ישראל אמנם החליטה שלא לשלוח נציגות מטעמה לדיון שנפתח היום (ב') בבית הדין לצדק בהאג, בבקשה לחוות דעת מייעצת בנוגע ל"חוקיות הכיבוש" ביו"ש וירושלים. אולם בלשכת ראש הממשלה ובמשרד החוץ מגיבים בחריפות לעצם קיום הדיון.
מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "ישראל לא מכירה בלגיטימיות הדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג בעניין 'חוקיות הכיבוש' – מהלך שנועד לפגוע בזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני איומים קיומיים. הדיון בהאג הוא חלק מהניסיון הפלסטיני להכתיב את תוצאות ההסדר המדיני ללא משא ומתן. נמשיך להדוף ניסיון זה, והממשלה והכנסת מאוחדות בדחיית מגמה פסולה זו".
בהודעה מטעם משרד החוץ נמסר כי "בהטחת האשמות שקריות, וביצירת מציאות מעוותת מיסודה, הרשות הפלסטינית מנסה להפוך סכסוך שצריך להיפתר במו"מ ישיר וללא תכתיבים, להליך משפטי חד צדדי ופסול שנועד לאמץ נרטיב קיצוני ועקום שבו אין לפלסטינים אף אחריות, ואין לישראל אף זכות, ושאין בינו לבין צדק שום קשר.
"לאחר טבח השבעה באוקטובר, שבאופן מזעזע לא הוזכר כלל על ידי הפלסטינים בדיון, ובמהלכו מחבלי החמאס רצחו, הוציאו להורג, טבחו ואנסו באופן מתוכנן ושיטתי למעלה מ-1,200 אזרחי מדינת ישראל, מי שקורא לנסיגה חד צדדית ישראלית מיהודה ושומרון ללא תנאים וללא מו״מ, קורא למעשה לטבח נוסף באזרחי מדינת ישראל.הנסיון של ההנהגה הפלסטינית להפוך את מערכת המשפט הבינ"ל לכלי פוליטי לניגוח ישראל פוגעת באמון הבינ"ל במערכת המשפט הבינ"ל ולסיכוי להגיע לפתרון הסכסוך. ההנהגה הפלסטינית מסרבת במשך שנים למו"מ ישיר במטרה לפתור את הסכסוך, ומקדמת הסתה לטרור, אנטישמיות ותמריצים כספיים למחבלים שרצחו יהודים. כל זה נסתר מבית הדין בשאלות המעוותות והחד צדדיות שהופנו אליו ע״י העצרת הכללית, ואשר מנסות להכתיב מראש את תוצאות ההליך ללא קשר לעקרונות יסוד של המשפט הבינ״ל ולמסגרת המשפטית שחלה על הסכסוך. על בית הדין להימנע מלהשתתף בקרקס התקשורתי ולקבוע כי על הפלסטינאים לחזור למסגרות החוקיות הקיימות במטרה לפתור את הסכסוך במשא ומתן ישיר בין הצדדים", נמסר.
הדיון שצפוי להימשך ששה ימים, מתקיים בעקבות החלטה של העצרת הכללית של האו״ם בדצמבר 2022, שנענתה לבקשה של המשלחת הפלסטינית (שהועלתה באופן רשמי בידי ניקרגואה, שכן הפלסטינים אינם חברים באו"ם), וביקשה מבית הדין לתת חוות דעת מייעצת בשאלת חוקיות "הכיבוש הישראלי המתמשך".
לעומת התביעה שהוגשה לבית הדין בידי דרום-אפריקה ונידונה לפני כשלושה שבועות, כאן מדובר בבקשה לחוות דעת מייעצת, שמעמדה מחייב פחות. אם כי, בתרחיש לפיו אכן ייענה בית הדין ותינתן חוות הדעת בה מעוניינים הפלסטינים – כי ישראל שולטת באופן בלתי חוקי בשטח, הדבר יכול להוביל לפגיעה בישראל ומגבלות עליה, דוגמת הטלת קשיים על קשרים עסקיים ובקשת סנקציות.
ראש הממשלה דאז, יאיר לפיד, קיים בזמנו עשרות שיחות עם ראשי מדינות בניסיון למנוע את ההצבעה בעצרת הכללית, אולם המאמץ לא צלח. ההמלצה לבקשת חוות דעת מייעצת מבית הדין לצדק, היא אחת ממספר המלצות שניתנו בידי הוועדה שהקימה מועצת זכויות האדם של האו"ם, כדי לחקור לכאורה את אירועי הלחימה במבצע "שומר החומות". הוועדה, התעלמה כמעט באופן מוחלט ממעשי חמאס דאז והירי אל עבר מרכזי אוכלוסייה בישראל, והרחיבה את המנדט שלה באופן משמעותי מאוד בכל הנוגע להתנהלות ישראל.
