חגי לובר, אביו של יהונתן ז"ל שנפל בקרב ברצועת עזה, והרב תמיר גרנות, אביו של אמתי ז"ל שנהרג בגבול הצפון, קראו לרב הראשי יצחק יוסף להיפגש עם האימהות השכולות, זאת אחרי אמירותיו נגד גיוס הציבור החרדי לצבא, אך נענו בשלילה.
לובר פתח ואמר כי אשתו, "אם שכולה, סוערת בעקבות הדברים שאמר הרב הראשי הראשון לציון. אביבית גרנות, אם שכולה, בכתה 24 שעות בגלל אותם דברים שננעצו כחץ בליבה. רבות האימהות והרעיות השכולות שכואבות עד בלי די את דבריו של הרב. הצעתי להן שייפגשו עם הראשון לציון. לתומי חשבתי שהוא ישמח לפגוש אותן ולהבהיר את דבריו. לצערי, ראש לשכתו סירב", אמר לובר, ציין כי אינו יודע אם זה על דעת הרב יוסף עצמו וסיפר כי נאמר לו "שיכתבו מכתב לרב והוא יענה".
"מוזר. לו אני הרב הראשי, הייתי אוחז שיפולי גלימתי בידי ורץ להיפגש עם האימהות הגיבורות האלו. לא רק שלא הייתי מסרב לפגישה, הייתי יוזם אותה", הוסיף לובר, "הייתי מקבל את פניהם בחדר המפואר ביותר בבניין הרבנות הראשית, מגיש כיבוד מהמובחר שבמובחר, משהו שאני ואשתי טרחנו במיוחד להכין. הייתי יושב ומקשיב להן, לכאבן, לתחושות הקשות שלהן, הייתי בוכה יחד איתן על הכאב בעקבות הדברים שנאמרו על ידי. הייתי שותק שעה ארוכה. שומע אותן מדברות, חווה את צערן ומפנים אותו עמוק בליבי. אחר כך הייתי מדבר איתן, בנחת, ברכות. ראשית הייתי מצדיע לקורבנן, הייתי מנחם אותן ומביע הזדהות עמוקה עם כאבן, הייתי משתמש בידע התורני הרחב שלי להביא להן מקורות, כן גם מהרמב"ם, על קדושת הבנים שנפלו. ורק אז, אולי רק אז, הייתי מסביר בעדינות את נקודת המבט שלי ונותן מקום לנקודת המבט שלהן. אבל לא זכיתי להיות הרב הראשי. למיטב שיפוטי, דווקא בימים אלו אנחנו צריכים להיפגש. ממש להיפגש. עין בעין, בלי מחיצות של מילים כתובות, ריקות מכל רגש אנושי".
"כך עושים רבים, כך עושים חבריי, כך אני עצמי עושה במפגשים עם מי שדבריהם לפני שמחת תורה היו כחרבות בליבי. להיפגש זה צו השעה. לאזור אומץ ולהיפגש. לדעת שלחלוק זה נהדר וחשוב וכל אחד חייב לומר את דעתו. אבל הדעה חייבת להיאמר בזהירות, ברגישות מתוך הבנה עמוקה של המכנה המשותף שלנו. מתוך אהבת ישראל. עדיין לא מאוחר. כבוד הרב הראשון לציון , קיים פגישה עם האימהות השכולות. זה כבוד התורה. זהו כבודך, זהו כבוד הנופלים", סיכם האב השכול.
הרב תמיר גרנות פרסם אתמול סרטון בו התייחס לדבריו של הרב יוסף בו סיפר כי "החלטתי לדבר, בשביל כבוד התורה ובגלל הדמעות של אשתי. הדברים של הרב על גיוס בני ישיבות גרמו לאשתי לבכות 24 שעות. אני שואל אותך כבוד הרב, בשם הדמעות של אימו של אמתי, אשתי אביבית: אמתי טעה? לשווא הוא שוכב עכשיו מתחת לרגבי האדמה בהר הרצל? האם הוא וכל חבריו ששוכבים שם יחד עימו, ובעוד בתי עלמין ברחבי הארץ, היו צריכים להישאר בישיבה? כבוד הרב, אתה צריך לבקש מחילה מהדמעות של אשתי ולבקש מחילה מאמתי, בחור ישיבה ולוחם, ומכל הצדיקים והקדושים לומדי התורה שבחרו להילחם, וגם מאלה שאינם לומדי תורה שמסרו נפשם".
מלשכת הרב הראשי נמסר בתגובה כי "הראשון לציון מבקר באופן רציף משפחות שכולות מתוך הערכה עצומה לקורבנם הגדול, שותפות והזדהות עמוקה עם כאבם הקשה מנשוא. למרות אי הדיוקים הרבים שנפלו בפנייה, לא נוכל להתעמת עם משפחה שכולה ולא נגיב לדברים".
