241 עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות ברחבי הארץ יקיימו בעוד יומיים ימים בחירות לראשי המועצות ולנציגיהן, אחרי שיום ההצבעה נדחה פעמיים מאז פרוץ המלחמה. ב־12 רשויות נוספות, בעוטף עזה ובגבול לבנון, שמתמודדות עם הפינוי מבתיהן, הבחירות ייערכו רק בעוד תשעה חודשים. ב־17 רשויות אחרות לא יתקיימו כלל בחירות, כי מתמודד בהן מועמד יחיד.
בפעם הקודמת שנערכו הבחירות המקומיות, לפני חמש שנים, שיעור ההצבעה הארצי היה כ־60 אחוזים. השנה, בהשפעת המלחמה, התעורר חשש מירידה של יותר מ־10 אחוזים בהגעה לקלפי. במשרד הפנים קוראים לאזרחים לממש את זכותם הדמוקרטית. "אני בטוח שלמרות הכול נעמוד באתגר", אמר שר הפנים משה ארבל. "נעשה את הבחירות הנכונות, וננצל גם בעצם הימים הללו את ההזדמנות לקבוע את עתידנו ואת צביון החיים שלנו בעצמנו בקלפי".
הקשב הציבורי לבחירות נמוך, אך בין המועמדים מתנהלים מאבקים עזים. חלק מהמאבקים הללו מצליחים בכל זאת לעורר עניין.
בתל־אביב, למשל, המרוץ לראשות העיר מתנהל בעיקר בין שני המועמדים המובילים – השרה לשעבר אורנה ברביבאי, מועמדת יש עתיד, מול ראש העיר הנוכחי רון חולדאי, שמתמודד על קדנציה שישית.
ביש עתיד משקיעים בקמפיין בתל־אביב משאבים רבים בניסיון להנהיג את העיר, שנחשבת מעוז חילוני־ליברלי של מצביעיהם. במפלגה מסתמכים על הישגיה של המפלגה בבחירות הכלליות בעיר, אף שבבחירות המקומיות לפני חמש שנים הצליחה הסיעה להכניס למועצת העיר נציג אחד בלבד.
בבחירות בתל־אביב מתמודדים גם פעילי מחאה בולטים ברשימת "חוזה חדש־מרצ־הירוקה", שכותרתה "מקפלן לקלפי". השבוע הם דרשו להטיל וטו על כניסת הליכוד ועוצמה יהודית לקואליציה העירונית, אף שהם שותפים בה כיום.
לראשות העיר חיפה רצים כמה מתמודדים, וייתכן שההכרעה עשויה ליפול רק בסיבוב השני, בהנחה שאיש מהמתמודדים לא יצליח להשיג את 40 אחוזי התמיכה שנדרשים להבטחת הניצחון כבר בשבוע הקרוב. אחד מהמועמדים הוא ראש העיר לשעבר יונה יהב: לפני חמש שנים הוא הפסיד בבחירות מול ראש העירייה הנוכחית עינת קליש־רותם, שמתמודדת כעת על כהונה נוספת.
מאבקי פריפריה
מזרחה משם, בצפת (עיר הצפונית ביותר בישראל שייערכו בה בחירות), ייתכן שיוכתר לראשונה ראש עיר חרדי בעקבות איחוד כלל המפלגות החרדיות סביבו. יוסי קקון, הנחשב מקורב ליושב ראש ש"ס אריה דרעי, חזר להתגורר בעיר ומתמודד מול סא"ל במיל' שוקי אוחנה, ראש העיר הנוכחי וליכודניק ותיק. הבחירות בצפת מתקיימות על רקע מתחי המלחמה, ולכן הן מורכבות במיוחד.
נעבור לנגב. בירוחם מתמודדים שלושת המועמדים מהסבב הקודם: ראש העיר המכהנת טל אוחנה; עו"ד נילי אהרון, יו"ר סיעת הליכוד בעיר; ואילן אלמקייס, שמתמודד כבר בפעם הרביעית, הפעם כמועמד המחנה הממלכתי.
לא ברור מי מהמועמדים יצליח להכריע, ואם הוא יעשה זאת כבר בסיבוב הראשון. בעיר מחכים להכרעתה של הקהילה החרדית, כדי לראות במי תתמוך. בירוחם רק כ־700 מצביעים חרדים, אך הקהילה נעשתה בשנים האחרונות לקול המכריע וללשון המאזניים. בליכוד מפעילים לחצים על ההנהגה החרדית כדי שתתמוך באהרון. בסבב הקודם הלחץ לא פעל כמקווה, והחרדים תמכו באוחנה.
מרוץ מעניין אחר בנגב מתקיים במועצה המקומית עומר, בעקבות פרישתו של ראש המועצה המיתולוגי פיני בדש אחרי 34 שנה. בקרב הירושה מתמודד בין השאר אחיינו של ראש המועצה היוצא: ארז בדש, שהיה עד לאחרונה ראש מועצת נאות־חובב. בדש מתמודד מול נציגת האופוזיציה סימה כחלון, שהתמודדה גם בסבב הקודם, ומול איש העסקים והקבלן יוסי כהן.
בחלק מהמועצות ביהודה ושומרון לא מתקיימות בחירות כלל בשל היעדר מתחרים. יש מועצות שלא צפוי בהן שינוי ניכר או מהפך, ובמיעוטן העימות צמוד. על ראשות המועצה האזורית הר חברון מתמודדים שני מועמדים חדשים: אלירם אזולאי, מנכ"ל המועצה לשעבר ותושב סנסנה, שנתמך בידי הליכוד ומפלגת הציונות הדתית, ומולו ארי אודס, מזכיר היישוב טנא־עומרים ותושב עשהאל. ככל שעוברים הימים הופך הקמפיין בין השניים לזירת התגוששות, והתושבים צופים קרב שיוכרע על חודו של קול.
גם בקדומים המרוץ צמוד. שם מתמודדים עוזאל ותיק, דובר משרד הפנים לשעבר, שהיה סגן ראש המועצה וממלא מקומו, ומולו אלון פרבשטיין, סמנכ"ל השיווק של בתי אמנה המלווה יישובים מטעם משרד הפנים. ותיק זוכה לתמיכת מפלגת הציונות הדתית.
גם במועצה האזורית גולן כל המועמדים דתיים־לאומיים, אף שכשני שלישים מתושבי הגולן הם חילונים. חיים רוקח מנוב מתמודד לקדנציה השנייה שלו, ומולו ניצב סא"ל מיל' אורי קלנר מרמת־מגשימים.
בריתות מסתובבות
אך עם כל הכבוד לתל־אביב, לגולן ולהר חברון, המפלגות החרדיות תופסות את רוב בבחירות ברחבי הארץ, ומתמודדות על כוח, שליטה ותקציבים גם בתקופת המלחמה. כדי לרדת לעומק התחרות צריך להבין את שיטת הבחירה החרדית. מנהיגי מפלגה אחת מחליטים לתמוך במועמד שאינו מסיעתם בעיר מסוימת, תמורת תמיכה של מפלגה אחרת במועמד מטעמה בעיר נוספת. המשמעות היא שמאבק בעיר אחת עשוי להשפיע על גורלה של עיר אחרת, אך מה קורה אם התמיכה לא מתקבלת בפועל, והדיל אינו מכובד?
בבחירות הנוכחיות הכוח החרדי מתפצל במאבק פומבי וקשה. העובדה הזאת גורמת גם לפיצול במישור הלאומי, כשישיבות הסיעה של יהדות התורה מתנהלות בעת האחרונה בנפרד – ישיבה אחת של סיעת אגודת ישראל החסידית וישיבה אחת של סיעת דגל התורה האשכנזית. זאת משום שבערים מסוימות התאחדו השתיים במאבק מול ש"ס, אך במקרים רבים אחרים הן התפצלו לזרמים ולתתי־זרמים.
ש"ס קוראת הפעם תיגר גם על שליטת החרדים האשכנזים בראשות העיר בני־ברק, העיר המסמלת את מרכז השליטה והכוח בחברה החרדית. המפלגה החרבית המזרחית הכריזה על מועמדותו של שר הבריאות אוריאל בוסו, בשאיפה שישתלב בהנהגת העיר מול האשכנזים. בוסו שינה לשם כך את כתובתו מפתח־תקווה לבני־ברק. העתירה על כך שהוא אינו מתגורר בעיר שהוא מתמודד על הנהגתה נדחתה אתמול, ומועמדותו אושרה סופית.
יריבו העיקרי של בוסו הוא חנוך זייברט, ראש העיר לשעבר ומזכ"ל אגודת ישראל, שנתמך גם בידי דגל התורה הליטאית במסגרת ההסכמים בין הסיעות. מתמודד אחר הוא יעקב וידר, ראש האופוזיציה במועצת העיר ויושב ראש סיעת הליכוד.
גם באלעד מתחולל קרב חרדי סוער. בניסיון להחזיר את השליטה בעיר לידי ש"ס הורה דרעי ליהודה בוטבול, ממלא מקום ראש העיר ונציג ש"ס בעירייה, להתמודד מול ראש העיר המכהן ישראל פרוש, המתמודד על קדנציה שלישית. ישראל הוא בנו של השר מאיר פרוש מאגודת ישראל ויושב ראש חסידות שלומי אמונים.
קריאות התיגר באלעד ובבני־ברק קשורות לחזית שלישית: אשדוד. ברק סרי, שהכריז על מועמדותו לראשות העיר, היה יועץ התקשורת של דרעי ונחשב למקורבו. סרי היה אמור לקבל את תמיכת ש"ס בעיר, אך לאחר שהדיל לא כובד והתמיכה לא התקבלה החליט על פרישה ותמיכה בסגן ראש עיריית אשדוד, שמעון כצנלסון, שמתמודד גם הוא לראשות העיר. אבל כצנלסון יתקשה להדיח בבחירות את ראש העיר המכהן יחיאל לסרי, שהשבוע הודיעה ש"ס על תמיכתם בו, לאחר שקיבל כבר את תמיכתן של שתי המפלגות החרדיות האשכנזיות.
