הייתי מורה לביולוגיה וכימיה בדרום־אפריקה. כשעלינו לארץ עשיתי קורס נגרות בירושלים, כהסבה מקצועית. אחריו פתחתי נגרייה בעיר. בהמשך עברנו לקיבוץ מעיין־ברוך. כשעזבנו, החלטתי להתפרנס ממה שאני אוהב. מוזיקה ועץ הם תחביב שלי, כל החיים. בהתחלה חשבתי שאתפרנס מיצירת נבל לדלת, כלי קטן שתולים על הדלת ומנגן כשפותחים וסוגרים אותה. אבל ראיתי גם את הפוטנציאל בשאר הכלים שאני בונה, כמו קסילופון מרימבה ונבל קלטיר. הכול בא מאהבה למוזיקה ולכלי נגינה. תמיד אהבתי מוזיקה אפריקאית, הייתי בסביבת מוזיקאים, ניסיתי את כל הכלים וזה הפך לעניין מרכזי בחיי.
ב"שירת העץ" מייצרים כלי נגינה מעץ, ובעיקר סוגים מיוחדים של נבל, המבוקשים על ידי מוזיקאים מכל העולם. בעסק, שהוקם לפני 24 שנים, יש עובד אחד בנוסף לפיטר. בזמן שגרה מתקיימות במקום גם הדרכות מוזיקליות לקבוצות.
יש לנו עם מדהים, אבל אנחנו חייבים ממשלה רחבה וישרה שעובדת בלי שחיתות ובשביל העם. אנחנו חייבים להמשיך את האחדות המדהימה בעם שלנו גם בחיים הרגילים.
1. שמחת תורה
היינו בבית, ישבנו מול הטלוויזיה כל היום. שאלנו את עצמנו איך זה יכול לקרות, היינו בשוק.
2.שגרת מלחמה
היום יש לנו כיתת כוננות בקיבוץ, וחתן שלי חבר בה. חוץ מהחבר'ה שהיו במילואים כולם עכשיו בכיתת הכוננות. תוך שבוע מפרוץ המלחמה כבר הייתה כאן נוכחות גדולה של הצבא, ממש בשדות שלנו.
3. מצב העסק
אין יציבות. יש הרבה חוסר ידיעה על מה שיהיה. רואה החשבון שלי אמר שמגיע לי לקבל פיצוי אבל לא קיבלתי כלום. בינתיים אני משתדל לשרוד בלי זה. בחודשיים האחרונים יש התעוררות מחודשת של העסק, אבל עוברי אורח כמעט לא מגיעים, בניגוד לתקופה שלפני המלחמה. מה שהציל אותי הוא הזמנה גדולה של נבלים של קהילה נוצרית מירושלים. אני בר מזל כי אני נוסע כרגיל לעסק בראש־פינה. גם שם יש התראות מדי פעם. המרחב המוגן בסביבה נמצא במבנה של הנגרייה, וכשיש אזעקה כולם רצים אלינו לממ"ד.
4.מאין באתי
כל הכיוון האנטישמי של דרום־אפריקה מגיע מהשחיתות שקיימת שם. נלסון מנדלה היה מדהים אבל אחריו הגיעה שחיתות נוראית. האנטישמיות בדרום־אפריקה נשענת על הקושי הכלכלי של מפלגת השלטון, שקיבלה תמיכה מאיראן. השחיתות אוכלת את המדינה וממש מסוכן להיות שם יהודי, במיוחד בקייפטאון, שהיא עיר מדהימה עם המון מוסלמים. שם האנטישמיות מורגשת מאוד. בבית הספר היהודי יש אבטחה רצינית כל הזמן. אני זוכר שבתקופת מבצע אנטבה התלמידים שלי, שהיו בחלקם מוסלמים, שיבחו את פעולת צה"ל לחילוץ החטופים. עכשיו חל שם שינוי ממש דרסטי.
5. אופטימיות
אני מרגיש שיש בעם אחדות מדהימה. לעיתים היא מתנגשת עם הניתוק של הממשלה. לאורך כל החודשים האחרונים ראיתי איך כולם עוזרים לכולם ומבשלים לחיילים, פשוט מדהים. יש רוח גדולה בעם שבסוף אני מתפלל שבזכותה נזרוק מתוכנו את השנאה.
