דו"ח מבקר המדינה בנושא היערכות ישראל למשבר האקלים ושורת מפגעים סביבתיים – מצביע על תמונה מדאיגה לפיה מרבית הכשלים עליהם הצביע המבקר בדו"ח שיצא לפני 3 שנים – כלל לא טופלו.
בדו"ח שפורסם באוקטובר 2021, שבחן את פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים, הצביע על פערים עמוקים ויסודיים בפעולות ההיערכות של הממשלה ועל אי-עמידת המדינה ביעדים שהתחייבה להם.
הדו"ח הנוכחי שב וחושף, באמצעות מעקב פרטני אחר הטיפול ביותר מ-100 ממצאי ביקורת שעלו בדוח הקודם, תמונה מדאיגה: מרבית הליקויים לא תוקנו כלל או לא תוקנו במלואם; מדינת ישראל נותרה עם הצהרות רבות שהוטמעו בעיקרן בשורה ארוכה של החלטות ממשלה בדבר מחויבותה לפעול בתחום האקלים, אך כל זאת ללא הובלת תהליכים וללא נקיטת פעולות שיאפשרו התקדמות של ממש. ניתן על כן לאפיין את ההתנהלות הממשלתית בנושא כ"דשדוש תפקודי".
בדו"ח ניתן דגש למשבר הסביבתי ביהודה ושומרון שם פורחת תעשיית משרפות הפסולת הלא חוקית, אשר מזהמת את האוויר ופוגעת באיכות הסביבה ובריאות התושבים גם בערים ובישובים בתוך הקו הירוק כמו כפר קאסם, ראש העין ועוד.
המבקר מצביע בדו"ח על "כשל רב-שנים של המנהל האזרחי והמשרד להגנת הסביבה בטיפול ובמניעה של שריפות פסולת ביו"ש", לדבריו "מפגעי זיהום האוויר משריפות אלה התגברו בין 2017 ל-2022 ואף החמירו במהלך מלחמת חרבות ברזל. בשנים אלה הגיעו למשרד להגנת הסביבה יותר מ-50,000 תלונות של תושבים ישראלים בנושא, מרביתן כללו תלונות על תופעות פיזיולוגיות – אבל הוא לא שיתף בהן את משרד הבריאות. לפי הערכות משרד מבקר המדינה, העלויות החיצוניות של נזקי הבריאות והסביבה משריפות אלה צפויות להסתכם לכל הפחות בכ-9.1 מיליארד ש"ח בשנים 2023 – 2030".
על פי הדו"ח תופעה של שריפות פסולת לסוגיה, בשטחים פתוחים ובאופן לא מבוקר ולא מוסדר, קיימת באזור יהודה ושומרון זה כ-20 שנים לפחות. בשריפות אלה נפלטים לאוויר מזהמים רבים ורעילים אשר חשיפה להם עלולה להביא לנזקים בריאותיים. דוח זה עוסק בזיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת פלסטינית ביתית מעורבת ובשריפת פסולת מציוד חשמלי ואלקטרוני (פסא"ל) ביו"ש.
כאשר בשנים 2017 – 2022 התרחבו והתגברו מפגעי זיהום האוויר והריח משריפות אלה באופן שפגע ברמה היום-יומית בחיי תושבים ישראלים ופלסטינים. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, במהלך אוקטובר – נובמבר 2023, העלו ראשי רשויות מקומיות באזור השפלה, המרכז והסביבה תלונות על החמרה בתופעת שריפות הפסולת ביו"ש שהן בעלות השפעה חוצת גבולות.
בשנים 2017 – 2022 הגיעו למשרד להגנת הסביבה כ-50,000 תלונות של תושבים ישראלים למשרד להגנת הסביבה על זיהומי אוויר ומטרדי ריח הנובעים משריפות פסולת ביו"ש. בכ-44,700 מהן דווח על ריח חריף; בכ-21,200 מהן דווח על קשיי נשימה; בכ-13,400 מהן דווח על צריבה בעיניים או במערכת הנשימה; בכ-2,900 מהן דווח על צריבה בעור.
לפי המנהל האזרחי הסיבות העיקריות לתופעה של שריפת פסולת פלסטינית מעורבת באתרי איסוף פסולת לא מוסדרים הן חוסר באתרי הטמנה המורשים לטפל בפסולת זו באזורים שונים ביו"ש, והיעדר יכולת כלכלית של יישובים פלסטיניים מחתך חברתי-כלכלי נמוך לממן את עלות שינוע הפסולת שלהם לאתרי הטמנה מורשים הממוקמים במרחק רב מהם.
לפי נתוני המנהל, בשנים 2017 – 2022 חל גידול של כ-75% (מכ-70 לכ-123) במספר האספ"ים הלא מוסדרים ביו"ש שבהם נשרפה פסולת פלסטינית ביתית.
המבקר קבע כי על אף תקציבים ניכרים שגייס המנהל האזרחי לטיפול בנושא במהלך השנים – יותר מ-175 מיליון אירו ממקורות בינלאומיים וכ-126 מיליוני מקרן הניקיון יו"ש – תשתיות שנועדו לתת מענה לפער בטיפול בפסולת פלסטינית ביתית מצויות בתהליכי תכנון או ביצוע ראשוניים, ואף עלולות שלא להסתיים עד המועד שבו התשתיות הקיימות יגיעו לקצה הקיבולת שלהם.
כמו כן מיזמים לטיפול מוסדר בפסולת אלקטרונית ביו"ש באמצעות חברות פרטיות פלסטיניות, ואסדרה של תעשייה זו באופן פורמלי ביו"ש באופן שימנע נזק סביבתי בריאותי וכלכלי ובו זמנית יישמר לעוסקים הפלסטינים בתעשיית השריפות מקור פרנסה, בדומה לפתרון שנמצא לבעיית המפחמות בעבר, לא קודמו במנא"ז.
לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, במהלך אוקטובר – נובמבר 2023, העלו ראשי רשויות מקומיות באזור השפלה, המרכז והסביבה תלונות על החמרה בתופעת שריפות הפסולת ביו"ש שהן בעלות השפעה חוצת גבולות.
עוד מעידים הממצאים על שימוש דל ומוגבל בסמכויות פיקוח ואכיפה על עבירות השלכת פסולת ושריפתה ביו"ש על ידי כל גורמי הפיקוח והאכיפה באזור (יחידת הפיקוח של מנא"ז, יחידת דוד, קמ"ט סביבה, מחוז ש"י של משטרת ישראל), ובסמכויות רשות כבאות והצלה לכיבוי שריפות ביו"ש. המבקר מצא כי קיימות רק חמש רשומות נגד עברייני פסולת במחוז ש"י בשנת 2022. כמות זו משקפת ירידה של כ-87% באכיפה נגד עברייני פסולת ביו"ש בשנת 2022 לעומת שנת 2020, כך לדברי המבקר.
מאיגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה נמסר בתגובה "הדוח מהווה הכרה במחדל המתמשך ובסבלם של התושבים שנותרו ללא מענה במשך שנים ארוכות. הדוח מציב את האחריות על מפגעי הסביבה על ממשלת ישראל, כפי שאמור להיות. נדרשת מדיניות של לקיחת אחריות רחבה, תוך איתור גופים חליפיים לרש"פ שמסרבת לשתף פעולה עם ישראל בכל תחום: שלטון מקומי, ראשי חמולות או מגזר עסקי. כמו כן, אנו קוראים לתכנן ולהקים מתקני פסולת משותפים רק בשטחים הנמצאים תחת חקיקה ופיקוח ישראלי, ולא לאשר הקמת מתקנים שאינם כפופים לרגולציה מערבית וגורמים מפגעי סביבה וסבל לאוכלוסיה הסמוכה להם. במקביל יש לפעול ליישום החלטת הממשלה מיוני 23 הקובעת בין השאר השלמת חקיקה, הרחבת סמכויות פיקוח, תקצוב ויצירת מנגנון לטיפול בכלל מפגעי המזהמים חוצי הגבולות".
יניב בלייכר, מנהל עמותת אזרחים למען אוויר נקי: "כבר שנים שאנחנו חוזרים ומתריעים על היקף תופעת שריפות הפסולת ביהודה ושומרון ועל גודל המחדל מצד המדינה. כעת, עם פרסום דוח מבקר המדינה, אין עוד ספק: רשויות המדינה כשלו בתפקידן להגן על הסביבה ועל בריאותם של מיליוני תושבים. שרשרת הכשלים שנחשפה בדוח המבקר ארוכה וקשה, החל מעיכוב של שנים בהקמת אתרי הטמנה, דרך אי כיבוי של אתרי פסולת הבוערים באופן יום-יומי, ועד להיעדר כמעט מוחלט של אכיפה, והיא אינה יכולה עוד להימשך. אנחנו קוראים למשרד להגנת הסביבה, למנהל האזרחי, לשירותי הכיבוי ולמשטרת ישראל ללמוד את הדוח וליישם את המלצותיו".
מהמנהל האזרחי נמסר בתגובה "המנהל האזרחי וכלל רשויות האזור רואים חשיבות רבה בנושא ופועלים באופן רציף כדי למנוע מפגעים סביבתיים בכלל, ובדגש על אלו החוצים את גבולות אזור יהודה ושומרון בפרט. כפי שנמסר גם למבקר המדינה שערך לאחרונה ביקורת בנושא, כלל רשויות האזור משקיעות משאבים רבים בנושא הקיימות ואיכות הסביבה והמנהל האזרחי פועל רבות לטיפול במפגעים אלו ומקדם פתרונות מגוונים, כדוגמת קידום הסדרה סטטוטורית לאתר לסילוק פסולת ראמון ועוד. בנוסף, ננקטו צעדים רבים בנושא מניעת השלכת הפסולת ושריפתה באופן בלתי מוסדר ומניעת זיהומים וסיכונים. בשנה האחרונה המנהל האזרחי השקיע כ-2.5 מיליון ש״ח לטובת כיבוי אתרי סילוק פסולת פיראטיים. יחד עם זאת, יחידת ״דוד״ במנהל האזרחי תפסה במהלך השנה האחרונה מעל ל-140 משאיות הנושאות פסולת בלתי חוקית במעברים השונים. כמו כן, בחודש יוני 2023, עברה הצעת מחליטים ׳571׳ בממשלה, במסגרתה הוקמו שישה צוותים לקידום הטיפול במפגעים חוצי גבולות באזור. בחודשים הקרובים יוצגו הממצאים והפתרונות לבעיית התקציבים וכוח האדם, לטובת מציאת פתרון כולל של מפגעי הסביבה באיזור. המנהל האזרחי יוסיף להשקיע תקציבים ומשאבים לטובת קידום פתרונות הבעיה הקיימת. עם קבלת הדו"ח המלא הוא יילמד ויופקו ממנו הלקחים הנדרשים שייושמו בתכניות העבודה השנתיות של היחידות השונות".
