היועצת המשפטית לממשלה הגישה הבוקר (ב') לבג"ץ את תגובתה לעתירת ארגון לביא, בה התבקש בג"ץ להורות לשופטי העליון החברים בוועדה – שלא להיות מעורבים בדיון בנוגע למועמדים לשיפוט העובדים בבית המשפט העליון בתפקידים שונים. היועצת ביקשה לדחות את העתירה משום שלטענתה מבקשים ליצור בה רף התנהגות שונה ומחמיר שלא בצדק, ללא כל בסיס משפטי ובשונה מהמקובל בשירות הציבורי ובוועדות איתור אחרות. בנוסף לכך, הבהירה היועמ"שית כי קבלת הטענות בעתירה תביא לפגיעה בעבודת הוועדה לבחירת שופטים, ותפגע באיזון המשטרי העדין של מבנה הוועדה לבחירת שופטים.
בתגובה נטען בין היתר כי העתירה מבקשת למעשה לתקוף את הנוהל למניעת ניגוד עניינים של שופטי בית המשפט העליון משנת 2011, שפורסם באתר בתי המשפט בחודש אוגוסט 2020. העתירה עצמה הוגשה זמן קצר בלבד לפני ישיבת הוועדה לבחירת שופטים, ולטענת היועמ"שית בעתירה לא ניתן הסבר מספק להשתהות בהגשת העתירה. בנוסף, היועצת טענה כי קביעת כלל לפיו על כל שופטי בית המשפט העליון נאסר להיות שותפים בדיון אודות מועמדותו של כל מי שעובד בתפקיד כלשהו בבית המשפט העליון, ולא רק מועמד שלגביו יש לשופט "עניין אישי" או "קשרי עבודה מובהקים", הוא חריג באופן כללי, ויפגע בעבודת הוועדה ובאיזונים המשטריים הנדרשים. לאור זאת קבעה היועמ"שית כי יש לדחות גם את הבקשה לדחיית ישיבת הוועדה – עד לשינוי נוהל מניעת ניגודי העניינים.
בפתח התגובה הביאה היועצת את עמדת שר המשפטים יריב לוין, אשר מסר בתגובה לעתירה כי "הרכב הוועדה לבחירת שופטים בעייתי, ומביא לתוצאות לא מאוזנות והליכי המינוי לוקים בכשלים. ראוי לפתור את כלל הנושא בשינוי יסודי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים ושל כלל דרכי עבודתה".
נזכיר כי בעתירה של ארגון לביא נאמר כי "עתירה זו מוגשת לאחר שהתברר שהוועדה עתידה להתכנס בקרוב ולהצביע על מועמדותם לשיפוט של לא פחות מארבעה עובדי בית המשפט העליון, כאשר שליש מחברי הוועדה הנם שופטים בבית המשפט העליון, ולא זו בלבד אלא ששניים מן המועמדים הם עוזרים משפטיים מכהנים של שניים מן השופטים החברים בוועדה, ושתיים אחרות רשמות בית המשפט העליון.
"מצב זה נוגד הלכות מפורשות שיצאו מבית משפט זה בכל הנוגע להיקפו ומהותו של האיסור על עובד ציבורי להימצא בניגוד עניינים במסגרת תפקידו", כך נכתב בעתירה, "במסגרת זו נקבע כי הרף הרלוונטי במקרים של אפשרות לניגוד עניינים אישי (להבדיל ממוסדי) הוא רף של חשש סביר לניגוד עניינים, ועיון ביישום כלל מגלה כי גם במקרים ספקולטיביים ביותר – קבע בית משפט זה כי חשש ברף הזה מתקיים. כמו כן, קובעת הפסיקה כי המבחן הוא מבחן אובייקטיבי של אדם סביר המכיר את הפרטים הרלוונטיים, ולפיכך ישנה חשיבות רבה גם לאופן שבו נתפסת התנהלות הוועדה בציבור הרחב".
בארגון לביא, הנאבק למען זכויות האזרח ומנהל תקין בישראל, הדגישו כי "העובדה כי השופטים החברים בוועדה עתידים להצביע על מועמדים שאותם הם מכירים שנים רבות ונמצאים איתם בקשר יום יומי, ויתר על כן – כאשר בעניינו של כל אחד מן המועמדים קיים אחד מן השופטים חברי הוועדה המנוע מלהצביע בעוד ששני שופטים אחרים, הקרובים ביותר לאותו שופט, רשאים להצביע, מקים יותר מחשש סביר לניגוד עניינים, ולמצער – שכך ייתפסו הדברים בציבור".
עו"ד יצחק בם, המייצג את ארגון לביא, מסר בתגובה לתגובת היועצת המשפטית לממשלה: "אמרו חכמנו: 'זונות מפרכסות זו את זו תלמידי חכמים לא כל שכן' (מסכת שבת). והנה בתגובת המדינה ראינו פרכוס מרהיב של תלמידי חכמים שמגנים על הפרקטיקות הפסולות של יד רוחצת יד וחבר מביא חבר. תגובת המדינה מהווה גם דוגמה מרהיבה של שלטון היועצים אשר משיבים בשם הועדה מבלי שהעניין נדון בוועדה ובניגוד לדעתו של שר המשפטים. למכלול הפרקטיקות הפסולות הללו יש לשים קץ".
