שעון קיץ מגיע. בלילה שבין יום חמישי ליום שישי, 29 במרץ, י"ח באדר ב' – יום חמישי שאחרי פורים, בשעה 2:00 לפנות בוקר, יוזזו מחוגי השעון שעה אחת קדימה והשעה תהיה 3:00. למעשה "נפסיד" שעת שינה בלילה, אך שעות האור יתארכו, וגם השבתות ייכנסו בשעה מאוחרת יותר וייצאו בשעה מאוחרת יותר.
שעון הקיץ יימשך כשבעה חודשים, עד ה-27 באוקטובר 2024 (כ"ה בתשרי תשפ"ה), בלילה שבין מוצ"ש לראשון.
שימו לב: ברוב המחשבים, הסמארטפונים והשעונים החכמים המחוברים לרשת, השעה מתעדכנת באופן אוטומטי. כדאי לבדוק בהגדרות של המכשיר האם הוא מותאם למעבר אוטומטי לשעון הקיץ.
שעון הקיץ בישראל הוא התאמת שעות היממה לשעות היום, המונהגת במדינת ישראל למשך תקופה המתחילה באביב ומסתיימת בסתיו – בשונה מן השעון הנוהג בה ביתר ימי השנה לפי זמן אוניברסלי מתואם. השינוי בקביעת הזמנים מתבטא בהזזת השעון שעה אחת קדימה. שעון הקיץ מהווה נושא למחלוקת בישראל בין דתיים לחילונים. כתוצאה מכך, מועדי הפעלתו השתנו פעמים רבות בשנות קיומה של המדינה.
שעון הקיץ מופעל בישראל בין יום שישי שלפני יום ראשון האחרון של חודש מרץ בשעה 02:00, לבין יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר בשעה 02:00.
הדעות כיום בישראל חלוקות לגבי הצורך בשימוש בשעון קיץ, הסיבות העיקריות הן סיבות כלכליות, אולם המחקרים לגבי החיסכון במשק בזכות השימוש בשעון קיץ שנויים במחלוקת בעקבות השינויים בהרגלי צריכת האנרגיה בעשורים האחרונים והמחסור במחקרים עדכניים וחד-משמעיים, מקשים על הערכת יעילותו של שעון הקיץ. מחקר שנערך במערב אוסטרליה בעת הנהגת שעון הקיץ בשנים 2006–2007, אף טען לעלייה של 0.6% בצריכת האנרגיה. ישנן תוצאות סותרות במחקרים שבדקו האם הנהגת שעון קיץ מובילה להגדלת מחזור העסקים של בתי עסק מתוך השערה שאנשים נוטים לערוך קניות רבות יותר בשעות אור מאשר בשעות חושך. גם בשאלת ההשפעה של שעון הקיץ על הבריאות הנפשית ואיכות החיים ישנן תוצאות סותרות.
