עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט, שיגר מכתב ליו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן, בו הוא מודיע כי הנהלת בתי המשפט לא תשלח נציג לדיון המעקב בוועדה בנושא הצוות לבחינת ההיבטים המערכתיים הנוגעים לגילוי מידע מתוך טיוטת פסק הדין בעניין הסבירות.
לייזר טען במכתבו שבניגוד לפרסומים בתקשורת, הצוות אינו עוסק בחיפוש המדליף או המדליפים. לדבריו, "הצוות לא הוסמך לחקור חשדות שעולים לכדי עבירות משמעת, לא כל שכן עבירות פליליות, ובעניין זה צוין מפורשות בכתב המינוי, כי ככל שבדיקת הצוות תעלה התנהגות שיש בה משום חשד לפלילים או לעבירת משמעת, על ידי גורם כזה או אחר, יפסיק הצוות את בירור ההתנהגות האמורה ויעביר את הטיפול בממצאים הקונקרטיים לגביו לרשויות המוסמכות לכך על פי דין בהקדם האפשרי".
"עוד צוין בכתב המינוי כי עותק ממנו הועבר, טרם חתימתו, לעיונה של היועצת המשפטית לממשלה, אשר הבהירה, לאחר שקיבלה את עמדת פרקליט המדינה וראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, כי מבחינת מערכת אכיפת החוק, אין מניעה לתחילת עבודת הצוות בהתאם לכתב המינוי. כך גם הובהר בכתב המינוי כי כלל שופטי בית המשפט העליון תומכים בהקמת צוות הבדיקה", הוסיף לייזר.
לדבריו, "באשר לשאלה בעניין מקור הסמכות להקמת צוות הבדיקה על ידי ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון נשיב, כי כידוע, נשיא בית המשפט העליון עומד בראש הרשות השופטת ובראש מערכת המשפט. בתפקידו זו נושא הנשיא באחריות ניהולית לתפקודה התקין של מערכת המשפט. לנשיא בית המשפט העליון יש סמכות טבועה לבחון היבטים ניהוליים שונים, לרבות נסיבות שהובילו לאירוע פנים-מערכתי כדוגמת הדלפת חלקים מטיוטת פסק דין. בפרט, לנשיא בית המשפט העליון יש סמכות טבועה לגזור מממצאי בחינה כזו מסקנות והמלצות מערכתיות מנהליות לתיקון ולשיפור עתידי… זאת ועוד – כפי שהובהר בכתב המינוי, הדלפת חלקים מטיוטת פסק דין היא אירוע חמור, שאף יורד לשורש תהליכי העבודה בבית המשפט העליון, המבוססים על אמון ופתיחות להשמעת דעות הדדית. בנסיבות אלה, דומה כי לצד קיומה של סמכות טבועה, חלה חובה על ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון לקיים הליך בירור פנימי לשם הפקת לקחים ומניעות הישנות מקרים דומים".
לייזר הוסיף והשיב בקצרה לכמה מהשאלות שאמורות היו לעלות בדיון, "באשר לשאלה בעניין אופן בחירת חברי הצוות נשיב, כי חברי הצוות נבחרו על סמך הניסיון והרקע המקצועי שלהם. באשר לשאלה בעניין תשאול שופטים ועובדים על ידי חברי הצוות נשיב, כי כאמור בכתב המינוי, הצוות הוסמך לקיים ראיונות עם שופטים ועובדים. בהקשר זה יובהר כי הואיל ורשמת בית המשפט העליון אינה חלק מצוות הבדיקה אלא מרכזת את עבודתו – הרשמת לא השתתפה בראיונות עם השופטים והעובדים. באשר לשאלה בעניין החובה להשיב על שאלות חברי הצוות נשיב, כי הפגישות הן וולונטריות ומתנהלות בפתיחות וברוח טובה. מטרת הפגישות היא ללמוד על שיטות העבודה בבית המשפט, לזהות פרצות לדלף מידע, ולהמליץ על טיוב תהליכי העבודה, הן בהיבט האנושי והן בהיבט הטכנולוגי".
"כאמור לעיל, הצוות לא הוסמך לחקור חשדות שעולים לכדי עבירה (משמעתית או פלילית) ובעניין זה צוין בכתב המינוי כי "ככל שבדיקת הצוות תעלה התנהגות שיש בה משום חשד לפלילים או לעבירת משמעת, על ידי גורם כזה או אחר, יפסיק הצוות את בירור ההתנהגות האמורה ויעביר הטיפול בממצאים הקונקרטיים לגביו לרשויות המוסמכות לכך על פי דין בהקדם האפשרי", הדגיש.
לייזר אף הוסיף וטען כי אין כלל אין מקום חקיים את הדיון, "בשים לב לאמור לעיל, ברי כי אין מדובר בנושא ציבורי בעל השלכות רוחב או בנושא הקשור לאופן היישום של הוראה חוקית שנמצאת בתחום אחריותה של הוועדה. מדובר בעניין פנים-מערכתי של מערכת בתי המשפט, שספק אם המקום לדון בו הוא בוועדות הכנסת. מטעם זה, וכן לאור העובדה שמכלול השאלות שהופנו אל הנהלת בתי המשפט ביום 1.4.2024 מקבלות מענה מלא במכתבנו זה, נבקשכם לראות בו חלופה להתייצבות נציג מטעמנו בדיון בוועדה בנושא".
בנוסף הגיב במכתבו לייזר לדרישתו של רוטמן לפיה הנהלת בתי המשפט תמסור לעיון הוועדה את הפרוטוקולים של ועדות האיתור לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב ונשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע שבהן השתתף יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נווה, זאת לקראת דיון שצפוי חהיערך בעקבות תחקיר הארץ על אופן מינויו של השופט איתן אורנשטיין לנשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א. לייזר מסר כי איננו יכול להעביר את הפרוטוקולים, משום שמוטל עליהם חיסיון והדבר אף עלול להוות שיבוש מהלכי משפט. לדברי לייזר, הוגשה בנושא בקשת חוםש מידע, ובית המשפט קבע כי אין למסור את הפרוטוקולים. "עוד יצוין כי ממידע שפורסם בתקשורת עולה שאגף החקירות של המשטרה פתח בבדיקה של הקלטות השיחות בין יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר לבין נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר. משכך, גם מטעמי שיבוש הליכי בדיקה או שיבוש הליכי חקירה, ככל שתיפתח, תיתכן מניעה מלמסור פרטים בנושא. מכל מקום, הנהלת בתי המשפט תוכל להתייחס לדברים רק לאחר שתוצג עמדה מפורשת של גורמי החקירה לפיה אין במסירת המידע משום שיבוש כאמור", כתב לייזר לרוטמן.
