בית המשפט העליון צפוי לדון מחר בעתירה שהגישה התנועה למשילות ודמוקרטיה המבקשת לחשוף את חומרי הוועדה המסננת מועמדים לשפיטה, המכונה 'ועדת השתיים'. העתירה הוגשה לאחר שנשיאת העליון לשעבר מרים נאור סירבה לעשות זאת. בדיון יישבו השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונעם סולברג והם יכריעו האם הוועדה כפופה לחוק חופש המידע או שחומריה יישארו חסויים.
'ועדת השתיים', שבה חברות שתי שופטות בדימוס, מופעלת על ידי נשיאי בית המשפט העליון על מנת לבצע סינון של מועמדים לשפיטה המעוניינים להתקדם מבתי משפט השלום לבתי משפט מחוזיים. מעמדה אינו קבוע בחוק או בכל דין אחר, ולאורך השנים היא אף פעלה ללא ידיעת הציבור.
לאחר שנודע על קיומה של הוועדה לפני כמה שנים, הוגשה על ידי התנועה למשילות ודמוקרטיה בקשה לנשיאת העליון דאז נאור, הכפופה לחוק חופש המידע בשל היותה מנהלת מערכת המשפט, לחשוף את הפרוטוקולים והמלצות הוועדה אולם היא דחתה את הבקשה, בטענה שהיא משתמשת בחומרים מתוקף היותה חברה בוועדה לבחירת שופטים ולא בשל היותה ראשת המערכת.
בשל כך, הגישה התנועה למשילות ב-14 במרץ 2017 עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים אשר נדחתה על ידי שופט בית המשפט המחוזי ארנון דראל. "עמדתי היא כי לא ניתן למסור את המידע המבוקש מכוח הוראותיו של חוק חופש המידע", כתב אז השופט. "איני סבור כי ניתן לשייך את המידע המבוקש להנהלת בתי המשפט, בכובעה כמעסיקה של השופטים המבקשים להתקדם. זאת אף אם התיוק הפיזי של חוות הדעת נעשה במשכנה של הנהלת בתי המשפט ולא במשכנה של נשיאת בית המשפט העליון. נקודת המבט היא מהותית ולא טכנית".
בתנועה למשילות החליטו לערער על פסק הדין ופנו לבג"ץ כדי שזה יכריע בנושא. לטענתם עד כה הדחיות שהתקבלו מתוך המערכת היו קצרות ומזלזלות. עו"ד זאב לב, מהתנועה למשילות ודמוקרטיה שחיבר את הערעור אמר ל'מקור ראשון' כי נשיאת העליון כפופה לחוק חופש המידע ולכן מחויבת לחשוף את הנתונים. "הוועדה הזו מורכבת משני שופטים שהם למעשה אזרחים שאוספים חומרים על שופטים בלבד. הם נותנים חוות דעת לנשיאת העליון ומחליטים אם לתמוך בקידום של חבריהם או לא. ועדה כזו חייבת להיות שקופה. לא יכול להיות שרק השופטים יחזיקו את המידע".
לדבריו, "הטיעון של הנשיאה, שלפיו אינה אוספת את המידע כמנהלת המערכת אלא כחברת הוועדה לבחירת שופטים, שלשיטתם אינה כפופה לחוק חופש המידע, אינה נכונה. היא לוקחת את המידע מתוך המערכת, על מנת לקיים טיוב של המערכת ולכן הטיעון משולל יסוד".
לפי עורך הדין לב, המידע שקיים בידי 'ועדת השתיים' מותיר בידי השופטים כוח רב ויתרון על פני חבריהם לוועדה לבחירת שופטים. "החומר הזה נתן למערכת לשופטי העליון כוח אדיר בוועדה לבחירת שופטים ויתרון על שאר חברי הוועדה. כל חברי הוועדה ממודרים מהמידע הזה וזה מאפשר לשופטים לסכל בחירה על פי הידע השמור בבלעדיות בידם".
עם זאת, עו"ד לב ציין כי הוא ספקן בנוגע לאפשרות שהערעור יתקבל, בשל העובדה שמדובר בדיון שבו מערכת המשפט עוסקת למעשה בסוגיה שנוגעת ישירות בענייניה. בנוסף, העובדה כי לפחות שניים משלושת השופטים שידונו בנושא – השופטים סולברג ועמית – אמורים לשמש כנשיאי העליון בעתיד. "אני מאוד רוצה להיות תמים ולהאמין שהם ישפטו על פי אמות הצדק", אמר.
מנהל הפעילות של התנועה למשילות יהודה עמרני אמר כי "מצופה ששופטי בית המשפט העליון יתייחסו בכובד ראש לדרישת השקיפות שלנו. לא יתכן שכל הרשויות נדרשות לשקיפות ודווקא ועדה כזו המשפיעה רבות על המדינה והציבור כולו ומסננת מועמדים לשפיטה, תישאר חסויה ונסתרת מעיני הציבור".
גם היועץ המשפטי של התנועה עו"ד שמחה רוטמן התייחס לעניין ואמר כי "עצם קיום ועדה חשאית שכזו לסינון מועמדים לשפיטה הוא תמוה וראוי לא להמשיך בו, אך כל עוד הוא מתקיים, אין כל הצדקה חוקית להסתיר את הפעולות הללו מעיני הציבור. סירובה של נשיאת העליון מרים נאור ושל הנשיאה החדשה אסתר חיות, לחשוף את המידע עומד בסתירה לעקרונות העומדים בבסיס חוק חופש המידע".
