לקראת תשובת המדינה לבג"ץ חוק הגיוס, שאמורה להינתן עד סוף החודש, ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס הערב (ה') פגישה נוספת של שר הביטחון יואב גלנט ויו"ר ש"ס אריה דרעי במטרה להגיע להסכמות על נוסח החוק ודחייתו. השר בני גנץ, שהוזמן גם הוא לפגישה, שקל את הגעתו, אך הכריע לבסוף לא להשתתף. "זו עת למעשים ולא לדיוני סרק שמתכנסים מהרגע להרגע, ללא מצע ברור, ללא תוכן, ומבלי שגורמי המקצוע עיבדו וגיבשו פתרונות והצעות קונקרטיות", הסביר גנץ. "המחנה הממלכתי תהיה שותפה לכל דיון או מהלך שיקדמו מתווה כזה באופן אמיתי – היא לא תהיה שותפה לתרגילים וקומבינות על חשבון צורכי הביטחון של המדינה".
גישה זו יכולה להביא לכך שמעתה יוכלו הממשלה וגלנט בתוכה לקבל החלטות גם בלעדי גנץ, שבועיים לאחר שגלנט העניק לסיעות הקואליציה את האפשרות להטיל וטו בנושא חוק הגיוס.
הפגישה הערב מצטרפת לפגישה ספונטנית שנערכה לאחר העברת התקציב בכנסת, שבה נכחו לצד נתניהו גם שר המשפטים יריב לוין והשר דוד אמסלם. באותו מעמד האשימו השניים את גלנט בפירוק הממשלה. "אתה מוביל לבחירות", הטיחו בו. גלנט ענה, "עכשיו אתם מדברים איתי על בחירות ופוליטיקה? אני חודשיים מדבר איתכם מה יקרה אם לא נאריך את החוק להארכת שירות וחוק המילואים".
בפגישה הקודמת הציב שר הביטחון שלושה יעדים: השארת הממשלה על תילה, הגדלת הסד"כ (סדר הכוחות), והסכמה רחבה על הכבדת הנטל ל-36 חודשי גיוס והארכת המילואים עד גיל 45.
כל הצדדים מסכימים על דחיית החקיקה לקיץ. זוהי כוונת הממשלה, מתוך הערכה כי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה תסכים לעיכוב בארבעה חודשים לאור העיסוק במלחמה, ובלבד שייקבע לו"ז חקיקה. אך בעוד גלנט דורש להגיש כבר ביום ראשון הקרוב החלטת ממשלה מוסכמת ומשותפת עם גנץ לדחות את החקיקה ליוני ולדחוף לשיח שיוביל להסכמות, בהתאם לדרישתו מלפני שבועיים, עם כל מפלגות הקואליציה – הקואליציה עצמה רוצה לבקש ארכה של עוד ארבעה חודשים, ורק לאחר מכן לגבש מתווה מוסכם.
המשא ומתן תקוע, אך מסתמן כבר הכיוון בחוק שיאפשר מחד גיסא מתן פטורים ללא הגבלה לבני הישיבות מתוך "תורתם אמנותם", ומאידך גיסא יקבע יעדים לגיוס ויטיל סנקציות לאחר תקופת הסתגלות. מדובר על קנסות כלכליים ולא פליליים, מהלכים שרק לפני כמה שנים נחשבו אצל החרדים לקו אדום.
יו"ר "ישראל ביתנו" אביגדור ליברמן לא התרשם מההסכמה החרדית לקביעת מכסות וסנקציות. "זה ממש ניסיון להכשיר את ההשתמטות, אנחנו נתנגד. זה ניסיון למרוח ולהרוויח זמן", אמר למקור ראשון.
30 ערים בלי רב
לא רק חוק הגיוס גורר עימות פנימי בממשלה. בשבוע הבא תחודש בוועדת החוקה חקיקת חוק רבני ערים: בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות. את החוק יזמו חברי הכנסת ארז מלול (ש"ס) ושמחה רוטמן (ליכוד) והוא נמצא בהכנה לקריאה ראשונה. בחוק מגלים עניין רב מפלגות ש"ס, הציונות הדתית ועוצמה יהודית, ומנגד גלעד קריב מהעבודה, והמטרה של הקואליציה היא לסיים את העברתו, שנקטעה ברקע המלחמה, עד סוף המושב הנוכחי.
חוק רבני ערים, שהוגש על ידי הציונות הדתית וש"ס וזכה לביקורת רבה, חוזר לכנסת על רקע דברי הרב הראשי יצחק יוסף השבוע, שהתבטא בחריפות נגד הגיוס לצה"ל ואף איים בירידה מהארץ. תשובת המשקל להתבטאותו היא מינוי רבנים ציוניים וממגזרים אחרים – לא רק מש"ס.
כיום ליותר מ-30 ערים אין רב, והחוק יתקן כך שתחול חובה למנות רב עיר. סעיף מינוי רבני שכונות עורר זעם כבד לאחר פרסומו ואישורו בקריאה טרומית בכנסת, בטענה שהוא יאפשר מתן ג'ובים למקורבים. הסעיף הוסר מהחוק, אולם החוק המתגבש יכיר בקיומו של רב שכונה קיים. באשר לרפורמת הכשרות, רב עיר לא יוכל להעניק כשרות לעיר אחרת בארץ, שהוא אינו מופקד עליה.
לפי הנוסח הנוכחי האסיפה הבוחרת את רבני הערים תורכב מחציתה מחברי מועצת הרשות המקומית ויו"ר המועצה הדתית, רבע ממנה מנציגי ציבור שימנה השר לשירותי דת בהתייעצות עם ראש הרשות המקומית, ורבע ממנה ימנו שני הרבנים הראשיים וחברי מועצת הרבנות הראשית שייבחרו מבין חבריה.
עוד מציע החוק, כי לפחות שליש מחברי הגוף הבוחר יהיו נשים וכי רבני יישובים המכהנים במקומות ללא תשלום ימונו לעובדי מדינה ולא יועסקו על ידי היישוב עצמו.
לפי תנועת נאמני תורה ועבודה, הצעת החוק עדיין מחלישה באופן ניכר את כוחה של הרשות המקומית בבחירת רבני הערים. התנועה טוענת גם כי מהצעת החוק נעדר החלק שמתיר למנות נשות הלכה בקרב נציגי הציבור באסיפה הבוחרת את הרבנים, דבר שיחליש את הייצוג הנשי בתפקידים דתיים באספה.
