עשרות בני ישיבות שחתמו ויתור על מסלול ההסדר וביקשו לשרת שירות צבאי מלא נדרשים לשרת תקופה ממושכת יותר משאר חיילי צה"ל.
העיוות נוצר בעקבות קיצור שירות החובה, שנכנס לתוקף ביולי 2015: מי שהתחייל במסלול ההסדר והחל את תקופת השל"ת (שירות ללא תשלום) לפני קיצור השירות נדרש לשרת שלוש שנים מלאות במקרה של ויתור על מסלול ההסדר, גם אם הגיוס לשירות בפועל התרחש אחרי קיצור השירות.
המצב משפיע על עשרות בני ישיבות לשעבר שהתגייסו ביולי 2015. רבים מהם כבר השתחררו אחרי ששירתו שלוש שנים מלאות, בעוד את ארבעת חודשי השירות האחרונים הם עשו ללא חבריהם ליחידה, שהשתחררו בתום שירות של שנתיים ושמונה חודשים בהתאם לקיצור שירות החובה. רבים אחרים עדיין נמצאים בשירות חובה, ותאריך השחרור שלהם מאוחר בארבעה חודשים משל חבריהם שהתגייסו יחד איתם. במקרים רבים נוספים, חיילי יחידות מובחרות או קצינים שחתמו קבע הפסידו עשרות אלפי שקלים, שכן חבריהם החלו את שירות הקבע ארבעה חודשים מוקדם יותר והם המשיכו לקבל משכורת חיילי חובה.
בצה"ל הכחישו בתחילה את קיומו של העיוות, וטענו שאין חיילים שמשרתים יותר מחבריהם. רק לאחר הצגת הוכחות הגיבה יחידת דובר צה"ל: "לפי סעיף 15 לחוק שירות ביטחון, משך השירות של חייל נקבע על פי מועד גיוסו. כל זכר שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפני יולי 2015 מחויב ב־36 חודשי שירות. לפיכך, בני ישיבות ההסדר ששירותם החל בחיול שהתקיים לפני יולי 2015 ולאחריו שירות ללא תשלום כחלק מהמסלול, מחויבים ב־36 חודשים גם עם צאתם ממסלול ישיבות ההסדר, באופן זהה לכל גבר שהחל את שירותו באותו המועד".
את השירות בפועל, כאמור, החלו בני הישיבות לאחר קיצור השירות. מכיוון שהם מפוזרים ביחידות רבות ושונות, ואת ארבעת החודשים הנוספים הם משרתים ביחידותיהם, לא ברור מדוע בוחרים בצה"ל להשאיר את המצב על כנו, ואיזו תועלת עולה מהחזקתם של עשרות חיילים בתקנים בודדים ומפוזרים במשך כמה חודשים אחרי שחבריהם כבר משתחררים. בקשות פרטניות של חיילים לקיצור שירות כך שישתחררו בתום שנתיים ושמונה חודשיים נדחו כולן כמעט.
