שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, דחה הבוקר (חמישי) את ערעורו של ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית) על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לצמצם עוד את צו איסור הפרסום על פרטיה של הפרשיה הביטחונית החמורה שהתרחשה בימיה הראשונים של המלחמה.
כזכור, בחודש נובמבר האחרון הוגש כתב אישום חמור במיוחד נגד קצין צה"ל במילואים אשר בימים הראשונים של המלחמה התחזה לקצין מודיעין בדרגת סרן, חדר לחמ"לים מסווגים ולמקומות בהם אסור היה לו לשהות, אסף מידע מסווג ומסר אותו לגורמים שונים. בין העבירות בהם הואשם הסרן המתחזה: ריגול חמור, מסירת ידיעה סודית ועוד. בתחילה נאסרה הפרשה כולה לפרסום, אך בהמשך הותרו לפרסום חלק מפרטיה. אולם, שמו של הסרן המתחזה, שמם של האנשים להם מסר את הידיעות ותוכן הידיעות שנמסרו נותרו תחת צו איסור פרסום.
ח"כ אלמוג כהן ביקש מבית המשפט המחוזי להתיר לפרסם לפחות את שמו ותמונתו של הסרן המתחזה, וכן את שמותיהם של הגורמים להם מסר את המידע. לטענתו, כפי שהובעה במספר ראיונות עיתונאיים, נעשה בדרך חקירת הפרשה ניסיון מכוון להגן על האנשים שהפעילו, לדבריו, את הסרן המתחזה.
"אין אדם שמגיע לרמת מידעים אליהם הוא הגיע מבלי שיש לו אינטרס לקבל את המידע הזה. הוא הגיע אליו בתכסיסנות. הוא מקצוען", אמר כהן בראיון לרדיו 103FM והוסיף, "הטענה שלי אומרת דבר פשוט – אין מפעיל בלי מופעל, אין אדם בלי מניע. אין אדם שמגיע לחומרים כאלה, שהאדם הסביר שרואה או שומע את החומרים אומר 'אני לא רוצה לשמוע את זה', זה ברמת מידע כזה. כשאני בא ושואל בכיר מאוד במערכת הביטחונית ואני אומר לו 'אתם יודעים למי הוא העביר את המידע?', הרי הוא נחקר בחקירות לא פשוטות בכלל, והוא אומר לי 'לא', זה מדליק לי את הנורות האדומות. אדם שנכנס לאן שהוא הגיע זה אדם שיודע מה הוא עושה, מניפולטור, אמיץ, חכם, מכיר מידעים מהעבר שפתחו לו דלתות".
אולם בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, וכעת דחה גם בית המשפט העליון את ערעורו של כהן. בין היתר קבע השופט אלרון, "לבירור הפרשה מושא כתב האישום המושחר חשיבות רבה במספר היבטים. האופן, שלא לומר הקלות, שבהם הצליח המשיב 2 להיכנס בעת מלחמה למתחם צבאי שעל חשיבותו מיותר להוסיף דבר ולהשיג גישה למידע סודי מסוג זה, תוך שהוא עושה זאת מדי יום ביומו משך תקופה לא מבוטלת – מטרידה ביותר וזאת בלשון המעטה. ייתכן ויגיע המועד לחשוף פרטים נוספים ולו על מנת להבטיח שיופקו כלל המסקנות והלקחים הנדרשים. עם זאת, התרשמתי כי נכון לעת הזו, עת מלחמה היא לישראל, אין אינטרס ציבורי ממשי בחשיפת שמו של המשיב 2 ושמם של הגורמים שעמם היה בקשר".
"מעבר לכך, השתכנעתי, במיוחד לאחר שמיעת הסבריהם של גורמי הביטחון המתאימים במעמד צד אחד, כי ישנו חשש אמיתי כי חשיפת פרטי המשיב 2 והגורמים עמם נפגש עלולה לתת כלים בידי אויבי מדינת ישראל. חשש זה נובע מאופי והיקף המידע שהמשיב 2 נחשף אליו במהלך הימים בהם שהה במתחם הצבאי (מפקדת פיקוד הדרום). על כך יש להוסיף את מאפייניו האישיים של המשיב 2, במיוחד נוכח מצבו הנפשי המורכב, כעולה מחוות דעת פסיכיאטריות אשר נערכו לאחרונה והוצגו לעיוני", הוסיף השופט.
