בעוד בישראל ממשיכים לפעול כדי להדוף את האיומים באמברגו נשק מצד בריטניה, קיבלה בריטניה בתחילת החודש את נשיאות הארגון הבינלאומי לזיכרון השואה – IHRA, לשנת 2024.
שגריר בריטניה בישראל, סיימון וולטרס אמר כי "השואה הייתה השעה האפלה של האנושות בהיסטוריה. עלינו להבטיח שהיא לא תחזור על עצמה. בריטניה גאה לקבל את נשיאות IHRA ומחויבת לשמירה על בטחונה של הקהילה היהודית ולמיגור אנטישמיות באשר היא".
משגרירות בריטניה בישראל נמסר כי הנשיאות הבריטית של הארגון מתחילה בשעה שבבריטניה חלה עלייה מדאיגה באירועים אנטישמיים. ראש הממשלה הבריטי רישי סונאק גינה את העלייה המדאיגה באנטישמיות לרמות "מחליאות לחלוטין". סונאק הכריז על תוספת של 54 מיליון ליש"ט למימון אבטחה לקהילות היהודיות. המימון החדש מיועד לארגון CST – community security trust, נועד לספק תוספת אבטחה עד לשנת 2028 ומתווסף לחבילת בטחון בסך 72 מיליון ליש"ט.
בתוך כך, לפני כחודש ביקרה בישראל משלחת משפטנים בריטיים מטעם משרד החוץ הבריטי בראשו עומד דיוויד קמרון, הביקורתי יותר כלפי ישראל מראש הממשלה סונאק. המשלחת הגיעה כדי לנהל דיאלוג בנושא הדין ההומניטרי מול ישראל, כיבואנית נשק מבריטניה. הייצוא הביטחוני הישראלי לבריטניה עולה על היבוא ממנה, אולם בכל זאת ישראל עמלה להבהיר לבריטים כי חששותיהם בנושא הפרת הדין הבינלאומי אינם מבוססים, וזאת כדי להימנע מהגעה לאמברגו על מכירת נשק, שלו משמעות פוליטית לא פשוטה. כחלק מהדיונים, ביקשו הבריטים אפשרות לביקורים של הצלב האדום אצל מחבלי הנוח'בה הכלואים בארץ, דרישה אותה דחתה ישראל.
