שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, סגן הנשיא השופט ארנון דראל, השופט אלי אברבנאל והשופטת חיה זנדברג גזרו היום (ב') 16 שנות מאסר בפועל על ראובן אליעזר ולר, שהורשע בהמתתו של הקב"ט עמוס סער ז"ל בנסיבות של אחריות מופחתת. עוד הטיל בית המשפט המחוזי על ולר מאסר מותנה, וחייבו לשלם למשפחת המנוח פיצוי בסך 258,000 שקלים, שהוא הפיצוי המרבי האפשרי במסגרת הליך פלילי.
כזכור, ב-25 בדצמבר 2019 בשעות הצהריים הצטייד ולר בסכין ממטבחו, ולאחר שווידא ששכנו, עמוס סער ז"ל, נמצא בביתו, ניגש אל הבית ודפק בדלת. כשעמוס סער ז"ל פתח את הדלת, דקר אותו ולר 10 דקירות שגרמו למותו, ונמלט מהמקום. למעשה ההמתה קדמה מסכת של הטרדות קשות שהטריד ולר את עמוס סער ז"ל ומשפחתו, בין היתר בטענה שהכלבה של בני המשפחה מפריעה לו בנביחותיה. סער ורעייתו ניסו לאורך זמן רב לפייס את ולר, אך זאת ללא הועיל. ההטרדות נמשכו ובסופו של דבר כאמור דקר ולר את סער למוות.
עיקר המחלוקת בין הצדדים נגעה לכשירותו הנפשית של ולר. בתחילה הוא הואשם בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות. אולם שני פסיכיאטרים שמונו על-ידי הפסיכיאטר המחוזי, קבעו כי הוא אינו אחראי למעשיו בשל קיומה של מחלת נפש. המדינה שלא קיבלה את עמדת הפסיכיאטרים הגישה חוות דעת של מומחה מטעמה.
בעקבות עדותו של המומחה מטעם המדינה, שינתה המדינה את עמדתה וביקשה להרשיע את הנאשם בעבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת – עבירה שהעונש המרבי בגינה הוא עשרים שנות מאסר. עבירה זו עוסקת במצב בו בשל הפרעה נפשית חמורה ממנה סובל הנאשם, יכולתו להבין את מעשיו או להימנע מהם הוגבלה במידה ניכרת, אך לא הגיעה למידה המצדיקה פטור מאחריות פלילית. בהכרעת הדין התקבלה עמדת המדינה, ונדחתה טענת ההגנה לפיה יש לזכות את הנאשם מחמת אי-שפיות הדעת.
בגזר הדין עמד בית המשפט המחוזי על האכזריות שבמעשיו של ולר, וציין שלא ניתן לקבוע שהוא היה קרוב לזיכוי מלא מחמת אי-שפיות, כטענת ההגנה, או קרוב להרשעה בעבירת הרצח בנסיבות מחמירות כטענת התביעה. על פי קביעת השופטים, ולר מצוי בתווך בין שני הקצוות הללו, ועל כן הוטל עליו עונש הקרוב לעונש המרבי – 16 שנות מאסר לצד מאסר על תנאי ופיצוי מקסימאלי לבני משפחתו של עמוס סער ז"ל.
את גזר הדין סיים בית המשפט המחוזי במילים: "דמותו המיוחדת, הרגישה והאוהבת של עמוס סער ז"ל עלתה בבירור מכל העדויות שנשמעו בפנינו, הן כעמוד התווך של משפחתו הן בתרומתו לציבור כקב"ט מחוז ירושלים ומנהל אגף החירום של הרשות השופטת. אין לנו אלא לייחל שהאהבה הרבה שהרעיף כל חייו על בני משפחתו, חבריו ומכריו, תמשיך להעניק להם כוחות גם לאחר לכתו בנסיבות טראגיות. "חֲבָל עַל דְּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין" (סנהדרין קיא, א)".
