ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות התכנסה היום (ב') לדיון בנושא "הצדעה לפעילים פרו-ישראלים בקמפוסים בעולם", כשבמהלכו התגלו נתונים מזעזעים על העלייה הדרמטית באנטישמיות ברחבי העולם, בעיקר מאז החלה המלחמה.
מאז ה-7 באוקטובר, הפכו הקמפוסים בצפון אמריקה לאחד ממוקדי האנטישמיות המרכזיים, לצד הפגנות פרו-פלסטיניות. לפי הנתונים של ארגון "הלל", מאז פרצה המלחמה בישראל נרשמו כ-700 תקריות אנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית – עליה של יותר מ-700 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
סקרים שהתבצעו ברחבי האוניברסיטאות בצפון אמריקה מצאו כי 73 אחוזים מהסטודנטים היהודים בארצות הברית הבחינו באנטישמיות וחוו אותה באופן אישי מאז תחילת השנה האקדמית. 37 אחוזים מהסטודנטים היהודים נאלצים להסתיר את זהותם היהודית ו-45 אחוזים בלבד מהסטודנטים היהודים מרגישים בטוחים מבחינה פיזית בקמפוסים. בסקר שנעשה בצרפת לפני המלחמה, נמצא כי 9 מתוך 10 סטודנטים יהודים היו קורבנות לאירועים אנטישמיים. באוסטרליה, 64 אחוזים מהסטודנטים היהודים חוו אנטישמיות באוניברסיטאות בהן הם לומדים.
"המאבק באנטישמיות בקמפוסים ברחבי העולם זה מאבק על הזהות היהודית כולה", אמר יו"ר הוועדה חבר הכנסת עודד פורר, "הסטודנטים היהודים ברחבי העולם מתמודדים עם תופעות מאוד קשות של גילויי אנטישמיות ואנחנו כוועדה עסקנו בכך כבר לפני כשנה. אני מצפה ממשרד התפוצות לרכז פורום של כל הארגונים האזרחיים בקמפוסים השונים כדי לנסות לסייע ולתכלל את הפעילות של כולם. התגובות של ראשי האוניברסיטאות בעולם לאירועים האנטישמיים היא רפה מדיי וצריך להפעיל יותר לחץ כדי למגר את התופעה הרעה הזאת. אנחנו עושים מאמצים כדי להגדיר את הציונות כערך מוגן בקמפוסים. זאת צריכה להיות דרישה שלנו אל מול הממשל האמריקני וזה יסייע מאוד לסטודנטים היהודים והישראלים ברחבי העולם. רוב הפעילות הישראלית והיהודית בקמפוסים נעשית באופן התנדבותי, מדינת ישראל צריכה לסייע יותר לארגונים היהודיים בקמפוסים".
ידין אלדר, שלומד באוניברסיטת גלזגו בסקוטלנד סיפר כי "מאז פרצה המלחמה זרקו לי אבנים על החלון, האוניברסיטה ביקשה ממני להוריד את דגל ישראל שהיה תלוי לי על החלון בדירת המגורים וקיבלתי איומים ברצח ברשתות החברתיות. באוניברסיטה בסקוטלנד יש היום יותר דגלי אש"ף מאשר ברמאללה. אני מכיר פה סטודנטים יהודים ואף אחד לא מחצין את הזהות שלו בגלוי. רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות מציגות את ישראל בצורה השלילית ביותר בלי שום איזון".
גל מלכה, פעילה בסוכנות היהודית, ציינה כי "יש לנו שליחים במגוון גדול של מדינות ברחבי העולם. בחמשת החודשים האחרונים יש עלייה של 50 אחוזים בהשתתפות של ישראלים ויהודים באירועים פרו-ישראליים. הנתונים האלה מעידים על הבעת אמון גדולה בשליחים הישראלים של הסוכנות שנמצאים בשטח. יש שליחים של הסוכנות שפתחו את שנת הלימודים האקדמית ברחבי העולם לאחר שלחמו בעזה ואיבדו בני משפחה. כל אוניברסיטה בארה"ב שמקבלת מימון מכספי ציבור יכולה להיות נתבעת על גילויי אנטישמיות שמתרחשים בשטחה. צלב קרס נחשב לנורמלי בקמפוסים והוא לא מדווח כפשע שנאה. השלטונות מקבלים דיווחים רק על אירועים שהם יש אלימות של ממש".
חבר הכנסת דן אילוז סיפר שהוזמן השבוע לקמפוס באחת האוניברסיטאות בארצות הברית אך טרם קיבל אישור אבטחתי לכך בעקבות המתיחות האנטישמית. "יהודי העולם נמצאים במצב חירום. ממשלת ישראל צריכה לעשות יותר כדי להיאבק בתופעה של אנטישמיות במרחב הלימודים הגבוהים ברחבי העולם. הפעילות הציבורית שלי התחילה כיהודי בקמפוס בקנדה. בסיוט הכי גדול שלי לא דמיינתי שהדיקן שלימד אותי לא יכול להגיד שהקריאות לרצח עם זאת הסתה לאלימות. אנחנו כאן בוועדה מצדיעים לאותם סטודנטים יהודים וישראלים שעומדים איתן אל מול מתקפות אנטישמיות ברחבי העולם".
רן נתנזון ממשרד החוץ הדגיש: "אנחנו נעמוד לצד הסטודנטים הישראלים ברחבי העולם כדי לאפשר להם ללמוד בכל מקום ברחבי הגלובוס. אנחנו נוקטים בכל הכלים הדיפלומטיים שעומדים ברשותנו, כולל שיחות עם ראשי האוניברסיטאות ועם בית המחוקקים המקומי בכל מדינה. אין לנו קו חם רשמי להגשת תלונה על אנטישמיות בקמפוסים. הנציגויות שלנו עובדות אל מול כל הארגונים הישראליים המקומיים, שמדווחים על אירועים אנטישמיים. צריך לעשות מאמץ משולב של כלל הארגונים השונים כדי להיאבק באנטישמיות".
מאיר הולץ, מנכ"ל "מוזאיק יונייטד" סיפר כי הם פועלים "לייצר מענים שונים וחדשים באמצעות כל קורא שיתפרסם בקרוב שיעמוד על 8 מיליון שקלים. בשנת הלימודים האקדמית הקרובה ממשלת ישראל תשקיע 48 מיליון שקלים להתמודדות עם אנטישמיות בקמפוסים ברחבי העולם".
פיני יצחקי, ראש הזירה הישראלית במשרד ראש הממשלה ציין כי "מעבר לארגונים הרשמיים שאנחנו מפעילים, אנחנו מתכללים יחד עם משרד התפוצות הרבה מאוד פרויקטים ישראליים בתוך הקמפוסים. הישראלים והיהודים בקמפוסים נמצאים בלב זירת האנטישמיות וההסברה ואנחנו מתמקדים ביצירת תכנים ממוקדים לאירועים ספציפיים".
יו"ר הוועדה פורר נזף במשרד התפוצות על שנציגו נעדר מהדיון וביקש להעביר לוועדה את תוכנית ההיערכות הממשלתית לחודש האפרטהייד ברחבי העולם, את הנתונים לגבי פניית השגרירים ברחבי העולם לרשויות המקומיות לגבי תלונות על אירועים אנטישמיים, את מספר הנציגויות הישראליות בקמפוסים ואת מספר הנציגויות של הרשות הפלסטינית ברחבי העולם.
