניות. על פי הסכמים אלה, שאלת המעמד הסופי של שטחים אלה תוכרע רק במשא ומתן. עד אז הסכימו שני הצדדים להסדרים זמניים, שממשיכים לחול ומסדירים את היחסים המשפטיים ביניהם כיום", הוסיפו.
עוד קובעים מחברי המזכר כי קיימת מסגרת משפטית בינלאומית, מוכרת ותקפה, המבוססת על החלטות קודמות שניתנו ע"י האו"ם במסגרת מועצת הביטחון 242 ו-338, וכן הסכמים נוספים, אשר מהווים מסגרת משפטית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כך שקביעות חדשות מטעם ביה"ד, עלולות לחתור תחת החלטות קודמות אלה. עוד קובע הארגון כי תפיסת השטחים אירעה במהלך מלחמת 'ששת הימים' בשנת 1967, ונעשתה לצורך הגנה עצמית. עוד קובעים מחברי המזכר כי ישראל רשאית להחזיק בשטחים אלה עד להסדר מדיני. מתקפת החמאס הרצחנית שהחלה בבוקר ה-7 לאוקטובר רק מוכיחה כי ההחזקה בשטחים אלה נדרשת על מנת להגן על אזרחי מדינת ישראל.
לאור זאת, קובע הארגון, אשר ייצג בעבר בטריבונלים משפטיים בינלאומיים וכן באו"ם, על ביה"ד הבינלאומי לצדק לנהוג במשנה זהירות בטרם יסכים להעניק חוות דעת מייעצת לאו"ם, כפי שהתבקש. שינוי במרקם המשפטי הקיים יערער את ההסכמות הבינלאומיות שכבר הושגו בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כך לפי מחבריו, וייפגעו בסיכויים ליישב אותו במסגרת מו"מ.
"הארגון הבין-לאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים (IJL)", אשר נוסד בשנת 1969, פועל לקידום זכויות אדם ושיתוף פעולה בינלאומי על בסיס שלטון חוק. IJL פועל לקידום זכויות אדם לכל אדם באשר הוא אדם, בין היתר באמצעות מאבק בגזענות, אנטישמיות, הכחשת שואה ודה-לגיטימציה של מדינת ישראל. הארגון, שהינו בעל מעמד NGO מייעץ באו"ם, כולל עורכי דין, שופטים, משפטנים ואקדמאים מרחבי העולם.
