בחודש מאי 2015, ימים ספורים לפני הקמת הממשלה ה-34 עמל השר זאב אלקין כדי לנסח את ההסכמים הקואליציוניים מול יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט וצוותו. מפלגת הציונות הדתית, שנחלשה באותן בחירות, נדרשה לסיוע בקידום ענייניה, וזה הוצע לה ביד רחבה על ידי מי שמייצג את הציונות הדתית בליכוד. למשל, אלקין היה מי שדחף לכך שבשנתיים הראשונות תקציבי האולפנות והישיבות יושתו על הממשלה בהתאם לתקציבים שנקבעו ב-2014.
עיון בהסכמים הקואליציוניים מגלה שכל שלושת הסעיפים האחרונים נועדו לעגן בתקציב הממשלתי תחומים שתוקצבו בלעדית על ידי הכספים הקואליציוניים של מפלגת הבית היהודי בעבר. אם אלקין לא היה עושה זאת, המפלגה של נפתלי בנט הייתה נקלעת למשבר תקציבי חמור, בניסיון לדאוג לעניינים שבליבת העשייה שלה.

שילוב הכוחות של הציונות הדתית עם הליכוד מתחיל מלמטה. בין למעלה ממאה אלף המתפקדים למפלגה, ישנם אלפי חובשי כיפות סרוגות, שפועלים להשפיע על הנהגת המפלגה בשלב הקריטי של בחירת הרשימות לכנסת (פריימריז). כך נשלחו לחזית בכנסת הנוכחית השר אלקין ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בעשירייה הראשונה, ואחריהם ציפי חוטובלי, ז'קי לוי ויהודה גליק. בעוד תפקידו הממלכתי של יו"ר הכנסת לא מאפשר לו לשאת ולתת, אלקין, שהחליט לעבור מהכנסת להתמודדות על ראשות העיר ירושלים, הוא המייצג היחיד של הציונות הדתית בחלונות הגבוהים בבלפור. תפקיד שעשוי להישאר מיותם בקרוב.
"הציבור הדתי-לאומי מפסיד את 'הקלוז'ר' שלו", אמר ל"מקור ראשון" אחד מאנשי הליכוד במצודה, שסיפר גם כיצד בזמן שאלקין שהיה יו"ר הקואליציה לא הפסידו הליכוד אף הצבעה למעט ביום שבו בנו נולד, ואיך בממשלה הקודמת הוא מנע בגופו מהשר לשעבר משה בוגי יעלון לעזוב את המשכן בלי קיזוז. אם ייבחר לבסוף לראשות העירייה בבירה, לא רק הציונות הדתית בליכוד תחסר את אלקין.
אל אותן נקודות השפעה דוחפים מתפקדי הציונות הדתית דרך שלוש קבוצות מרכזיות המונות אלפים בודדים ועוד אחת "פורום דרור", שנותרו במפלגה אחרי עזיבתו של משה פייגלין. יו"ר מועצה אזורית שומרון יוסי דגן וכן שבח שטרן ונתן אנגלסמן מחזיקים שתי קבוצות מתפקדים ביו"ש, אך עיקר עבודתן הוא עבור ההתיישבות. קבוצה חזקה נוספת היא זו שהחלה בהובלת אפי איתם וכיום על ידי אלקין, שמאחוריו מרדכי בניטה ואלון דוידי, ראש עיריית שדרות. לקבוצה הזו התפקדו אנשי הגרעינים התורניים והמטרות שלהן לא נעצרות ביישוב הארץ.

המסלול הטבעי
לצד מי שאינו מנבא טובות לנוכחות הכיפות הסרוגות בליכוד, ומדובר במיעוט כמעט זניח, דווקא השדרה המרכזית של נציגיהם בכנסת ובמרכז המפלגה מאמינים שכוחם חזק ורק ילך ויתבסס. הם מבססים זאת בעיקר על מהלכיה של מפלגת הבית היהודי, המבקשת להרחיב את שורותיה ומדברת בשפה של מפלגת ימין כללית. המומנטום הזה, אומרים בליכוד, יכול לשחק לטובת חיזוק מעמד הציונות הדתית בכנסת הבאה בעמדות השפעה במפלגה, במידה שההתפקדות אליה תתחזק על חשבון הבית היהודי.
"אני הייתי אחראית על קמפיין היישובים בבחירות הקודמות ולקחתי את נתניהו למכינה בעלי ובעצמונה. עברנו מעוז, מעוז כדי להביא את הציונות הדתית לליכוד", אמרה סגנית שר החוץ חוטובלי. "כדי שהברית הזאת תחזיק מעמד הם צריכים לראות את האנשים שלה בעמדות מפתח. אלקין ואדלשטיין מייצגים במבט הכולל בציבור גם את הציבור הרוסי, לכן זה גם אומר משהו על כמה ציונות דתית אותנטית יש במפלגה. אני כמעט היחידה שגדלה במסלול הטבעי בציונות הדתית".

לגבי היחלשות הנוכחות הדתית לאומית בכנסת אמרה חוטובלי כי היא חוששת שהמנגנון המפלגתי מבריח אנשים טובים מלהגיע לליכוד. "תמיד חשבתי שהמקום הטבעי של הציונות הדתית זה הליכוד, כי אנחנו ציבור שרוצה לשרת ערכים של כלל הציבור ולא רק סקטוריאליים ומאז שאני כאן אני כל הזמן מנסה לפצח למה דתיים לאומיים לא מתמודדים במחוזות. לדעתי בגלל שהשיטה בליכוד היא כל כך קשה ודורשת הרבה עבודת שטח פוליטית אנשים נרתעים מלהתמודד".
לדברי חוטובלי, כדי לנצח במנגנון "הקשוח" של המפלגה היא עובדת קשה מאוד והיעד הוא העשירייה הראשונה בבחירות הבאות. כדי לעשות זאת היא פונה כבר עכשיו למתפקדים מחוץ לבייס המתנחלי שלה. "כשהתחלתי במערכת הפוליטית היינו קבוצה שמזוהה עם ימין אידיאולוגי וכביכול הייתה שאלה מי יותר ימני, והאם צריך מפלגה שתשמור על הליכוד מימין, היום רואים שלא צריך, מבחינת תמיכה בסיפוח, ריבונות ביו"ש, כל התהליכים הגדולים שאני עדה להם במשרד החוץ הכול קורה אצלנו".
די-אן-איי מסורתי
השר לשעבר גדעון סער, אינו מזהה היחלשות של הציונות הדתית במפלגה, אלא התחזקות. לדברי סער כי "אין חשש להיעלמות הכיפות הסרוגות, הן מיוצגות בכל הרבדים בליכוד, ולא רק ברובד הנציגים בשלטון המרכזי והמקומי אלא קודם כל ברובד החברים. להיפך, אני חושב שמעולם הציונות הדתית לא הייתה מיוצגת יותר".

סער שצפוי להתברג בצמרת המפלגה עם חזרתו הוסיף כי "רק בבחירות האחרונות איש הציונות הדתית נבחר במקום השני בפריימריז (אדלשטיין ש.א.כ). לא עשיתי רשימה, אבל ללא ספק זו נציגות נכבדה, ובנוסף לזה הדי-אן-איי הליכודי הוא כזה שהציבורים שהכי הרבה מרגישים בו בבית זה הציבור הדתי לאומי והציבור מסורתי. אנחנו רואים את זה בסקרים. אני חושב שהמפלגות הדתיות המגזריות כמו 'הבית היהודי' ו'תקומה' נמצאות במשבר, וראשי הבית היהודי הם אלה שעיניהם נשואות לליכוד. אני לא רואה איך אפשר לייצר תזה אחרת בימים אלה".
הדי-אן-איי המסורתי שעליו מדבר סער הוא אכן אחד מאבני היסוד של הליכוד. רפרוף מהיר על רשימת חברי הכנסת מגלה שלמעלה מחמישים אחוז מהם נמצאים על הרצף המסורתי-דתי: דודי אמסלם, מיקי זוהר, נורית קורן, ירון מזוז, אברהם נגוסה, אורן חזן, גילה גמליאל ועוד. לצדם יש גם את בוגרי "מוסדות בני עקיבא", כפי שמכנים אותם חבריהם, השרים מירי רגב, גלעד ארדן וישראל כ"ץ. הציבור הדתי לא זר למפלגה, אך הציונות הדתית הקלאסית אולי קצת יותר ספקנית באשר לייצוג המגוון הזה ולכן אנשיה הם מצביעי המפד"ל/בית יהודי.
"אין לנו דתומטר"
מיהדות להתיישבות, או מדגל אחד של הציונות הדתית למשנהו. כאמור, הכוח האידיאולוגי שנבנה בהתמדה במרכז הליכוד על ידי קבוצות מיהודה ושומרון לא שם לו למטרה להציב בעמדות מפתח דווקא את אנשי הציונות הדתית. דווקא שרים וחברי כנסת אחרים במפלגה משמשים כיום חזית בנושא המאבק על ארץ ישראל, הבולטים הם השר יריב לוין, וחברי הכנסת יואב קיש, אמיר אוחנה ושרן השכל.
"מבחינתי ומבחינת רבים אין לנו דתומטר שבודק את רמת הדתיות של כל מועמד. אנחנו לא בודקים כמה תקציבים יעברו לישיבות ולאולפנות. זה מה שמעניין את החבר'ה מהמגזר. בנושאים אחרים אני לא רואה הבדל בינינו", אמר ל'מקור ראשון' ראש המטה הלאומי בליכוד שבח שטרן.


הוא מונה את חברי הכנסת חובשי הכיפה במפלגה ואומר: "יש לנו לא פחות ח"כים דתיים מאשר בבית היהודי ובפעם הבאה יהיו בין שמונה לעשרה חובשי כיפה – אם נישאר עם 30 מנדטים. יש גם כמה אנשים שגם אם הם לא חובשי כיפה, הם מסורתיים עם זיקה מאוד חזקה ליהדות וזה נותן את אותותיו. קחי את מיקי זוהר לדוגמא שדאג לענייני שמירת השבת יותר מהרבה ח"כים במקומות אחרים וחטף על זה".
לבחירות הבאות הוא כבר יכול למנות כמה נציגי הציונות הדתית שיתמודדו על מקומם בכנסת ועשויים לתפוס את המשבצת הדתית-לאומית: יו"ר צעירי הליכוד דוד שאיין, ד"ר נסים וטורי, ד"ר שלמה קרעי, יאיר גבאי וליאור קצב. "הליכוד יהיה חייב להציב מישהו במשבצת הזו, וגם אם זה ייקח זמן זה יקרה בסוף", אמר אחד מאנשי הליכוד והוסיף כי "גם לנתניהו, אם יזהה את החסר, יש יכולת לשבץ מישהו במקום גבוה לתפקיד", ושמה של מרים פרץ עולה כאופציה.
ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, המחזיק במפקד גדול יותר בליכוד ונחשב כמי שמושך לא פעם בחוטים עבור ההתיישבות, מתנגד גם הוא לספירת הנציגים "האותנטיים" של הציבור הדתי לאומי. "הכוחות החזקים בליכוד נאמנים גם לארץ ישראל וגם ליהדותה של המדינה ואני בטוח שהמגמה הזו לא רק תישמר אלא תתחזק. הליכוד של היום הוא לא הליכוד של 'מרכז הנקניקיות' של ימי הגירוש. הוא ליכוד ערכי וחזק".
ואתה לא סופר כיפות?
"אני סופר את האנשים שנאמנים לארץ ישראל וליהדותה של המדינה, חלקם עם כיפות וחלקם בלי".
חבר הכנסת יהודה גליק ממשיך באותו קו של דגן ותוהה "מה עם דודי אמסלם? הוא אדם דתי שומר שבת ומירי רגב בוגרת שבט 'התחיה' וגילה גמליאל ששומרת תורה ומצוות. זה היופי של הליכוד. אנחנו לא בודקים בציציות ובכיפות ואני לא יודע כמה מצביעים לליכוד בגלל הכיפות, מי שרוצה את זה בוחר בבית היהודי. אני חושב שמצביעים לליכוד כי זו מפלגת עם ישראל ולא כולה באותו גוון. מפלגה שהמרכז שלה הצביע בעד ריבונות בכל יהודה ושומרון ותומכת תמיכה מובהקת בהתיישבות היהודית בכל רחבי הארץ ובעלייה להר הבית. בחיים לא הסתכלתי עם מד לבדוק כמה דתיים סביבי".

עדיין מושלים בכיפה?
לסיכומו של דבר, בליכוד בטוחים שהם מושלים בכיפה גם כיום. את לקחי הבחירות של 2015 כולם הפנימו שם כבר – נתניהו קורא לאנשי הציונות הדתית והם מתייצבים, אין חשש מזליגת מצביעים לבית היהודי. "הציונות הדתית עברה תהליך התבגרות פוליטי", מציינת ח"כ חוטובלי. "אמנם יש באמת הרבה יותר מצביעים מהציונות הדתית מהנציגים שלהם בפועל, אבל בסוף הם רוצים להיות איפה שצומחים ראשי ממשלות".
חוטובלי מצביעה על נקודה נוספת שבולטת בשטח בשלוש השנים האחרונות, היעדרות אנשי הבית היהודי בסוגיות דת ומדינה. "הבית היהודי היום כמעט ולא מטפל באופן עמוק בסוגיות דת ומדינה, אז אם לאנשים חשוב דת ומדינה אין להם כתובת בבית היהודי. פונים אליי כל הזמן אנשים שלא מרגישים שיש להם כתובת בבית היהודי. תראי באיזה סוגיות בנט בוחר לעסוק – בביטחון וחינוך שהוא של כלל המדינה זה אומר הכול".
גם השר לשעבר סער לא מאמין כי תתרחש זליגת מצביעים לטובת הבית היהודי. "כיום הבית היהודי עוסק הרבה פחות מאשר בעבר בנושאים המגזריים. להיפך, אני רואה נציגים מגווני הציונות הדתית מהבורגנות המתונה ועד לחרד"לים משתלבים בליכוד בצורה שלא ידענו בעבר. אותם קשיים שהתמודדנו איתם בעבר בעיקר לפני 13 שנה סביב תוכנית ההתנתקות, אז באמת היה קושי, נעלמו. אחרי הפילוג עם קדימה, הליכוד הפך ברמה הרעיונית יותר הומוגני. אני חושב שאנשי הציונות הדתית מרגישים יותר בבית בליכוד מאז.
"היום הבית היהודי הוא ממילא מנסה להיות ליכוד ב' ומנסה להתרחק מהנושא המגזרי, אבל אני אומר יש פה משהו יותר פרגמטי, גם אם תספרי כיפות את תראי שבכנסות האחרונות הציונות הדתית מיוצגת יפה בליכוד בכנסת. יש אצלנו יותר נציגים מאשר בבית היהודי. זאת השתלבות אמיתית. אותנטית. אדם מסורתי ואפילו אדם חילוני מצביע ללא קושי לאיש ציונות דתית ובמידה רבה גם להיפך".