היועצת המשפטית לממשלה הגישה היום (ג') לבג"ץ את תגובתה לעתירת תנועת עוצמה יהודית (מפלגת א"י שלנו) והשר יצחק וסרלאוף בנושא מדיניות הגשת כתבי האישום נגד חוסמי כבישים בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית. בתגובתה מבקשת היועצת, באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, לדחות את העתירה, וזאת בטענה שהיא איננה מבוססת על מצע עובדתי ממשי אלא על טענות שנטענות באופן כללי.
בתגובת היועמ"שית צוין כי על פי נתוני המשטרה התקיימו במהלך החודשים מאז ההכרזה על הרפורמה ועד פרוץ המלחמה כ-4,400 הפגנות באזורים שונים ברחבי הארץ, בהן השתתפו מיליוני בני אדם. העותרים טענו כי הפרקליטות ומערכת אכיפת החוק נמנעים באופן שיטתי מהעמדה לדין של חוסמי צירים במהלך התכנסויות המחאה נגד הרפורמה. לאור זאת, ביקשו העותרים מבג"ץ להתערב בשיקול הדעת של מערכת אכיפת החוק ולהורות על קידום הגשת כתבי אישום "כנגד חוסמי צירים וכבישים וכנגד מובילי ומארגני חסימות הצירים".
בתגובה קובעת היועצת כי "למקרא העתירה עלול להיווצר, יש מאין, רושם מוטעה לחלוטין, כאילו נקבעה מדיניות להקל עם מוחים נגד הרפורמה. אולם, מערכת אכיפת החוק אינה מקבלת החלטות בדבר העמדה לדין בדרך של השוואות כוללניות ובדרך של קביעת "מכסות אכיפה". מערכת אכיפת החוק אינה מקבלת החלטות לפי סוג המחאה או זהות המוחים. מערכת אכיפת החוק מקבלת החלטות ביחס למקרים פרטניים, וזאת על סמך תשתית עובדתית קונקרטית, כל מקרה לגופו. את זאת העותרים לא מקבלים".
"מדיניות האכיפה נקבעה טרם האירועים הנדונים וללא קשר אליהם. מדיניות אכיפה היא בבחינת כלל, והיא מיושמת באופן עקבי, משך שנים, מפרט לפרט ומאירוע לאירוע, במחאה זו או אחרת, יהיה עניין המחאה אשר יהיה, על פי עובדות העניין. אף בתקופת המחאה נגד הרפורמה או בעדה בוצעו מעצרים, נפתחו תיקי חקירה והוגשו כתבי אישום, במקרים המתאימים", נאמר עוד בתגובה, "בשולי הדברים יצוין, כי גם מצד המוחים נגד הרפורמה עלו טענות, לאורך תקופת המחאה, חלקן קשות ביותר, כי נעשתה אכיפת יתר ושימוש מוגזם באמצעים שונים על ידי משטרת ישראל. לאלה ולאלה אנו משיבים כי החלטות במערכת אכיפת החוק חייבות להתקבל אך לפי העובדות והדין החל עליהן. טענות כנגד הטיפול באירוע קונקרטי זה או אחר נבחנות על ידי המנגנונים הרלוונטיים במשטרת ישראל ובמחלקה לחקירות שוטרים, לפי העניין".
