ארגון לביא פנה היום (ד') באמצעות עו"ד יצחק בם לשר המשפטים ח"כ יריב לוין, למ"מ נשיא בית המשפט העליון כבוד השופט עוזי פוגלמן ולחברי הוועדה למינוי שופטים, בבקשה שידונו בהעברת השופט חאלד כבוב מכהונתו. לחילופין מבקש ארגון לביא כי שר המשפטים יגיש קובלנה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 18 לחוק בתי המשפט ביחס להתנהגותו של השופט כבוב.
נזכיר כי העיתונאי אבישי גרינצייג פרסם כתבה בה הראה כיצד שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב מאפשר לבתו לעשות שימוש בדמותו לצורך קידום עסקיה כעורכת דין פרטית, בניגוד לכללי האתיקה ולדין. בעקבות הכתבה הוגשה נגד השופט כבוב תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים.
לפני שבוע פרסם גרינצייג כתבת המשך שבה הביא את תגובת השופט לתלונה ואת החלטת הנציב. על פי הפרסום, השופט כבוב מסר במענה לתלונה כי לא ידע על כך שהדיוקן התלוי במשרד יפורסם ברשתות החברתיות כפי שנעשה, והורה לבתו להסיר את הפרסומים הללו. כמו כן, כך לפי הפרסום, מסר השופט כבוב כי "בתו, עו"ד מרים כבוב -סיקסיק, היא עורכת דין ותיקה שהעתיקה את משרדה הקודם למיקום חדש שאותו היא עיצבה כראות עיניה, ללא כל מעורבות מצדו. לרגל המעבר למשרדה החדש ערכה הבת אירוע פתיחה, שבו הוא נמנע מלהשתתף, כפי שנהג גם לגבי אירועים דומים במשך השנים".
בהתייחס לתמונה שפורסמה, הבהיר השופט כי זו צולמה כאשר הוא הגיע למשרדה של בתו כשבוע לאחר אירוע ההשקה, וזאת בשעות הערב, כדי להימנע מכל מפגש עם מי מלקוחות המשרד. על רקע דברים אלה, קבע נציב תלונות הציבור על השופטים כי "לדברי השופט, הוא לא ידע כי תמונתו במשרדה של בתו תפורסם ברשתות החברתיות. לא מצאתי לדחות הסבר זה, ואולם, סבורני כי שומה היה עליו לנהוג בזהירות יתר ולוודא כי לא ייעשה שימוש פסול בתמונתו. על כן, טוב ונכון עשה השופט כאשר הורה מיידית להסיר את התמונה". בעקבות כך, קבע הנציב כי הוא אינו מקבל את התלונה נגד השופט כבוב.
לטענת ארגון לביא, "החלטתו זו של הנציב אינה אלא טיוח גס של תלונה מוצדקת שהוגשה. אפילו תתקבל הטענה כי השופט כבוב לא היה מודע לשלל פרסומים לאורך שנים רבות ברשתות החברתיות כמו גם במקומון המתפרסם ביפו – והדבר בהחלט מעורר תמיהה – הרי שלאחר שהנציב עצמו קבע כי קידום משרד בתו של השופט כבוב באמצעות שימוש בתפקידו של אביה כשופט הוא 'דבר האסור בתכלית האיסור', היה עליו לנזוף בשופט אשר היה מודע לכך שבתו תלתה במקום פומבי במשרדה העסקי דיוקן שלו יושב על כס השיפוט".
"השופט כבוב היה מודע כמובן לדיוקן ולמיקומו, שכן הוא הצטלם למרגלותיו", אמרו בלביא. "מדובר בשימוש בוטה בתפקידו של השופט כבוב לצורך קידום המשרד, היושב בדיוקן על כס השיפוט, למען הסר כל ספק אצל הלקוח המתלבט. קידום המשרד באמצעות תפקידו של השופט כבוב הוא דבר 'אסור בתכלית האיסור', דחיית התלונה מעוררת שאלות קשות לא רק ביחס לתפקודו של הכבוד השופט כבוב, אלא גם ביחס לתפקודו של הנציב".
עוד הוסיפו בארגון כי ״בכתבת המשך נראה כי תגובתו של השופט כבוב היא, לכאורה, אינה מיוסדת על אדני האמת. זאת, מאחר שבניגוד לטענת השופט כבוב כי נמנע מלהשתתף באירועים של המשרד, השופט כבוב השתתף גם השתתף באירועי המשרד ואף צולם עם עורכי דין פרטיים על רקע הדיוקן שלו עצמו. השתתפותו של השופט כבוב באירועי המשרד, על רקע דיוקנו, עם עורכי דין פרטיים, אף גובתה בתמונות שפורסמו בזמנו במדיה חברתית ובאתרי חדשות מקומיים. לאחר פרוץ השערורייה, יד נעלמה העלימה את הפרסומים מאתר חדשות מקומי "יפא 48".
לפי הפרסום של גרינצייג, השיב השופט כבוב לטענות הללו באמירה לפיה "התשובה שלי ניתנה ביחס לאירוע לפני כחודש בו לא השתתפתי. בעת כתיבת המענה לנציב, נשמט מזיכרוני שהשתתפתי לפני שבע שנים באירוע אחר. לא הייתה לי כל כוונה להטעות את הנציב". הווה אומר: אין מחלוקת כי תשובתו של השופט כבוב לנציב לא הייתה מדויקת בלשון המעטה, אך לטענתו הדבר נבע מכך שהפרטים הבעייתיים שעל יסודם הוגשה התלונה נגדו "נשמטו מזיכרונו". מסתבר כי אין מחלוקת על כך שתגובת השופט הטעתה את הנציב, אך לטענתו "בלי כוונה".
"למרבה הצער, עסקינן בהתנהלות חוזרת ונשנית של השופט כבוב, אשר מסיבות לא ברורות זוכה ל'הנחות סלב' מפליגות ולהעלמת עין סלחנית מצד נציב תלונות הציבור על השופטים", כתב עו"ד בם בפנייתו. "כך, מרשתי הלינה בעבר כי השופט כבוב מתרועע עם מר דאוד זתוניה, החשוד בעבירות כלכליות שונות והמיוצג על ידי בנו של השופט, עו"ד ווליד כבוב (תלונה 736/22). במענה לתלונה זו השיב השופט כבוב – שוב – כי לא ידע על כך שבנו מייצג את מר זתוניה, והוסיף כי 'למותר לציין שילדיי אינם משתפים אותי בעבודתם'. אותה תלונה נדחתה אף היא, לאחר שהנציב קיבל את הסברו של השופט כי לא ידע על קשרי מר זתוניה עם בנו, אך הוסיף 'בשים לב לאמור, ייטיב לעשות השופט אם יוסיף את מר זתוניה לרשימת המניעויות שלו'".
"בעבר פורסמה תמונה אחרת של השופט כבוב", הוסיף עו"ד בם, "מקבל מגן הוקרה עבור אביו ז"ל בנוכחות המופתי עכרמה סברי, אשר הביע תמיכה בפיגועי התאבדות נגד ישראלים; אשר נחקר בנוגע לתמיכתו בטרור; ואשר לאחרונה אף התקבלה החלטה להעמידו לדין. כמובן, השופט כבוב השיב לטענות בקשר לתמונה המשותפת שהופצה כי 'הפמליה, שלידיעת השופט הורכבה מבני משפחתו של המופתי בלבד – והוא אינו מכיר את פעילותם הציבורית של חבריה – התארחה אצל משפחה אחרת ביפו והגיעה לדקות ספורות לבית בנו של השופט כבוב, שם העניקו לו את מגן ההוקרה. השופט אף לא ידע, עד הגעתו למפגש, על הזמנת נציגי תקשורת'. שוב השופט לא הכיר ולא ידע".
לדבריו, "הניסיון העיקש מצד נציב תלונות הציבור והוועדה לבחירת שופטים לעצום עיניים שוב ושוב על מנת שלא לפעול בדרך הלא-נעימה אך ההכרחית, אינו יכול להמשיך כאשר מתברר שהשופט הטעה את הנציב ושהפעם ידע היטב כי בתו עושה שימוש בתפקידו כדי לקדם את עסקיה, ולו באמצעות הדיוקן התלוי בפתח המשרד. יתר על כן, חרף החלטת הנציב בתלונה 736/22, בחר השופט כבוב שלא להוסיף את מר זתוניה לרשימת המניעויות שלו".
"מתקבל הרושם המצער", סיכם בם, "כי השופט כבוב סבור שהחובות האתיות החלות על שופטים הן ממנו והלאה, ואפילו את ניסיונותיו הרפים ביותר של הנציב להורות לו לפעול כמתחייב, הוא בחר לדחות ברי כי התנהלות זו אינה יכולה להימשך. בחינתו של נציב תלונות הציבור על השופטים נעשתה, כך נראה, לצאת ידי חובה אף שמן ההחלטה עצמה עולה כי התלונה הייתה מוצדקת; זאת ועוד, מתברר כי לא היה הרבה טעם בבירור אצל הנציב שכן גם כך השופט כבוב מסר לו פרטים בלתי מדויקים שבהם הסתפק הנציב".
בנסיבות אלה, דורש ארגון לביא כי שר המשפטים יציע לוועדה לבחירת שופטים לסיים את כהונתו של השופט כבוב לפי הסמכות הנתונה לו בסעיף 7(4) לחוק יסוד: השפיטה, וכי הוועדה לבחירת שופטים תקבל הצעה זו, בהינתן הרף הגבוה המצופה משופטי בית המשפט העליון והתנהלותו הסדרתית של השופט כבוב; לחלופין מציע הארגון כי שר המשפטים יפעל לפי הסמכות הנתונה לו בסעיף 18 לחוק בתי המשפט ויגיש קבילה משמעתית נגד השופט כבוב לבית הדין המשמעתי לפי סעיף 13 לחוק יסוד: השפיטה.
יוזכר כי השר רשאי להגיש קובלנה כאמור במקרה שבו "השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל. בהקשר זה ראוי להדגיש כי בית המשפט העליון קבע בשנים האחרונות כי ניתן להרשיע עובד ציבור בפלילים באמצעות "צבירת" התנהגויות פסולות אף שכל אחת אינה מגבשת עבירה פלילית.
