שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין דחק אתמול (ג') בישראל לבטל את התוכניות שלה למתקפה על מחבלי חמאס ברפיח על רקע מתיחות גוברת בין ארה"ב לבת בריתה הקרובה ביותר במזרח התיכון.
בשיחות עם שר הביטחון יואב גלנט בפנטגון, אוסטין הדגיש את הצורך בהימנעות מהחרפה של מה שהוא הגדיר כ"אסון" מתעצם בעזה, בטענה שהפלסטינים מתמודדים עם רעב, מחלות וסכנה בעקבות המתקפה הישראלית על עזה אחרי 7 באוקטובר.
לטענת רשויות חמאס בעזה, שאינן מבדילות בין מחבלים לאזרחים ומדווחות מספרים שמהימנותם מוטלת בספק, למעלה מ-30 אלף איש נהרגו מאז שנפתחה המתקפה הישראלית. בחזרה על קריאות שהשמיע הממשל שוב ושוב בחודשים האחרונים, אוסטין אמר שישנם "צורך מוסרי וחובה אסטרטגית" להגן על בלתי מעורבים ברצועה וקרא לישראל לבחור באלטרנטיבות פחות הרסניות בטיפול ברפיח. "המצב בעזה היום הוא שמספר האזרחים הנפגעים הרבה יותר מדי גבוהה, וכמות הסיוע ההומניטרי הרבה יותר מדי נמוכה", הוסיף אוסטין.
ביקורו של גלנט בוושינגטון השבוע זכה לחשיבות נוספת לאחר שראש הממשלה נתניהו ביטל במפתיע משלחת ישראלית לוושינגטון שהתכוונה לדון בתוכניות לכיבוש רפיח בעקבות ההימנעות האמריקנית מהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם לקרוא להפסקת אש ללא תנאי בעזה. ההחלטה, שהפתיעה בכירים בממשל, החריפה את המשבר בין ממשל ביידן לממשלת נתניהו. שני הצדדים חלוקים על מדיניות ההתיישבות הישראלית ביו"ש ועל ניסיונו של ממשל ביידן להקים מדינה פלסטינית בעקבות טבח 7 באוקטובר.
במהלך המפגש ציין גלנט את מגוון האתגרים הצבאיים שאיתם מתמודדת ישראל, כולל חיזבאללה בלבנון שממשיך להוות איום, ואת החשיבות של שימור היתרון הצבאי אל מול האויבים מסביב. במסיבת עיתונאים מאוחר יותר באותו יום אמר גלנט שישראל ממשיכה לדבוק בשתי מטרות המבצע בעזה: שחיקת היכולות הצבאיות של חמאס ושחרור החטופים שנותרו בידי ארגון הטרור. "אויבינו צריכים לדעת שהמלחמה תסתיים עם תבוסתו המוחלטת של חמאס", אמר גלנט והדגיש שחשוב לשמר את ההרתעה הישראלית והאמריקנית נגד יריבותיהן המשותפות. גלנט הסביר שהאתגר ההומניטרי הראשי בעזה הוא חלוקת הסיוע שמגיע לרצועה, ולדבריו חמאס מונע זאת.
גורם ביטחוני בכיר שוחח עם כתבים אחרי המפגש ואמר שממשל ביידן ממשיך לתמוך במטרה הישראלית לפרק את גדודי חמאס שנותרו ברפיח אך הדגיש ש"העדיפות העליונה היא למצוא אלטרנטיבה" שמגנה על אזרחים פלסטיניים ברצועה.
אוסטין, שבתור גנרל בצבא האמריקני פיקד על מבצעים נגד מחבלים במזרח התיכון ובאפגניסטן, מנוסה בלחימה בארגוני טרור ובקשייה של ארה"ב בעצמה להימנע מפגיעה בחפים מפשע. לפי ארגוני זכויות אדם, ארה"ב הרגה מינימום של 8,000 חפים מפשע במהלך המאבק בדאעש בעיראק ובסוריה שבמהלכו אוסטין היה הגורם הביטחוני הבכיר ביותר במזרח התיכון. ממשל ביידן מקווה ליישם את הלקחים שנלמדו אז כדי להגביל פגיעה בחפים מפשע בעזה.
הגורם הביטחוני הבכיר סרב לפרט את "הגישות האלטרנטיביות" שהציע הממשל לישראל, אך התייחס לשילוב של מבצעים הומניטריים צבאיים; הגברת הביטחון בגבול הדרומי של עזה עם מצרים; ו"סיכול ממוקד" של מנהיגי חמאס. לדבריו השיחות על המבצע יימשכו, אך לא ברור האם עד כה הן כללו התייחסות מפורטת כלשהי למהלכים צבאיים ברפיח.
הבכיר סירב לומר אם ארה"ב תטיל תנאים על הסיוע הצבאי לישראל אם היא לא תיענה לבקשות של ארה"ב, אך אמר שישראל הבטיחה לציית לחוק הבינלאומי.
הסכסוך מגביר את הלחץ הפוליטי הן על נתניהו, שמתמודד עם דרישות להבטיח את שחרור החטופים הנותרים "בכל מחיר", והן על ביידן, שמתמודד עם ביקורת מתוך המפלגה הדמוקרטית מצד תומכי חמאס שמתנגדים למבצע הישראלי.
