בג"ץ דחה הבוקר (ה') על הסף עתירה שדרשה לחייב את משטרת ישראל להציב מגנומטרים בכל שערי הכניסה להר הבית, בטענה כי "הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה אינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של הרשות המוסמכת, והוא יתערב בהחלטתה רק ככל שנפל בה פגם מהותי היורד לשורש העניין", כך ציינו שופטי בג"ץ בהחלטה.
בעתירה, שהגיש עו"ד ברוך בן יוסף בשם תנועת "בני הר המוריה", נטען כי "כיום מוצבים מגנומטרים רק בשערי הכניסה להר הבית מהם נכנסים יהודים ותיירים, ולא בשערים מהם נכנסים מוסלמים". עוד נאמר כי "מצב דברים זה מפלה לרעה את היהודים והתיירים על רקע גזעני. עוד טענה העותרת כי הצבת מגנומטרים בשערי הר הבית היא הדרך הטובה והיעילה ביותר למנוע פיגועים".
השופטים כתבו בהחלטתם כי "העותרים סברו כי מדיניות זו איננה סבירה, אך לאחר עיון בעתירה על נספחיה, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהעדר עילה, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים".
"העתירה מכוונת כנגד הסדרי הביטחון בהר הבית", אמרו השופטים. "המשיבים הם האמונים על ביטחון הציבור ועל שמירת הסדר הציבורי בהר הבית. הסדרי הביטחון בהר הבית הם נושאים המצויים בליבת שיקול הדעת של הרשות המבצעת והם תוצר של איזונים עדינים בין שיקולים הנוגעים לדת, מדיניות חוץ, שיקולי ביטחון וסדר ציבורי".
השופטת רות רונן, שכתבה את פסק הדין, הוסיפה כי "העותרת לא העמידה תשתית ראייתית, אף לא ראשונית, לכך שההחלטה היכן יוצבו המגנומטרים התקבלה מטעמים לא ענייניים, מתוך שיקולים זרים או שנפל בה פגם מהותי אחר היורד לשורש העניין. מנגד, מתשובת המשיב 2 לפנייתה, עולה כי הסדרי הביטחון בהר הבית, ובפרט הצבת המגנומטרים בשעריו, נקבעים משיקולים מקצועיים המבוססים על הערכות ביטחוניות המתעדכנות מעת לעת, ועל הניסיון המצטבר בנושא. משכך, ולאור אמות המידה האמורות להתערבות בשיקול דעתם של המשיבים – לא מצאנו שהעתירה מבססת עילה להתערבות".
דוברות בני הר המוריה אמרה בתגובה להחלטת בג"ץ כי "הר הבית הוא שורש המלחמה. לחמאס ולכל ארגוני הטרור יש מטרה אחת: הר הבית. עצוב שמשטרת ישראל ממשיכה את הקונספציה של 6.10 במקום לשים מגנומטר בשערים להר הבית. תחשבו לעצמכם, למה הערבים מפחדים לעבור במגנמטר?".
במנהלת הר הבית אמרו בתגובה כי "עולי הר הבית זוכים לשירות ואבטחה צמודה של המשטרה, שעושה ימים ולילות לאבטח את העולים להר. כתוצאה מכך, הר הבית הוא אחד המקומות השקטים ביותר בארץ שהשקט נשמר בו גם בתקופת המלחמה. עשרות אלפי העולים והמתפללים בשנה, שחוזרים ובאים עם משפחותיהם לאחר שחוו שם בטחון, הם העדות המוחשית לכך".
