מכון טריאסט שריג, המהווה מומחה לגיבוש חוות דעת פסיכיאטריות מטעם בית משפט, ציין את עברו של אדם כ"נער גבעות" כחלק מחוות דעת המבקשת לא לאפשר לו לגדל את ילדיו.
בשבועות האחרונים הוחלט בסכסוך גירושין כי האב יקבל את החזקה על שלושה ילדים משותפים של גרושתו ושלו. השניים נישאו בשנת 2008 וכעבור 14 שנות נישואין התגרשו. הליך הפרידה הפך לסכסוך, במסגרתו ביקשה האם לא לאפשר לילדים לפגוש את אביהם.
במסגרת ההליכים בין הצדדים, נקראו אנשי מקצוע רבים לחוות דעה על התנהלות ההורים ומצבם של הילדים. רובן המכריע של חוות הדעת, קבעו שהאם מרבה לערב את ילדיה במאבק בינה לבין אביהם, ומפעילה כלפיהם סחיטה רגשית, במטרה להעביר אותם "לצד שלה". מומחים אלה קבעו שהאב אינו מהווה כל סכנה לשלום האם והילדים. לעומת זאת, קבעו רוב המומחים כי האם מהווה השפעה שלילית על ילדיה ובעיקר על שתי בנותיה הבוגרות.
רק חוות דעת אחת, של מומחה לקרימינולוגיה, טענה למסוכנות מצד האב. לטענת הקרימינולוג, רמת המסוכנות של האב כלפי האם והילדים בינונית, בעוד שרמת המסוכנות של האם כלפי הילדים נמוכה. את הקביעה הזו, ביסס הקרימינולוג, לדבריו, על סמך אירוע אלימות בודד שהתרחש בין בני הזוג בעבר הרחוק וכן על העובדה שבצעירותו השתייך האב ל"נוער הגבעות" – וכי במסגרת זו נטל חלק בפעילות אלימה.
השופטת שירלי שי, מבית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה, קבעה כי "במקרה דנן נראה כי ניתן משקל רב מידי לעברו של האב, בעיקר לתקופה בה היה נער גבעות, ופחות משקל להווה, חרף העובדה שצוין כי התנהלות האב בהווה והשתתפותו במסגרת טיפולית, הינם מפחיתי סיכון וכי לא הבחין במסוכנות מיידית אצל האב".
האב הגיש כתב הגנה באמצעות עורכת הדין לוסי מאיר, ובעקבות כך דחה בית המשפט את בקשתה של האם. השופטת שי חתמה את פסק דינה בהטלת תשלום הוצאות משפט על האישה: "לאור ההתנהלות החריגה של האם, מספר הבקשות שהוגשו במהלך ההליך ומספר הדיונים שהתקיימו, אני מחייבת אותה בהוצאות האב בסך של 35,000 ₪".
מהמכון שהגיש את חוות הדעת נמסר בתגובה כי "מכון טריאסט שריג מגיש חוות דעת משפטיות לבית משפט לענייני משפחה מזה שנים רבות. מדובר בחוות דעת אובייקטיביות ומקצועיות המתנהלות בצורה דיסקרטית, אמפתית עם יכולת להתבוננות מורכבת. מרבית הבדיקות המכונות 'מסוגלות הורית' נערכות במקרים של סכסוך בין הורים גרושים, ושאלת האבחון נוגעת להסדרי ראיה, זמני שהות ומשמורת. חוות הדעת מבוססות על פגישות ראיון עם ההורים והקטינים, אבחונים פסיכודיאגנוסטיים להורים ולקטינים, פגישות אינטראקציה ושיחות עם גורמים מקצועיים נוספים המעורבים בתיק".
"המטרה במתן חוות דעת אלו", הוסיפו במכון, "הינה לשים בראש סדר העדיפות את טובת הקטינים בהתייחס לצרכיהם הרגשיים והתפתחותיים ולמורכבות המשפחתית, וזאת מתוך עמדה מכבדת ורגישה לכל המעורבים בבדיקה. המסקנות והמלצות מתבססות אך ורק על מאפיינים אישיותיים ועל צרכים רגשיים והתפתחותיים כפי שתואר לעיל והן אינן מושפעות או קשורות לערכים כגון רקע דתי ופוליטי. למכון ניסיון רב במתן חוות דעת לאוכלוסיות מגוונות. מפאת חיסיון איננו יכולים להתייחס לתיק הנ״ל, אך מתוך בחינת המסמך שהעברת לעיוננו, ניתן להתרשם שחוות הדעת מתייחסת למורכבות משפחתית והיבטים פסיכולוגיים ואינה נגועה בהיבטים אחרים ו/או זרים לשיקולים הנ״ל".
