שופטי בית המשפט העליון, ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית והשופט נועם סולברג פרסמו הערב (שני) שורה של החלטות בעקבות הדיון שהתקיים הבוקר בעתירות שהוגשו בעקבות פקיעת חוק הגיוס. תחילה הורו השופטים כי שלוש העתירות הדורשות להתחיל מידית בגיוס בני המגזר החרדי יידונו יחד עם שתי העתירות המבקשות לחדול מתקצוב עבור בני הישיבות שדחיית שירותם פקעה. בנוסף קבעו השופטים כי איחוד הישיבות בארץ ישראל יצורף כמשיב בכל העתירות, ולעתירת התנועה לאיכות השלטון יצורפו מאות עותרים, בכירים לשעבר במערכת הביטחון.
בנוסף החליטו השופטים להוציא צו על תנאי בעתירות לגיוס החרדים, המורה למדינה להתייצב ולהשיב, "מדוע לא ייקבע כי סעיף 3 להחלטת ממשלה 682 של הממשלה ה-37 'השירות בצבא הגנה לישראל והוקרת המשרתים' (25.6.2023) בטל", וכן, "מדוע לא יפעלו לגיוסם לשירות צבאי של תלמידי הישיבות, נוכח פקיעתו של פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון (חוק הגיוס – ש"פ)". כתב התשובה בעתירות הללו יוגש עד ל-24 במרץ. בעתירות המבקשות לחדול ממתן תקצוב הוציאו השופטים צו על תנאי, המורה למדינה להתייצב ולהשיב "מדוע לא ייקבע כי נוכח פקיעת הסדר דחיית השירות שעוגן בפרק ג'1 לחוק שירות ביטחון, לא קיים עוד בסיס להעביר כספי תמיכה למוסדות תורניים בגין תלמידי ישיבה ששירותם הצבאי לא נדחה כדין; זאת, בהתאם למבחני התמיכה שנקבעו על ידי משרד החינוך". כתב התשובה בעתירות הללו יוגש עד ל-31 במרץ.
השופטים קיבלו את בקשת העותרים, והוציאו גם צו ביניים, אשר ימנע את קיצור שירותם הפוטנציאלי של תלמידי הישיבות החרדים שחלפה שנה מאז פקיעת דחיות השירות אותן קיבלו, "ניתן בזה צו ביניים בבג"ץ 6198/23, בג"ץ 6199/23 ובג"ץ 6477/23 המונע החל מהיום הפחתה של תקופת שירות או כל תקופה רלוונטית אחרת לעניין גיוסם ושירותם של בני ישיבות". עם זאת, השופטים לא נענו באופן מיידי לבקשת העותרים בעתירות התקציביות שימנע את המשך העברת התקציבים לישיבות עבור אותם תלמידים שדחיית השירות שלהם פקעה, זאת מאחר שלבג"ץ לא הוצגו עד כה מלא הנתונים בנושא. במקום זאת קבעו השופטים כי "המדינה תגיב לבקשה למתן צו ביניים עד ליום 18.3.2024. בתגובתה, תתייחס המדינה בין היתר למלוא הנתונים הרלוונטיים למתן צו הביניים, ובפרט לשנתונים אשר לא התייצבו לגיוס בשל החלטת הממשלה".
כזכור, הבוקר קיימו שופטי בג"ץ דיון שנמשך כשלוש שעות בשתי קבוצות העתירות. בדיון טענו העותרים כי החלטת הממשלה שהתקבלה לקראת פקיעת חוק הגיוס בסוף חודש יוני אשתקד היתה בלתי חוקית. הן בכך שהורתה לצה"ל שלא לגייס את תלמידי הישיבות על אף שהסדר דחיית השירות פקע, והן בכך שהורתה על המשך תקצובן של הישיבות עבור תלמידים אלה, זאת על אף שתקצוב זה מנוגד למבחני התמיכה ועל כן הוא בלתי חוקי. המדינה טענה מנגד כי החלטת הממשלה חוקית, משום שהמחוקק מאפשר לפוקד גמישות מסוימת בשאלה מתי לגייס מי שחייב בגיוס.
