מאז תחילת המלחמה, ישראל אפשרה כניסה של יותר מ-17,400 משאיות סיוע לרצועת עזה, מתוכן למעלה מ-10,300 משאיות מזון הנושאות מעל 218,000 טון אוכל.
לשם השוואה, המספר היומי הממוצע של המשאיות הנושאות מזון לרצועת עזה לפני המלחמה עמד על כ-70. הממוצע מתחילת חודש מרץ הוא מעל 125 משאיות, מה שמהווה עלייה של 80 אחוזים בכניסת המזון, כך עולה מנתוני מתפ"ש.
מול הטענות הבינלאומיות על רעב ברצועת עזה, ובמידה רבה בניגוד עמדתם של ישראלים רבים הסבורים כי הכנסת סיוע צריכה להיעשות תמורת לכל הפחות מידע בנושא החטופים – אם לא שחרורם – במתפ"ש מדגישים כי ישראל מאפשרת כניסת סיוע הומניטרי דרך היבשה, האוויר והים, בהתאם לדין הבינלאומי.
"ישראל אינה מציבה מגבלה על כמות הסיוע שיכול להיכנס לרצועת עזה; להיפך, היא מעודדת מדינות וארגונים לשלוח סיוע נוסף ופועלת עם שותפיה כדי לאפשר יוזמות הומניטריות חדשות. בשיתוף עם ארה"ב ומדינות שותפות נוספות, ישראל אפשרה לאחרונה יוזמות הומניטריות נוספות כדי להקל על הגעת סיוע לצפון הרצועה. היוזמות כוללות את פתיחת 'מעבר 96' בצפון הרצועה לצד עשרות הצנחות המספקות עשרות אלפי חבילות מזון, ומסדרון ימי עם המשלוח הראשון הנושא 115 טון מזון.
"זאת, בנוסף להגדלה משמעותית של יכולות הבידוק הביטחוני במעברים ניצנה וכרם שלום, הקלות במשלוח הקמח דרך נמל אשדוד וכן יוזמות הומניטריות אחרות. ישראל הוסיפה כוח אדם, הגדילה את שעות העבודה ורכשה סורקים נוספים כדי להגדיל את התפוקה במעברים, מה שמאפשר לנו כעת לבדוק 44 משאיות בשעה בשני המעברים ביחד.
"מבחינת סיוע אווירי, ישראל עבדה יחד עם ארה"ב, מצרים, ירדן, כמו גם מדינות אחרות, כדי להקל על למעלה מ-40 הצנחות של סיוע לחלקים שונים של רצועת עזה, כולל הצפון. ההצנחות, כמו גם מעבר 96, הן דרכים להשיג סיוע היכן שהוא נחוץ, תוך עקיפת צוואר הבקבוק שיצרו הארגונים הבינלאומיים שהופקדו על חלוקת הסיוע".
במתפ"ש הדגישו כי "בעוד שישראל עשתה מאמצים רבים כדי לשפר את יכולות הפיקוח שלה, הארגונים הבינלאומיים האחראים על חלוקת הסיוע לא עשו זאת. ישראל בודקת את הסיוע מהר יותר ממה שהארגונים הבינלאומיים יכולים להפיץ אותו".
