אחת ההודעות השכיחות ביותר בימים אלה בקבוצות הפייסבוק של הסטודנטים באוניברסיטאות השונות, מתחילה במילים: "חזרתי השבוע ממילואים, מחפש מתרגל לקורס…". עשרות אלפי סטודנטים השתחררו בשבועות האחרונים משירות מילואים, ואחרי כמה ימי התאוששות בבית חזרו לספסל הלימודים. עד מהרה הם נוכחו לדעת שאם הם לא מעוניינים להפסיד את השנה האקדמית כולה, עליהם לשנס מותניים ולהתחיל להדביק את הקצב.
האוניברסיטאות מצידן עושות מאמץ לסייע לסטודנטים שפשטו את מדיהם והבהירו: אף אחד לא יישאר מאחור. הם הודיעו על שורת הקלות והתאמות, תוספת זמן, פטור מקורסי העשרה, ציונים בינאריים (עובר/לא עובר, כך שהציון המדויק לא ישפיע על השקלול הסופי) ועוד. אך משיחות עם סטודנטים רבים עולה כי למרות הרצון הטוב של המוסדות האקדמיים, בפועל העזרה לא תמיד מספקת.
"הודיעו על ציון בינארי בשלושה קורסים, אבל אני רוצה ללמוד את החומר ולקבל ציונים טובים כדי שאוכל להשיג בהמשך עבודה במקומות טובים. אני לא רוצה לחפף. הפתרון הכי טוב בעיניי הוא שיעשו מרתונים להשלמת החומר, ויצמידו מתרגלים לכל אחד כדי שבאמת לא נישאר מאחור"
סרן ד' (22) סיימה לפני כשבוע שירות מילואים של כמעט חמישה חודשים כקצינת מודיעין בדרום הארץ, וחזרה היישר לשנה ב' בלימודי הנדסה באוניברסיטה בצפון. השנה הזו, היא אומרת, נחשבת לקשה ביותר בלימודי התואר הזה, בגלל הרמה והיקף החומר הנלמד. כבר עם גיוסה למילואים היא ידעה שצליחת השנה הזו תהיה משימה קשה במיוחד.
"אני נותנת לאוניברסיטה ציון 'מספיק בקושי'", היא אומרת. "הכריזו על מלגות, אבל זה לא באמת מה שיעזור לי עם התואר. הודיעו על ציון בינארי בשלושה קורסים, אבל אני רוצה ללמוד את החומר ולקבל ציונים טובים כדי שאוכל להשיג בהמשך עבודה במקומות טובים. אני לא רוצה לחפף. הפתרון הכי טוב בעיניי הוא שיעשו מרתונים להשלמת החומר, ויצמידו מתרגלים לכל אחד כדי שבאמת לא נישאר מאחור".
יונתן זוהר (23) מקיבוץ עין־צורים השתחרר לפני שבועיים מגדוד השריון שבשורותיו לחם כמעט 140 יום בגבול לבנון ובעזה, ובימים אלה הוא מצטרף לחבריו בשנה ב' במדעי המחשב באוניברסיטת בר־אילן. "כרגע אני מקווה שאצליח להשלים שני קורסים, אולי שלושה, מתוך עשרה קורסים שיש בסמסטר הזה. אני ריאלי", הוא אומר".
בחודש מאי יחזור זוהר לחודש וחצי נוספים במילואים, מה שמוסיף לתחושת הלחץ שלו על רקע מצבו הלימודי. "ראשי האוניברסיטאות אמרו מעל כל במה ששום מילואימניק לא יישאר מאחור, אבל התחושה היא שלאוניברסיטה לא באמת אכפת. מצפים שנשלים 11 שבועות של מילואים בתוך שבועיים וחצי וניגש למבחן. יש מוסדות שפתחו סמסטר קיץ. אנחנו מרגישים שהמדינה זרקה אותנו להתחנן להקלות".
יוצאים למרתון
בנימין שיף (25) מנתניה היה אמור להתחיל החורף את השנה הראשונה שלו במדעי המידע ובמדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן, אך ב־8 באוקטובר הוקפץ לשירות מילואים בחטיבה 4, שירות שנמשך עד סוף ינואר, כולל לחימה אינטנסיבית בשג'אעייה ובח'אן־יונס.
"אני מנסה לנווט בין שני תארים והרבה קורסים, יש הרבה להשלים, ולא דואגים לנו", הוא קובל. "במקצועות מתמטיים זה מאתגר יותר כי חובה לתרגל הכול. יש מרצים שמבחינתם הסטודנטים צריכים להתמודד לבד, כאילו אנחנו צריכים להצטער על זה שהיינו במילואים".
גם הוא מצדד בקיומו של "מרתון השלמות". הוצע לו להשלים את ההקלטות של ההרצאות, "אבל די מייאש לראות אותן. אי אפשר להשלים הכול, וגם המרצים צריכים להיכנס מתחת לאלונקה. אנחנו רוצים ללמוד את החומר, לא לקבל פטורים. אם כבר, אולי כדאי להמיר מבחן בעבודה עם דד־ליין רחוק".
מסקר שערכה התאחדות הסטודנטים הארצית ופורסם בתחילת החודש שעבר עולה כי 40 אחוזים ממשרתי המילואים אינם מרוצים מהמתווה למשרתי המילואים שפרסם מוסד הלימודים שלהם. רובם המובהק, 77 אחוזים, סבורים כי שירות מילואים נוסף בשנת 2024 יקשה על יכולתם לסיים את שנת הלימודים האקדמית. 40 אחוזים חוששים שלא יצליחו לעמוד בדרישות לתואר נוכח המתווה שגיבש בעבורם המוסד האקדמי.
אסף סולומון (27) מירושלים הוקפץ למילואים בחטיבה 646 בבוקר שמחת תורה, ומאז לחם ברצועת עזה ושוחרר רק ביום שלישי השבוע. כסטודנט בשנה השנייה בלימודי רפואה באוניברסיטה העברית, הוא נאלץ לחזור ללימודים כבר במהלך ימי ההסתגלות שקיבל מהצבא, כדי להתחיל להתמודד עם החומר שעליו להשלים. "היינו צריכים להשתחרר באמצע ינואר, ואז הודיעו לנו שנשארים עוד חודש בפנים. יש כאלה שלומדים באוניברסיטה מסוימת ושם אמרו להם שזה בעייתי. אני דיברתי עם רכזת המילואים אצלנו והיא הבהירה לי שהם הולכים להילחם על זה שנישאר וייתנו לנו התאמות אישיות. לרוב המילואימניקים שחזרו לפני חודש כבר עשו מרתון השלמה, ועכשיו עושים עוד מרתון מרוכז לרוב המילואימניקים".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ששי) במוסף "יומן" של מקור ראשון
