נציבת קבילות חיילים פרסמה הבוקר (ב') את הדו״ח השנתי של הנציבות, שהשנה כולל פרק מיוחד שמתייחס באופן ספציפי למלחמת חרבות הברזל. גם השנה עלו הקבילות הקבועות על התעמרות מפקדים, פגיעה בזכויות חיילים, טענות על מתן שירות רפואי לא ראוי, אלימות והטרדה, אולם השנה המספרים גדולים במאות אחוזים נוכח כמות קבילות חריגה בעקבות המלחמה. בשעה זו מגישה נציבת הקבילות תא"ל (מיל') רחלי טבת ויזל, לשר הביטחון, יואב גלנט, ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת את הדוח השנתי לשנת 2023.
באשר לקבילות בנושא מלחמת חרבות ברזל, הנציבה מציגה נתון לפיו יש עליה חדה במספר הקבילות שהוגשו מידי חודש. מ-7 באוקטובר ועד סוף 2023, חלה עלייה של 265 אחוזים בהיקף הקבילות של משרתי המילואים ביחס לאותה תקופה אשתקד. בנוסף, נרשמה עלייה של 100 אחוזים בקבילות שהוגשו ע"י אוכלוסייה שבד"כ לא פונה לנציבות, כמו אזרחים, פונים במעמד פטור ועוד. בחודשים אלה היוותה הנציבות כתובת רלוונטית וזמינה למשרתים, כאשר חלק לא מבוטל מהקבילות שהוגשו נגעו לקבוצות גדולות של משרתים ולא למקרים פרטניים. בין היתר סייעה הנציבות בהסדרת המענה שניתן לבני ובנות זוג בשירות סדיר של חללי צה"ל, סייעה לאנשי מילואים שביקשו להצטרף ללחימה, שמה זרקור על הפערים בציוד הלחימה, שאפיין את תחילת המלחמה והחורף ודאגה שהמשרתים יקבלו את התגמול המגיע להם על שירותם.
בין היתר עלו טענות קשות בנושא זכאותם של אנשי מילואים שמרכז חייהם בחו"ל לבקר את משפחתם. מדובר בסוגיה ייחודית שעלתה במהלך המלחמה והגיעה לשולחן הנציבה, מתייחסת לאופן בו חושבו ימי חופשתם של אנשי מילואים שמרכז חייהם נמצא בחו"ל ועם פרוץ המלחמה התגייסו בצו 8 ושבו ארצה. באחת הקבילות תיאר איש מילואים המתגורר עם משפחתו בקפריסין אשר חזר ארצה בנסיבות אלה כי לאחר מספר שבועות במילואים ניתנה לו חופשה, הוא טס לבקר את משפחתו וחזר ללחימה. עם חזרתו הוא עודכן כי הימים בהם שהה בחו"ל לא יחושבו לו כימי מילואים, בניגוד לחבריו היוצאים לחופשה בביתם בארץ וימי החופשה מוכרים להם כימי מילואים. עם קבלת הקבילה פנתה נקח"ל אל ראש ענף תכנון כ"א מילואים.
מתשובתה עלה כי נדרשות התאמות מסוימות למצב המלחמה גם בנושא זה ולפיכך החלה עבודת מטה על מנת לבחון אפשרות כי במקרים כאלה שהות בחו"ל תעודכן כשירות מילואים פעיל. בהמשך, הפקודה תוקנה ונקבעו בה תבחינים המאפשרים שהות בחו"ל במהלך חופשה בתוך שירות מילואים במקרים אלה.
נושא נוסף שעלה הוא מענה ייחודי לבני/בנות זוג של הנופלים במלחמה. מפניות שהגיעו לנציבות בתחילת המלחמה עלה כי לא קיימת מדיניות סדורה בנוגע למענה הניתן לחיילים וחיילות שהם בני ובנות זוג של לוחמים ולוחמות שנפלו במלחמה. אוכלוסייה זו לא מוגדרת בד"כ כ"ידועים בציבור" ועל כן אינה זכאית לזכויות הניתנות לקרובי החלל מדרגה ראשונה. עם קבלת הפניות, פנתה נקח"ל אל ראש מחלקת נפגעים שפרסמה מדיניות סדורה בנושא זה.
לצד הטענות הללו עלו גם פערים במיגון של משרתים במהלך המלחמה. לנציבות הגיעו קבילות של משרתים שהלינו על כך שביחידותיהם חסרים מרחבים מוגנים. באחת הקבילות, הלין חייל על כך שבמוצב שבו הוא משרת יש מחסור באמצעי מיגון. בירור הקבילה העלה כי עקב גיוס המילואים הנרחב בתחילת המלחמה לא היה מקום לכלל החיילים במיגוניות שבמוצב, בהמשך הוצבו מגוניות נוספות לחיילים. במקרה אחר הלינה חיילת בשירות חובה על כך שמפקדיה מונעים ממנה לצאת בשעת אזעקה מהחמ"ל למרחב מוגן. מבירור הקבילה עלה כי בהתאם להנחיות על כלל חיילי החמ"ל להגיע למרחב מוגן. בעקבות הפניה החליטו גורמי הפיקוד על חידוד הנהלים.
באשר לחוסר בציוד, עם תחילת הלחימה הגיעו לנציבות קבילות מצד חיילים בסדיר ובמילואים בדבר פערים בציוד צבאי ביחידות השונות, הדבר השתקף גם בפניות טלפוניות ובביקורי הנציבה ביחידות השונות. הטענות עסקו במחסור בציוד לחימה, אפודים, מדים וכן בציוד חורף, אוהלים, שירותים כימיים ועוד. נקח"ל מציינת בדוח כי מתחילת המלחמה פעלה הנציבות בשיתוף פעולה מלא עם גורמי אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל על מנת לוודא כי כלל החוסרים מטופלים כפי שאכן אירע בפועל.
כמו בשגרה ואף ביתר שאת בחירום, נושא שעולה תמיד הוא נושא התשתיות, תזונה ותנאי מחייה. מעט לאחר פרוץ המלחמה, החלו להתקבל בנציבות קבילות ממשרתים בסדיר ובמילואים בדבר תנאי המחייה והמזון שהם מקבלים. כך למשל באחת הקבילות הלינו אנשי מילואים על כך שנדרשו ללון במבנה מוזנח, על מחסור בשירותים, במקום לינה, על מחסור במים ועל אי אספקת ארוחות בזמן. מקרים אלה טופלו בזמן אמת מול הגורמים הרלוונטיים בצה"ל.
סעיף רחב בדו״ח הנציבה מקבל נושא בריאות הנפש. בכל דו״ח יש פרק נרחב בנושא אך השנה נמצאו קבילות רבות במיוחד בנושא זה. בשלושת חודשי הלחימה הראשונים הגיעו לנציבות קבילות רבות שנגעו לחוסנם הנפשי של המשרתים, חלקן הגיעו מהמשרתים עצמם וחלקן מבני משפחתם המודאגים. באחד המקרים ביקשה אחות של חיילת לסייע במניעת חזרתה של אחותה ליחידתה נוכח התדרדרות במצבה הנפשי לאחר שאיבדה את מפקדיה וחבריה ב-7.10. לחיילת תואמה פגישה עם גורם בריאות הנפש והיא הונחתה להישאר בביתה לצורך המשך טיפול ומעקב. בקבילה אחרת טענו הורים כי בתם, המשרתת באוגדת עזה, חשה חרדות עזים לשוב ליחידתה. במהלך בירור הקבילה סופחה החיילת למרכז לשיקום עורפי על מנת לקבל מענה וליווי למצבה. במקרים נוספים ביקשו חיילים וחיילות סיוע בתיאום פגישה עם גורמי בריאות הנפש. במקרה אחר, חיילת בשירות חובה טענה כי גורמי הפיקוד מונעים ממנה לממש הקלות שהותאמו לה על רקע נפשי, וזאת נוכח פרוץ המלחמה. מבירור הקבילה עלה כי עם פרוץ המלחמה הוחלט על "עוצר יציאות" ביחידתה של החיילת – בהקשר זה הנציבה הבהירה לגורמי כוח האדם כי לא ניתן לבטל הקלות אלה. נקח"ל ציינה בדוח: "מערך בריאות הנפש בצה"ל נערך במהירות, ביעילות ובכוחות מתוגברים לתת מענה שלם למי שנדרש. המערך נטל ועודנו נוטל חלק מרכזי בהתמודדות עם השפעות הלחימה. בקבילות רבות שהופנו אליי יש כדי ללמד על תפקידו המרכזי של מערך הברה"ןבהתמודדות עם האתגרים שהלחימה מציבה".
הדו״ח מסקר גם את החודשים שקדמו ללחימה ושם נדמה שצה״ל לא מצליח לתקן עוולות שחוזרות על עצמן בכל שנה. גם הפעם קבילות חמורות ומוצדקות נמצאו בנושא התעמרות מפקדים בחיילים. הנציבה מצביעה על ירידה של שלושה אחוז במספר הקבילות אבל זה ככל הנראה בגלל ששלושת החודשים האחרונים של השנה היו כבר בתוך המלחמה. לצד זה, מהקבילות שהוגשו עדיין עולה תמונה מטרידה לפיה לחלק מהמפקדים הצעירים חסרים ידע וכלים פיקודיים. בין היתר התקבלו בנציבות קבילות על התנהגות בוטה ואלימה, סגנון דיבור בוטה, פגיעה בזכויות רפואיות, פגיעה בפרטיות, התנהלות שלא בהתאם לפקודות ועוד.
גם השנה עלה מקבילות רבות כי זכויותיהם של משרתים בצה״ל נפגעו בשל אי יישום נהלים והנחיות מקצועיות הקשורות בפרט של חלק מהמפקדים ומהגורמים האמונים על המענה לפרט בדגש על הדרג שבשטח. בין היתר עלה כי במספר מקרים נפגע שכרם של המשרתים, כמו גם זכאותם לחופשה, ניתנו להם הבטחות אותן לא ניתן היה לממש, נמסר להם מידע שגוי אשר בהתבסס עליו הם קיבלו החלטות משמעותיות ועוד.
באחת הקבילות טען לוחם כי מפקד הפלוגה סטר לו וכינה אותו "שמן", "עגול" ואמר לו "אי אפשר לעבור לידך". במסגרת תחקיר שהתקיים בראשות מפקד החטיבה ציין המ"פ כי אמר לפקודיו ש"אי אפשר להיות לוחמים שמנים", אך הבין את טעותו. אשר לטענה כי סטר ללוחם, ציין המ"פ כי טפח קלות על לחיו של החייל בבדיחות הדעת. בעקבות הקבילה, תיעד המח"ט הערה בתיקו האישי של המ"פ.
בקבילה שהגיש לוחם בשירות חובה הוא הלין על כך שמפקד המחלקה הרים עליו את קולו, דפק את ידו בחוזקה על השולחן ותפס אותו בידו בחוזקה, גם כשהחייל ציין בפניו כי הוא חש מאוים. בהמשך אף ניסה לנעול אותו בחדרו.
חיילי גדוד לוחם טענו כי מפקד הכיתה משתמש כלפיהם באלימות מילולית ופיזית ואמר להם באחד המקרים "אזיין אתכם", "מה אתם מטומטמים". מבירור הקבילה עלה כי המ"כ אכן משתמש באלימות מילולית כלפי פקודיו, על מנת לדרבן אותם במהלך מסעות ואימוני כושר. המג"ד נזף במ"כ והבהיר לו שאינו מקבל שימוש בשפה בוטה או בצעקות מצד גורמי הפיקוד בגדוד.
חייל בשירות חובה הלין בקבילתו על כך שמפקד פלוגת המפקדה בגדוד בו הוא משרת הצמיד אליו את ראשו ואמר לו "אני אפוצץ לך את הפנים", "אני אשבור לך את הראש", ואף איים כי יפעל לכך שייענש בריתוק או במעצר – זאת לאחר שהחייל הקובל העיר לו על הופעתו, מתוקף תפקידו כמש"ק משמעת. מפקד הפלס"ם נשפט בדין משמעתי והוטל עליו קנס בשיעור גבוה.
מקבילה שבוררה עלה כי רס"ר נהג באלימות פיזית כלפי חיילת בשירות חובה. במספר מקרים התקיימו "משחקים" שאינם ראויים בין הרס"ר ולחיילת במסגרתם הופעל כוח פיזי, כאשר באחד המקרים הרס"ר הכאיב לה ואף גרם לנפילתה על הרצפה. עוד עלה כי באחד ממסדרי הניקיון, הרס"ר השליך לעבר פניה של החיילת סמרטוט. לאור הקבילה הרס"ר נשפט בדין משמעתי, הוטל עליו עונש והוחלט כי המשך שירותו בשירות קבע ייבחן.
מקבילה חמורה שטופלה השנה בנציבות עלה כי בתגובה לאמירה אובדנית מצד חייל בשירות חובה, אמר לו מפקד הצוות "יאללה תתאבד, אני פה מולך, תתאבד, הנשק אצלך". עוד עלה מהקבילה כי המפקד לא פעל בהתאם ל'נוהל אובדנות כמתחייב בפקודות לאחר שהחייל דרך את נשקו כאקט אובדני.
בקבילה אנונימית שהגיעה לנציבות הלינו 14 לוחמים על התנהלות והתבטאות לא ראויה מצד מפקד הכיתה. מבירור הקבילה עלה כי באחד המקרים, כאשר אחד מהחיילים סירב לסייע לאחר, המ"כ כינה אותו "סוציומט" ו"סמרטוט רצפה". במקרה אחר, כאשר הלוחמים לא עמדו בלוחות הזמנים לסידור המאהל, הורה להם לסדרו בעוד אחד החיילים לבוש בתחתונים בלבד . בעקבות המקרים המ"כ נשפט בדין משמעתי והוטל עליו עונש מחבוש.
בקבילה חמורה שהגיעה לנציבות הלינה קצינה בדרגת סגן כי מפקדה, קצין הרפואה החטיבתי, דחה את בקשתה לצאת להפניה רפואית. מפקדה של הקצינה מסר בבירור הקבילה כי אכן מנע את צאתה להפניה לאחר שנקבעה במועד שבו מראש התקיים מופע יחידתי אחר. מפקד החטיבה, שתחקר את טענות הקצינה ובמקביל קיים שיחות עם פקודים נוספים, נחשף לטענות נוספות על התנהלותו של הקרפ"ח שבסופו של ההליך שוחרר משירות.
חיילת בשירות חובה הלינה על כך שמפקדתה הישירה שוחחה עם חיילות אחרות שלא בנוכחותה והתבטאה באופן לא ראוי באומרה "היא נטל, יש לה בעיות נפשיות". עוד טענה כי מפקדתה שיתפה את החיילות כי היא טופלה אצל קצין בריאות הנפש. במקרה אחר, חיילת בשירות חובה הלינה על כך שלאחר ששיתפה את מפקדתה בנסיבות הרפואיות שבגינן נדרשה לצאת להפניה רפואית, גילתה כי סמל המחלקה כינה אותה בכינוי גנאי משפיל "המזרן של.." וציין כי "יש לה מחלת מין".
בקבילה שהגיש לוחם בשירות חובה נטען כי מפקד הפלוגה קיים תרגול שכלל הנעת טנקים סמוך לכניסת השבת ולאחריה. עוד נטען כי המ"פ משנע אוכל ברכב בעבור הלוחמים לאחר כניסת השבת, תוך שהוא מציין "אין לי כוח לשטויות האלה". בבירור הקבילה הכחיש כי שינע אוכל במהלך השבת ואת ההתבטאות שיוחסה לו. עם זאת, המפקד ננזף והמח"ט עמד על חשיבות הקפדה על ההנחיות באשר לשמירת השבת והעביר הנחיה בנושא לכלל מפקדי הגדודים בחטיבה.
ממספר קבילות שטופלו בנציבות עלה, גם השנה, כי בשל מחסור בגורמי בריאות הנפש, חיילים המתינו זמן ממושך לבדיקת קב"ן, באופן החורג משמעותית מהוראות קצין הרפואה הראשי, שקובעות כי המפגש יתקיים עד ארבעה שבועות מיום הפנייה. מאחת הקבילות הבולטות עלה כי תור לקב"ן שנקבע לחייל נדחה ארבע פעמים, והוא התקיים לבסוף רק לאחר ארבעה חודשים. בעקבות ריבוי הקבילות בנושא זה פנתה נקח"ל לראש אט"ל ולקרפ"ר, קיימה פגישות וביקורים במחלקת בריאות הגוף והנפש. "בפגישות אלה עמדתי על השלכות המחסור בכוח האדם, על המענה הניתן לחיילי צה"ל ועל החובה למלא את השורות באנשי מקצוע, אך גם עודכנתי לגבי פתרונות מוצעים.
תגובת דובר צה"ל
