על רקע המלחמה, והמציאות הכלכלית המדאיגה בישראל, התקיימה היום (ב') ועידת ההנפקות השנתית של איגוד החברות הציבוריות בבורסה לניירות ערך בת"א. במהלך הועידה אמר עו"ד שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים, כי "המלחמה הציבה אתגר מורכב מאוד, של טיפול בנזקים ישירים, כפי שמעולם לא חווינו. הנזקים כעת זה פי שישה ממלחמת לבנון השנייה. כבר הוגשו כחצי מיליון תביעות, והיד עוד נטויה. המגויסים יהיו זכאים גם הם לנזקים עקיפים, ולכן ההערכה היא שנגיע לכ-700 אלף תביעות על נזק עקיף. לא היינו במצב כזה מעולם. אנו מנסים לשלם כמה שיותר מהר. אבל כמות כוח האדם של רשות המיסים מוגבלת.
"אחרי משבר נוראי כמו ה-7 באוקטובר, צריך לנקוט צעדים אמיצים, ובכלל זה גם רשות המיסים. למרות שנוח להישאר במקום השמרני", ציין אהרונוביץ'. "אני השתדלתי להביא לכך שלא המיסוי יקבע לאן ילכו ההשקעות. בנדל"ן אנו רואים מקומות שהמיסוי נמוך, או פטור לגמרי, מה שעיוות את ההשקעות של ישראלים. אני חושב שבהחלט צריך לסגור עיוות זה. גם בשכירויות צריך לטפל, שההשקעה תהיה לא בגלל שיקולי מיסוי. אנו לא תומכים בהורדת המס על רווחי הון, כי מדובר בשיעורי מס סבירים התואמים מדינות אחרות בעולם".
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, התייחס לסוגיית הרחבת תקציב הביטחון לאור המלחמה: "אם ניכנס להיסטריה וניכנע ללחץ של מערכת הביטחון ומסגרת התקציב תיפרץ, מעבר לצורך החד-פעמי, יהיו לכך השלכות קשות גם בתחום המיסוי וגם בתחום הרווחה. אנו עלולים לחזור למה שמכונה 'העשור האבוד', בו קצב הצמיחה היה נמוך בחצי מהקצב הרגיל".
פלטו חשף בכנס תוצאות סקר מיוחד שערך האיגוד בקרב מנהלים בכירים בחברות הציבוריות בישראל. מהסקר עולה כי כ-60% מהנשאלים העריכו כי מצבת כוח האדם בחברה שלהם לא תשתנה עד סוף שנת 2024, או במילים אחרות – המלחמה לא צפויה לדעתם להרע או להיטיב את מצבת כוח האדם אצלם בחברה (יתר הנשאלים: 20% חושבים שבסוף השנה מספר העובדים אצלם בחברה יהיה גבוה יותר, ו-20% סברו כי מספר העובדים יהיה נמוך יותר). כאשר נשאלו המנהלים מה לדעתם יהיו הכנסות החברה שלהם בשנת 2024, כ-42% סברו כי ההכנסות יהיו דומות לשנת 2023, כ-34% סברו שההכנסות יהיו גבוהות יותר וכ-24% בלבד סברו כי ההכנסות יהיו נמוכות יותר. גם כאן, נראה כי המנהלים סבורים כי המלחמה לא תשפיע מהותית על הכנסות החברה.
כאשר נדרשו להעריך מה תהיה הרווחיות בחברה שלהם בשנת 2024, כ-42% מהנשאלים סברו כי הרווחים יהיו דומים לשנת 2023, כ-32% חשבו שהרווחיות של החברה שלהם תהיה גבוהה יותר לעומת שנת 2023 ואילו וכ-25% חשבו שהרווחיות אצלם בחברה תהיה נמוכה לעומת שנת 2023. עוד עולה מהסקר כי כ-48% מהמנהלים שנשאלו, חוזים כי בסוף שנת 2024 שיעור האינפלציה יהיה בין 2.5% ל-3%; כ-28% מהנשאלים חושבים כי שיעור האינפלציה יהיה בין 3% ל-4%; כ-12% סבורים כי האינפלציה תהיה מתחת ל-2.5% וכ-12% נוספים חושבים כי היא תעמוד על למעלה מ-4%.
מתי יערכו הבחירות לדעת המנהלים בחברות הציבוריות? כ-49% מהמנהלים שנשאלו סבורים שהבחירות הכלליות הבאות עתידות להיערך בשנת 2025; כ-31% סבורים שהן יתקיימו עוד השנה (בשנת 2024), כ-15% סבורים שהבחירות יתקיימו בשנת 2026 וכ-5% חושבים שהן יתקיימו בשנת 2027 ואילך.
עו"ד ספי זינגר, יו"ר הרשות לניירות ערך, אמר בוועידה כי "שנת 2023 לא הייתה קלה לשוק הישראלי, המדדים פיגרו אחרי מדדים מקבילים בחו"ל וכמעט ולא היו הנפקות. בשנת 2024 מתחילים לראות שינוי, ההנפקות עולות. אחד התפקידים שלנו כרשות זה להסתכל על השוק ולנסות להוביל אותו קדימה, לפתח מכשירים וכלים. משבר הוא הזדמנות לשינוי. אחד הלקחים שעולים זה שהחוסן הלאומי תלוי בחוסן הכלכלי, ושוק ההון הוא אחד המנועים והרכיבים בחוסן הכלכלי. בין הנושאים שאנו רואים כמרכזיים זה נושא האיגוח – זה אירוע שמתגלגל קרוב ל-20 שנה. ב-2015 הייתה פריצת דרך עם דו"ח האיגוח. זה יוצר פער מול העולם. השוק לא שוקט על שמריו, ובהיעדר רגולציה לא נעצרת הפעילות, רק שהיא פחות מפוקחת. אין ריק ברגולציה. לכן שמנו דגש על נושא האיגוח".
עו"ד ענת פילצר-סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, ראיינה בוועידה את עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), שאמר: "התחושה שעולה בשיחות עם קולגות, היא שבשטח אנו חווים קושי הולך וגדל ביכולת לגייס אנשים לשירות הציבורי. זה נכון למשרות הזוטרות וגם למשרות הבכירות. קשה גם לשמר עובדים טובים. בשורה התחתונה, יש כיום מערכות בשירות הציבורי שנפגעו ביכולת שלהם לתת שירות. היה ניסיון לפטר את יו"ר הדואר, ונושא זה היה מבחינתנו תיק עקרוני. לא נתפשר על עצמאות שיקול הדעת של דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובמיוחד על רקע פוליטי.
"חוק החברות הממשלתיות נחקק ב-1974, ומאז לא נדרשנו למקרה בו דרג מיניסטריאלי ביקש לפטר יו"ר דירקטוריון", הוסיף, "העילה להעברה מכהונה, היא שהוא לא ממלא את תפקידו כראוי. ואנחנו נדרשנו לצקת תוכן בעילה, והעמדה שגיבשנו היא עמדה שלא תאמה את עמדת השרים. שורה תחתונה – משרת דירקטור בחברה ממשלתית היא לא משרת אמון. כולנו צפינו במשפטנים בהאג, בשירות הציבורי זה היה רגע של זקיפות קומה מקצועית, והבנה כמה חשובים המקצועיות ושירות הציבורי שמגשים את המטרה שלו. למרות האתגרים, בסוף יש אתוס חזק, ודווקא כעת אני מקווה שיש אנשים שמרגישים את הבעירה להתגייס ולעזור, ולכן אני אופטימי. נבחרת הדירקטורים זה נושא שמעסיק אותנו הרבה שנים. חברה ממשלתית אחראית על אינטרסים ציבוריים מרכזיים. לכן, צריך לדאוג שנושאי המשרה בה יהיו הטובים ביותר", הוסיף.
