ד"ר זיו קציר, מנהל תוכנית תל"ם לבינה מלאכותית של הרשות לחדשנות, אחראי על התשתית הלאומית ל־AI – "תכלולה" ו"ניהולה", כמו שמגדירים את משימותיו בעגה הניהולית־תאגידית־ממשלתית. את הדוקטורט שלו הקדיש קציר לשאלה מה קורה למערכות של בינה מלאכותית כשאנשים מנסים לרמות אותן; אז טוב אולי שפגשנו אותו רגע אחרי שהבנו שהבינה המלאכותית עומדת להחליף אותנו ככותבים ועורכים. אולי אנחנו צריכים ללמוד לרמות אותה? "למה? בינה מלאכותית יוצרת לא תעשה אותנו מובטלים", הוא פוסק במשרדי הרשות לחדשנות בירושלים. "יהיו מקצועות שייעלמו ויהיו מקצועות שייוולדו, זה כנראה נכון, אבל לא תהיה אבטלה המונית".
לא תהיה?
"הבעיה היא תמיד בדור המדבר. תמיד יש אוכלוסייה שמתקשה להסתגל לטכנולוגיה חדשה, וצריך לעזור לה. אבל לאורך זמן לא ראינו שום מהפכה טכנולוגית שיצרה גלי אבטלה גדולים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו חושב אחרת? לפני המלחמה הוא דיבר לא מעט על בינה מלאכותית, וביטא את החשש מאיבוד מקומות עבודה, וממעבר לחברה שיש בה מעט אנשים שמייצרים המון ערך, והמון אנשים שפשוט לא צריך אותם.
"בינה מלאכותית היא טכנולוגיה גנרית. אנחנו יכולים לעשות איתה מה שנבחר. אנחנו יכולים להשתמש בה כדי לייצר בריאות וחינוך ותחבורה טובים יותר, לצמצם פערים ולסגור אי שוויון, לייעל את השימוש במיסים ולסגור סוגיות אקלימיות. ואפשר להשתמש בה אחרת. כששואלים אותי אם בינה מלאכותית היא טובה או רעה, אני תמיד שואל בתגובה: האם האינטרנט הוא דבר טוב או רע? גם האינטרנט הוא טכנולוגיה גנרית. 70 או 80 אחוז מהביטים באינטרנט עושים דברים רעים ונוראים – פורנוגרפיה, סחר בנשק, סמים, הברחות, הלבנת כספים, מה לא. 20 אחוז מהביטים באינטרנט עושים דברים מועילים וחיוביים. אז האינטרנט הוא רע? לאו דווקא. אני חושב שזה אותו הדבר. ודאי שקיימת סכנה שיהיו אוכלוסיות שבינה מלאכותית לא תעשה להן טוב, כי הן לא ידעו לעבור את המקפצה הזו. והטיפול בהן הוא האחריות שלנו כחברה. זה נכון. אבל אני לא חושב שהטכנולוגיה במהותה היא טובה או רעה".
***
לא רק סכנת האבטלה מעוררת חששות מכוחה של הבינה המלאכותית, אלא גם איומי המדע הבדיוני: עידן המכונות, החלטות שמתקבלות בידי תוכנות ב"קופסה סגורה" בלי להסביר את עצמן ובלי להתחשב באנושות, התקדמות מהירה מדי שבני האדם פשוט לא יוכלו להתמודד עם הקצב שלה. "הרובוטים החכמים שמשתלטים על העולם – כל אחד והסרט החביב עליו. אני אישית אוהב את המטריקס", קציר מציין בחיוך. "זה פחד קמאי מטכנולוגיה באשר היא. אני מבין אותו, אבל נראה לי שקצת איבדנו את זה. אני לא חושב שמכונות עתידות להשתלט על העולם, אף על פי שקפיצות כמו אלו שראינו עם צ'ט GPT ימשיכו לקרות ובקצב מואץ. הטכנולוגיה משתנה ותמשיך להשתנות, ופעם בשנה או שנה וחצי נחווה חוויה טכנולוגית שתשמוט לנו את הלסת. מכונות יתחילו לעשות דברים שלא חשבנו שהן מסוגלות לעשות".
מה שמט לך את הלסת בשנים האחרונות?
"צ'ט GPT, אף על פי שמבחינה טכנולוגית הוא לא היה באמת שומט לסתות. אחד מזוכי פרס טיורינג על המצאת הלמידה העמוקה, שהיא הבסיס הטכנולוגי לבינה המלאכותית של היום, נורא נעלב. הוא התראיין ואמר: הכול הופיע במאמרים שלי כבר, מה חדש בזה. התשובה היא שחדש שזה נגיש. שפתאום כל אחד ברחוב יכול להשתמש בזה בקלי קלות".
הריאיון המלא יתפרסם מחר (ו') במוסף "דיוקן" של מקור ראשון
