ביום שלישי הקרוב, אחרי דחייה של מספר חודשים בעקבות המלחמה, יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות. אחת התופעות המעניינות בהקשר זה היא התנהלות המפלגות הדתיות-לאומיות ביישובים השונים, שבשנים האחרונות החלו להוות שחקן דומיננטי בבחירות המקומיות.
ממחקר ואיסוף נתונים שביצע ד"ר אריאל פינקלשטיין, ראש פרויקט שלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה כי מפלגות אלו שומרות על יציבות במידת הכוח שלהן במועצות של הרשויות המקומיות, והן זכו בכל אחת משלוש מערכת הבחירות המקומיות האחרונות במספר הנע בין 90 ל-100 מושבים, כשבבחירות 2018 התמודדו 72 רשימות שזכו ב-94 מנדטים.
בבחירות הקרובות פועלות שלוש מפלגות/סיעות ארציות המזוהות – במידה מלאה או חלקית – עם הציבור הדתי-לאומי: הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ', עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר ונעם בראשות אבי מעוז. בסך הכולל ניתן לזהות 79 רשימות מקומיות המתמודדות בזיקה לאחת או יותר מהמפלגות הארציות הללו, לכאורה עלייה קלה לעומת הבחירות הקודמות.
יש לציין כי בין מערכת הבחירות הנוכחית לקודמת חלו מספר שינויים לא מבוטלים. השינוי הראשון מתבטא בהגברת מידת הפיצול והתחרות בין המפלגות הדתיות-לאומיות. אם במערכות הבחירות הקודמות היו שתי מפלגות ארציות המזוהות עם החברה הדתית-לאומית: המפד"ל/הבית היהודי והאיחוד הלאומי/תקומה, שרובן המוחלט (44 מתוך 72 הרשימות) קיימו ריצה משותפת, הרי שלעומת זאת בבחירות הנוכחיות, כמעט שלא מתקיים שיתוף פעולה בין המפלגות של הציבור הדתי לאומי. מתוך 79 הרשימות המתמודדות בבחירות אלו מטעם המפלגות הדתיות-לאומיות, רק 5 רשימות הן רשימות המשותפות לציונות הדתית ולעוצמה יהודית. שאר הרשימות הן רשימות שבהן המפלגות הללו מתמודדות באופן עצמאי או בשיתוף עם מפלגה אחרת שאינה דתית-לאומית (45 רשימות של הציונות הדתית, 26 של עוצמה יהודית ו-3 של נעם). יתרה מזו, בבחירות 2018 הייתה רק רשות מקומית אחת (צפת) שבה התמודדו שתי רשימות שונות המזוהות עם המפלגות הדתיות-לאומיות, ובבחירות הקרובות, ניתן למצוא 19 רשויות שבהן קיימת רשימה של הציונות הדתית המתחרה ברשימה של עוצמה יהודית, ובירושלים וראש העין קיימת גם רשימה דתית-לאומית שלישית המתמודדת בזיקה למפלגת נעם.
לפי ד"ר פינקלשטיין, אחת הסיבות להבדלים בין מערכת הבחירות הקודמת לנוכחית היא האופי הייחודי של מפלגת עוצמה יהודית שקהל המצביעים שלה מגוון הרבה יותר מזה של מפלגת הציונות הדתית, ושיעור ניכר מתוכו אינו נמנה עם החברה הדתית-לאומית, וגם חלק מהמועמדים המרכזיים בהן אינם דתיים-לאומיים. למרות הפנייה לציבור הכללי, במפלגה עדיין קיימת נטייה לציבור הסרוג, כשמתוך 20 רשימות מקומיות שעוצמה יהודית מתמודדת בהן באופן עצמאי וללא חיבור למפלגה ארצית נוספת, ב-13 רשימות נבחרה האות "ב" כאות של הרשימה. כידוע, אות זו הייתה מזוהה במשך שנים עם המפד"ל, וברור שהשימוש בה אינו מקרי ומהווה איתות ופנייה לקהל יעד מסוים.
עלייה בשותפות עם החרדים
פינקלשטיין מציין תופעה ייחודית נוספת בבחירות הקרובות – עלייה בחיבור בין רשימות מקומיות של המפלגות הדתיות-לאומיות לרשימות מקומיות של המפלגות החרדיות, תופעה שהתקיימה בעבר רק בשוליים. בדרך כלל הדבר נעשה ברשויות שבהן הציבור החרדי והדתי מהווה מיעוט, ולכן יש הרגשה חזקה יותר של שותפות אל מול הרוב החילוני המובהק בקרב אוכלוסיית הרשות, וכן יש חשש שריצה נפרדת תביא לכך שהרשימה הדתית או החרדית לא תעבור את אחוז החסימה. בבחירות הקודמות ב-2018 התמודדו שלוש רשימות מסוג זה: בתל אביב (בשיתוף עם אגודת ישראל), במבשרת ציון (בשיתוף עם ש"ס) ובקריית טבעון (בשיתוף עם דגל התורה). בבחירות הנוכחיות, לעומת זאת, ניתן לזהות לא פחות מ-15 רשימות משותפות של המפלגות הדתיות-לאומיות עם מפלגות חרדיות. המובילה של הקו הזה היא מפלגת הציונות הדתית, שמטעמה מתמודדות 11 רשימות מסוג זה: חמש רשימות משותפות עם דגל התורה (אחת מהן גם עם עוצמה יהודית), חמש רשימות משותפות עם ש"ס ורשימה אחת משותפת עם אגודת ישראל. בנוסף, לעוצמה יהודית יש ארבע רשימות משותפות עם ש"ס כשאחת מהן גם עם אגודת ישראל.
מרבית ההתמודדויות של רשימות משותפות לחרדים ודתיים-לאומיים הן בערים גדולות במרכז הארץ, דוגמת תל אביב, רמת גן, ראשון לציון, בת ים, ראש העין, או בערי הפריפריה כמו כרמיאל, אשקלון, מעלות, נוף הגליל, קריית מלאכי ועפולה. ההתרחבות של התופעה הזו היא ככל הנראה תולדה של ההתקרבות ברמה הארצית בין המפלגות הדתיות-לאומיות למפלגות החרדיות שהגיעה לשיא בהקמת הממשלה הנוכחית.
גידול ברשימות עצמאיות
תופעה מעניינת נוספת שמצא פינקלשטיין היא הגידול במספר הרשימות דתיות-לאומיות שמתחרות ללא זיקה למפלגות הדתיות-לאומיות בזירה הארצית. ב-20 רשויות מקומיות שבהן התמודדו בבחירות 2018 רשימות של הבית היהודי או האיחוד הלאומי/תקומה, אין כיום אף לא רשימה אחת עם זיקה למפלגת הציונות הדתית או עוצמה יהודית. בחלק מהרשויות הללו קיימות רשימות מקומיות מובהקות של הציבור הדתי-לאומי, אך הן פועלות באופן עצמאי ללא קשר למפלגות הארציות.
את התופעה הזאת היה ניתן לראות בשוליים כבר בבחירות 2018. רשימת מאמינים בשוהם, שהתמודדה בבחירות 2013-2003 בזיקה למפלגת המפד"ל/הבית היהודי, התמודדה בשנת 2018 באופן עצמאי, ללא כל קשר למפלגה ארצית, וכך היא עושה גם בבחירות הקרובות. גם ברעננה, לאחר שבבחירות 2013-2008 התמודדו רשימה אחת או שתיים הקשורות למפלגות הדתיות-לאומיות הארציות, בבחירות 2018 התמודדו שתי רשימות שניתן לזהות כדתיות-לאומיות ואף לא אחת מהן הייתה קשורה למפלגה ארצית. אלא שבבחירות הקרובות המגמה מתעצמת, וניתן לזהות אותה גם בערים נוספות דוגמת מודיעין וגבעתיים. בבית שמש – ראש רשימת הבית היהודי בבחירות הקודמות, רינה הולנדר – מתמודדת ברשימה דתית-לאומית עצמאית, אף שמולה מתמודדת רשימה דתית-לאומית שפועלת תחת מפלגת הציונות הדתית.
ד"ר פינקלשטיין טוען כי התעצמות המגמה הזאת היא תמונת מראה של המגמה הקודמת. השינוי שחל במפלגות הארציות של הציבור הדתי-לאומי, שמנהיגיהן מזוהים בעיקר עם הציבור החרד"לי, מביא לכך שיש רשויות שבהן הזיהוי עם המפלגות הארציות יכול להיחשב נטל ולא נכס, אף בעיני מי שפונה לקהל הדתי-לאומי. כמה מראשי הרשימות המקומיות הללו אף התבטאו בפומבי בשנים האחרונות כנגד מה שהם תופסים כהקצנה של המפלגות הדתיות-לאומיות בזירה הארצית. אף שלעת עתה הדבר רחוק מלהיות הסטנדרט, ייתכן שבהדרגה הציבור הדתי-לאומי יצטרף למגמה הכלל ארצית של צמצום הקשר והזיקה הרשימות המקומיות והמפלגות הארציות.
