ההרכב הבכיר של בג"ץ, ממלא מקום הנשיא השופט עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית והשופט נועם סולברג דנים בעתירת ארגוני השמאל הדורשים לאפשר הכנסה חופשית של סיוע הומניטרי לרצועת עזה. העתירה הוגשה על ידי חמישה ארגוני שמאל קיצוני ישראליים, גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע, המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלברגר, רופאים לזכויות אדם – ישראל, האגודה לזכויות האזרח בישראל ועדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל.
עו"ד אסנת כהן ליפשיץ, המייצגת את חמשת ארגונים העותרים, פתחה בציון המתקפה של חמאס על אזרחי ישראל ובהתייחסות לעובדה שבעזה עדיין מוחזקים למעלה ממאה אזרחים ישראלים שגורלם לא ידוע. אולם לדבריה, "מזה 181 ימים ישראל תוקפת ברצועת עזה, מהים מהאוויר ומהיבשה, לאוכלוסייה המוגנת ברצועת עזה נגרם נזק שלא ניתן להגזים בחומרתו. לעמדתנו, ישראל לא ממלאת אחרי הכללים שהמשפט הבינ"ל מחייב אותה בהם. אנחנו מודעות היטב לכך שחמאס תורם תרומה לסבל של תושבי עזה אבל אנחנו עומדות פה בפני בית משפט ישראלי ואנחנו מבקשות מכם לחייב את מדינת אזרחותנו לפעול כאמור בדין הבינלאומי ובדין הישראלי".
"ישראל מפרה את החוק הבינלאומי ובכך היא הובילה להתדרדרות המצב ברצועת עזה. להתפשטות הרעב, הצמא והמגפות. מערכת הבריאות קרסה, חולים לא מקבלים את הטיפול הראוי, אנחנו שומעים על חולים, בהם ילדים שנאלצים לעבור ניתוחים לקטיעת אברים בלי שיש להם חומרי הרדמה, בלי ציוד רפואי נאות, חדרי ניתוח. חולים ופצועים מאבדים את חייהם רק משום שאין תרופות, אין די צוות רפואי", הוסיפה כהן ליפשיץ.
השופט פוגלמן תהה והקשה על כהן ליפשיץ, "האם יש בסיס נתונים שאליו אפשר לפנות שיוכל ללמד על מצב הרעב או היעדר תזונה ברצועה לשיטתכם? וגם על היקף אספקת הסיוע שמועבר ושנדרש להעביר?"
כהן ליפשיץ השיבה, "יש מחלוקת גדולה באשר לנתונים, אבל יש נתונים שאפשר להסכים עליהם. אנחנו לצורך הדיון מוכנות לקבל את הנתונים של המדינה לגבי כמות האספקה שמוכנסת לרצועה. המדינה מנסה לטעון שמרבית הנתונים שיוצאים מרצועת עזה מושתתים בעצם על מידע שמפיק חמאס, ארגון טרור, ולכן הם אינם לגיטימיים. הטענה היא שאנחנו מתבססים עליהם וכל הארגונים בעולם מתבססים עליהם".
השופט סולברג הקשה אף הוא, "העתירה לא כוללת תצהיר, זה לא דבר טכני פורמלי גרידא. אנחנו לא יודעים אם הדברים נכונים ומהותיים. זה לא עניין פורמלי אלא מהותי. כל הכרעה אמורה להיות מבוססת על נתוני אמת".
כהן ליפשיץ השיבה שהתצהיר היה אמור להיות מצורף לעתירה, "אנחנו הגשנו תצהיר של מנכ"לית הארגון שלפיה הנתונים הם לפי מיטב ידיעתה של מנכ"לית הארגון שלנו".
סולברג הוסיף והקשה, "כלומר, כאשר אתם מסתמכים על פרסום עיתונאי, הטענה היא שלפי מיטב ידיעתה והבנתה של מנכ"לית הארגון הפרסום הזה הוא נכון?"
כהן ליפשיץ השיבה, "אני אומר זאת כך: אנחנו לא מתכחשות לזה שיש קושי עובדתי. הוא נובע מזה שעיתונאים לא נכנסים לצפון הרצועה ולא מסקרים שם. כל צוות שמעוניין להיכנס לרצועה נדרש לאישור המשיבים. אנחנו יודעים שבכל ארגוני הסיוע יש רצון להיכנס לרצועה והמשיבים לא מאפשרים את זה".
"כיום בצפון הרצועה מאה אחוז מהתושבים זקוקים לסיוע. יש שווקים קטנים שנוצרו מסיוע שנכנס ואנשים עושים מכירה משנית שלו. מדובר במחירים מאוד יקרים. המשיבים טוענים שרואים תמונות שהשווקים בעזה מלאים בכל טוב. לביטחון תזונתי לא מספיק שיש מזון בשווקים, השאלה היא האם לאנשים יש אפשרות לקנות. ראש המועצה לביטחון תזונתי פה בישראל מתייחס גם הוא למשבר ההומניטרי", הוסיפה כהן ליפשיץ, שהוסיפה גם התייחסות למכתב ממומחה בלונדון סקול אוף אקונומי, שחיבר אף הוא דו"ח בנושא המשבר ההומניטרי ברצועה.
"הדו"ח מתייחס לשתי בעיות, מאז אוקטובר המזון שנכנס לא מספיק לתצרוכת הקלורית היומית הנדרשת לתושבי הרצועה, והשני וזה אנחנו יודעים, הנושא של רעב ומחסור תזונתי, הרגע שבו המצב יהיה בלתי הפיך ויגרום לנזקים הוא בא פתאום. הדו"ח מתריע מפני זה שאנחנו קרובות לרגע הזה. רוב הילדים בצפון רצועת עזה כבר נמצאים במצב של תת תזונה חמורה".
השופט עמית שאל את נציגת העותרים איפה לטעמה הפקק, לאחר שהמדינה מציינת שאין מגבלה על הכנסה של אוכל, ציוד, מים, תרופות וכו'. המדינה אומרת שיש מגבלה על הכנסת דלק, אבל לא על שום דבר אחר. אז איפה הפקק?
כהן ליפשיץ השיבה כי "יש פער בלתי מוסבר בין הטענה של המדינה על שיתוף הפעולה עם כל הארגונים והמדינות שעל הנתונים שלהם אנחנו מתבססים, ובין הנתונים שאותם ארגונים ומדינות מציגים".
עו"ד יונתן ברמן ממחלקת הבג"צים המייצג את המדינה בדיון טען כי הנתונים עליהם מבוססת העתירה אינם נכונים, "מדינת ישראל לא מגבילה כהוא זה את כמות המזון הנכנס לרצועת עזה, אין שום מגבלה להכנסת מזון למעט בידוק ביטחוני. ישראל פועלת להעביר את המזון והסיוע לתושבים באמצעות ארגוני הסיוע הבינלאומיים. גם הם וגם אנחנו פועלים במגבלות הברורים של מלחמה פעילה. אין לישראל יכולת לדעת עד כמה משאית שנכנסה הגיעה ליעדה, אנחנו בקשר עם ארגוני הסיוע ומסייעים להם".
רע"ן כלכלה במתפ"ש סא"ל ניר עזוז, הגורם האחראי על המצב ההומניטארי בעזה, אמר בדיון לשופטים, "אנחנו מנתחים בזמן אמת את המצב ויש לנו יכולת לדעת את המצב בכל אזור ואזור ברצועה בנפרד. נעשה פה חשבון לגבי הכניסה של משאיות, אבל צריך לבדוק את כמות המזון הקיים ברצועה כדי לבדוק את המצב, זו בדיקה שאנחנו עושים כל הזמן. כיום נכנסות מעלה מ-200 משאיות ביום רובן של מזון. דובר פה על בעיה של מוצרי רפואה או חומרי הרדמה, אז להדגיש אנחנו לא מכירים על חוסר כזה. אין כל הגבלה להכנסת ציוד רפואי. בנוגע לדלק, עבור תשתיות הומניטאריות אנחנו לא מגבילים את הכמות. אנחנו עוקבים אחרי מאגרי הדלק ברצועה וכשהם יורדים מתחת לקו מסוים אנחנו דואגים למלא אותם כך שיהיה לבתי חולים, מאפיות לחם ועוד. באפריל יוקם המזח ההומניטארי והוא יוסיף עוד עשרות רבות של משאיות סיוע ביום".
