שופטי בית המשפט העליון, ממלא מקום הנשיא השופט עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית והשופט נועם סולברג, דנו הבוקר (ב') בשורה של עתירות שהוגשו בעקבות פקיעת "חוק הגיוס" הקודם, אשר אפשר את דחיית גיוסם של בני הישיבות החרדיות ומתן פטור מלא מגיוס בהמשך.
בפתח הדיון ציין השופט פוגלמן כי "העתירות הוגשו סמוך לפקיעת תוקפו של הסדר דחיית השירות. 3 מהעתירות עוסקות בשאלה האם יש לאכוף על הממשלה את גיוס בני הישיבות ולבטל את החלטת הממשלה. שתי עתירות נוספות מבקשות למנוע העברת כספי תמיכה למוסדות בהם לומדים אותם תלמידים". השופט פוגלמן הודיע בפתח הדיון על צירופו של איחוד הישיבות כמשיב בדיון בכל העתירות, וכן הודיע כי הוא מאשר את בקשת ההצטרפות של 391 בכירי מערכת הביטחון לשעבר כעותרים.
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, העותרת הראשונה, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, פתח בטענות נגד הסדר דחיית השירות במתכונתו העקרונית. "בדמוקרטיה המעוותת שלנו יש אזרחים בעלי חובות בלבד כמו הצ'רקסים והדרוזים, אזרחים בעלי זכויות וחובות כמו רוב הציבור המתגייס לשירות צבאי, וציבור בעל זכויות בלבד- תלמידי הישיבות הפטורים מכל חובה. כבר 25 שנים שנושא הגיוס מתגלגל בין הכנסת לבתי המשפט ללא הכרעה. בית המשפט הפך לבעיה במקום לפתרון. הוא נותן לממשלה הארכה פעם אחר פעם, במקום להכריע בנושא השוויון הנטל אחת ולתמיד"
"25 שנה שקרוב ל-600 אלף אנשים לא נכנסו תחת האלונקה. הם לא נושאים בנטל, הם לא חלק מהמהלך הזה. זה 25 שנה של דחיות אין קץ, 25 שנה שבית המשפט העליון הוא שותף בכיר בעניין. כוןלם משחקים בנדמה לי. הכנסת כאילו מחוקקת, למרות שהיא יודעת שהחוק יבוטל, 25 שנה שמשרד הביטחון וצה"ל כאילו מגייסים למרות שאף אברך לא התגייס, ו-25 שנה שבית המשפט העליון מבטל חוקים למרות שהם יודעים ששום דבר שלא יקרה. מאות אלפי אנשים נקראו לשרת, השכול נמצא בכל כך הרבה בתים, אלפי פצועים מסתובבים בינינו וקבוצה שלמה לא נושאת בנטל. וזה בתקופה שבה הצבא זועק לעוד כח אדם. דוחה את גיל הפטור לחיילי המילואים, ומאריך את תקופת השירות לחיילי החובה מ-32 חודש ל-36 חודשים", מוסיף שרגא.
השופטים עוזי פוגלמן ונועם סולברג ביקשו משרגא להתייחס לשאלה שעומדת במוקד הדיון, האם החלטת הממשלה יכולה לעמוד בהינתן פסק הדין בבג"ץ רובינשטיין משנת 1998, לפיו ללא חקיקה אין סמכות לדחיית שירות.
"היינו באירוע כזה בדיוק בשנת 2014, היינו בלימבו שלא היה חוק, חוק טל בוטל, חוק שירות חובה עמד בתוקפו, וכבודכם עם לבם הרחום והחנון מעניקים עוד הארכה ועוד הארכה. ביטלנו פה שני חוקים ובסוף אנחנו חוזרים אחורה 25 שנה לבג"ץ רובינשטיין. אנחנו נהיה פה עוד חודש וחצי ודבר וחצי דבר לא יקרה", השיב שרגא.
עו"ד טומי מנור, המייצג את קבוצת עותרי "אחים לנשק", טען בדיון כי "חיפשנו בהחלטת הממשלה מה מקור הסמכות של הממשלה לדחות את גיוסם של תלמידי הישיבות. חיפשנו ולא מצאנו. חיפשנו את מקור הסמכות גם בתשובת המדינה וגם שם לא מצאנו. הם אומרים שיש את סעיף 20 לשירות ביטחון, אבל זה סעיף נגטיבי, זה לא סעיף שמקנה סמכות, זו לא הוראה שמסמיכה את שר הביטחון לא לגייס מגזר מסוים או קבוצה מסוימת של אנשים. אין שום מקור סמכות להוראה לא לאכוף את חובת הגיוס, וכל הארכה שלה ממילא גם היא פסולה".
"הדברים האלו מתחדדים לנוכח הדברים שנאמרו בתגובת המדינה", הוסיף מנור, "לפיהם צה"ל זקוק לעוד כח אדם. קשה מאוד להלום את מה שנאמר בהחלטת הממשלה עם המציאות שנוצרה בעקבות המלחמה. אני לא חושב שהטיעון שאנחנו נמצאים בתקופת מלחמה הוא הטיעון המשמעותי. במשך 75 שנות קיומה של המדינה היו 12 מלחמות גדולות, בממוצע כל 6 שנים וחצי, לכן זה לא רלוונטי. יש טענה שאומרת קשה לגייס, צה"ל לא ערוך לגייס, אי אפשר לגייס, אני רוצה להפנות למה שאמר הרמטכ"ל במסיבת עיתונאים לפני שבועיים".
השופט פוגלמן ביקש שלא להתייחס לדברים הללו, משום שלא הוגשו לבית המשפט מראש אך עו"ד מנור הזכיר בכל זאת את דברי הרמטכ"ל שצה"ל יהיה ערוך לגייס כל אוכלוסיה. בסיכום דרש עו"ד מנור להוציא צו ביניים שמחייב את המדינה להיערך לגיוס, כדי שלא תבוא המדינה בעוד 3 חודשים, 6 חודשים או שנה ותטען שהיא צריכה עוד זמן כדי להיערך.
עו"ד דפנה הולץ לכנר, המייצגת 240 עותרות מארגון "אמהות בחזית" טענה אף היא כי החלטת הממשלה על אי אכיפת חובת הגיוס היא בלתי חוקית, "זו עשיית דין עצמי. כבר עתה מתקצרת תקופת השירות שבה חייבים דחויי השירות. לכן אנחנו מבקשים צו ביניים שעוצר את קיצור תקופת השירות. אנחנו לא רואים את הסוף. כבר היום יש לנו 8 חודשים שמכוח החלטת ממשלה שאין לה שום בסיס חוק לא מגויסים אנשים".
"אני רוצה להזכיר", הוסיפה הולץ לכנר, "שבשנת 2013 כשניתנו צווי הביניים כבר עברה הצעת חוק הגיוס בקריאה ראשונה והחל הדיון בה בוועדה מיוחדת. עכשיו אין לנו אפילו קצה קצהו של מתווה. מה ההיתכנות שתוך שלושה חודשים ימצא הפיתרון הגואל שגם יאפשר לא לגייס את תלמידי הישיבות וגם לשמור על עיקרון השוויון. יש 12 אלף דחויי שירות בשנה, מה אנחנו מבקשים? שיתחילו עם 1,000". בשלב זה פרץ חלק מהקהל בבית המשפט במחיאות כפים. השופט פוגלמן נזף במוחאי הכפיים. "רבותי וגבירותי, אני מוכרח לומר, אנחנו מנסים לשמור על מסגרת דיון של בית משפט. הקהל הנכבד מתבקש להתנהג כפי שמתנהגים בבית משפט".
המשיב מטעם הפרקליטות, עו"ד אבי מיליקובסקי, ציין בפתח דבריו כי "העותרים דיברו מדם לבם, והסוגיה חותכת את החברה הישראלית, אבל אני אבקש למקד את הדיון בשני היבטים. אנחנו לא בדיון חוקתי אלא בביקורת שיפוטית על החלטה מנהלית של ממשלת ישראל שעומדת לפקוע בעוד שבועות נוספים. התשובה הפשוטה היא שהחלטת ממשלה לא יכולה לגבור על ההלכה הפסוקה בעניין רובינשטיין שלפיו הסדר גורף של דחיית שירות מחייב הסמכה בחקיקה ראשית. כל מה שעושה החלטת הממשלה זו הנחיית מדיניות לרשויות הגיוס שמקור הסמכות שלה הוא סעיף 20 לחוק שירות ביטחון. כל מה שעושה החלטת הממשלה הזאת היא כיצד לפעול בשנה הראשונה שלאחר פקיעת דחיות הגיוס".
השופט פוגלמן הקשה על דבריו של עו"ד מיליקובסקי ושאל, "האם אין פה דחיית שירות דה פקטו?"
עו"ד מיליקובסקי השיב בשלילה: "לא, משתי סיבות. דבר ראשון, בכל שנתון גיוס ובכל שנת גיוס הפוקד ורשויות הגיוס פועלות באופן מדורג. לכן כששנת גיוס ממילא נפרשת שיקול הדעת מאפשר לפעול בכל מיני דרכים ואופנים. כשפוקע חוק הגיוס, פרק ג'1, מובן מאליו שאי אפשר לגייס ביום אחד 63 אלף איש שמחזיקים בצווי דחיות שירות מכוח חוק. זו לא סוגיה שבה נכון שהדרג המדיני לא ינחה את רשויות הגיוס כיצד לפעול. אנחנו עדיין במצב שבו רשויות הגיוס פועלות בהתאם לסמכותן".
עו"ד מיליקובסקי הוסיף כי לנוכח ההצהרה של הדרג המדיני שבכוונתו לחוקק חוק חדש שיסדיר את הנושא, החלטת הממשלה שלא לנקוט הליכי גיוס כלפי 63 אלף תלמידי הישיבות שחייבים בחובת גיוס היא החלטה סבירה. "צריך לזכור שאמנם לא ננקטים הליכי גיוס אך מנגד שחיות השירות לא מוארכות ולא ניתנות דחיות שירות חדשות".
העתירות התקציביות
לאחר הפסקה, החל החלק השני של הדיון שעסק בעתירות התקציביות, המבקשות לאסור על המשך תקצוב הישיבות בעבור תלמידים שאן בידם דחיית שירות כדין. עו"ד משה שפירא, המייצג את פורום איילון לזכויות אדם, זכויות חברתיות וצמיחה שוויונית פתח בסיפורו האישי כאב שכול לבן שנפל במסגרת שירותו במוסד. בהמשך טען עו"ד שפירא כי מאחר שהמדינה חייבת לגיס את תלמידי הישיבות היא איננה יכולה לתקצב את המשך לימודיהם בישיבה. "המדינה לא יכולה גם לא לגייס וגם לממן, אסור למדינה לממן מצב פסול. הכספים זורמים, אנחנו מדברים על מאות מיליוני שקלים. היו לי חיים לפני שהתדרדרתי לעריכת דין, שימשתי כיועץ אסטרטגי, שום דבר שם לא תמים. לא מדובר רק בכשל שדורש חקיקה. כאשר הממשלה לא מגייסת את תלמידי הישיבות וממשיכה לממשן אותם היא פוגעת ביחסי האמון שבין האזרח לרשויות המדינה".
"כל מה שקורה כרגע הוא בלתי חוקי", הוסיף שפירא. "אנחנו נמצאים בנקודה שלא היתה כמותה אף פעם בשלה לעשות את השינוי, להפסיק לממן את תלמידי הישיבות ולגייס אותם כתוצאה מכך. אנחנו נמצאים במצב שמחייב לבצע את הגיוס. אנחנו מבקשים מבית המשפט לעצור סכומים משמעותיים. לא צירפנו את שר החינוך, שר האוצר וכו' זה בגלל שרצינו תשובה מהירה כי ההלכה אומרת שעמדת היועצת המשפטית לממשלה מחייבת את הממשלה. אנחנו מבקשים להוציא צו ביניים שאוסרת להמשיך את הזרמת הקצבאות, ולקבוע שהזרמת הקצבאות החל מה-1/7 היתה בניגוד לחוק על מנת שנוכל לבחון מי היו אלו שהעבירו את הכספים הללו בניגוד לחוק".
עו"ד גלעד ברנע, המייצג את התנועה הדמוקרטית האזרחית, טען בדיון כי "אם אני מבין נכון, מצד אחד מקבלים את עמדתנו העקרונית שלפיה אם אין דחיית שירות כדין – אין תמיכה. מצד שני באים ואומרים לנו שיש 'אבל', וכאן אני מנסה להבין, כי אני לא בטוח. יש בגדול 3 קבוצות. יש 175 אלף תלמידים, 66 אלף מתוכם הם בגדר דחויי שירות, כל היתר הם במעמד של פטור. כל ה-66 אלף הם במאגר. ואז יש לנו 2 קבוצות רלוונטיות, קבוצה אחת זה הדחויים והקבוצה השניה זה המחזור הקרוב. קודם כל הקבוצה שאין להם דחייה, הם מנסים לטעון שלא קראו להם ולכן אין טריגר של הדחיה. השאלה היא האם סעיף 20 בכלל מאפשר לתת אי קריאה גורפת. לגבי יתר ה-66 אלף, המדינה אומרת שאין מידע מלא. היה חובה לשאול מה קורה כשאין דחיות שירות. לא התכסו בשום חוות דעת משפטית וממשיכים להעביר כספי תמיכות שלא כדין".
"פתאום טוענים שיש שתי פלנטות וכאילו לא יודעים מה הסטטוס של התלמידים", הוסיף ברנע. "אם היה פה ראש אגף הישיבות הוא יודע ברמת דיווח שמית בדיוק מה המעמד של כל תלמיד. הדבר הזה נותן כלים, שהסיפור הזה שלפיו אין מידע מלא הוא פשוט לא אמת. זה אומר שרצינו להעביר כי לא מעניין אותנו כלום, ולא ניתן לבית המשפט את התמונה המלאה על מה קורה. זה רק מראה את השיקולים הזרים שנובעים מהשיקול הפוליטי כי אי אפשר לפרק את הקואליציה. לכן עושים דברים לא חוקיים. התמיכה היתה צריכה להיפסק ב-1 ביולי ולא עשו שום דבר".
