איחוד הישיבות בארץ ישראל, המייצג את הישיבות החרדיות במסגרת בג"ץ הגיוס, הגיש בקשה להוצאת צו ביניים שיאסור על נקיטת הליכים לגיוס בני הישיבות עד להכרעה בעתירות שהוגשו.
בבקשה התבקש בג"ץ להורות לרשויות שלא להוציא לתלמידי הישיבות צווי גיוס, ואף לא לזמנם לרישום ובדיקות כהליך מקדים לקראת גיוס. הבקשה הוגשה בעקבות הנחיית היועצת המשפטית לממשלה למשרדי הממשלה להתחיל להיערך לגיוסם של בני הישיבות לאחר שהחלטת הממשלה מחודש יוני 2023, לפיה אין לנקוט בהליכי גיוס על אף כניסת ביטול חוק הגיוס לתוקף – פקעה.
כזכור, בתגובה שהגיש איחוד הישיבות לבג"ץ בעקבות צירופו כמשיב לעתירות נטען שאין כל מקום לגייס לצה"ל את בני הציבור החרדי, משום שהגיוס מנוגד הן לאמונתם והן לאורח חייהם, "המשיב (איחוד הישיבות – ש"פ) מתייצב כאן בקול ברור כמשיב ציבורי ומבהיר: הציבור החרדי אינו מעוניין להיות מותך ב'כור ההיתוך'. לאור זאת השאלה המתבקשת היא האם מוכן יהיה בית המשפט הנכבד להורות לצה"ל לוותר על אופיו של הצבא, המשמש ככור היתוך לחברה הישראלית".
בתגובה אף פורטו שורה של סיבות מעשיות בעטיין הגיוס איננו מעשי, ובהן "לא ניתן גם וגם – לא ניתן לאפשר גם שירות חרדים בצבא וגם שירות נשים. חרדים לא ישרתו בצבא בו משרתות נשים, ולכן אם מישהו חושב תאורטית על גיוס חרדים, עליו להקים גוף צבאי שלם בעל עצמאות מלאה שיהיה אך ורק לגברים, כולל מטכ"ל נפרד… מבחינת מי שרבו פסק כך מדובר באיסור הלכתי מלא ללא עוררין. גם אם יש כיום בחורים ובחורות יראי שמיים שמשרתים בצה"ל, כנראה לאור היתר הלכתי שהם קיבלו, הדבר לא הופך להיתר הלכתי חרדי".
עוד נטען כי הצבא לא ערוך לקליטתם של חיילים חרדים לנוכח פערי הידע והשפה, "יש לעמוד על כך שבהיעדר לימודי ליב"ה ואף בדלנות של חלק מהחוגים החרדים, הרי שהצבא לא ערוך להתמודדות עם גיוס כלל החרדים. בתוך כך, אין לצבא מספיק דוברי יידיש בלשכות הגיוס ובמסלול השונים (הטעות במקור – ש"פ), וכן יש להצביע על כמות המשאבים שיידרשו לצורך העמדת האפשרות לכל הציבור החרדי להשלמת בגרויות ולימוד השפה העברית".
אתמול הגיש מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס שלח מכתב למשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גיל לימון, ובו ביקש שהמדינה תיוצג באופן עצמאי, ולא על ידי היועמ"שית, בעתירות הנוגעות לגיוס חרדים. כזכור, בפני בג"ץ תלויות ועומדות חמש עתירות בנושא, שלוש מהן דורשות מהממשלה להתחיל לפעול באופן אקטיבי לגיוס חרדים והשתיים הנוספות דורשות לעצור את כל התקציבים לישיבות בגין תלמידי הישיבות החייבים בגיוס שלא גויסו.
במכתבו טען עו"ד פוקס כי היועמ"שית כבר החלה להוציא למשרדי הממשלה הנחיות אופרטיביות לפעולה המנוגדות לעמדת ראש הממשלה ורוב שרי הממשלה, וכן מנוגדות להחלטת בג"ץ שהעניקה לנתניהו זמן עד ל-30 באפריל לעדכן בנוגע למתווה הגיוס. לטענת פוקס, היועמ"שית פועלת בניגוד לפסיקת בג"ץ, והפער בין עמדתה ובין עמדתו של ראש הממשלה מחייב כבר כעת מתן אישור לייצוג נפרד בעתירות אלו, בהן כבר הוצאו צווים על תנאי.
ברקע דרישתו של פוקס עומדת המחלוקת המשפטית שהתבטאה בתגובת המדינה לבקשה לצו ביניים בעניין תקצוב הישיבות. היועצת המשפטית לממשלה, אשר ייצגה לכאורה את "משיבי הממשלה" טענה כי יש לעצור באופן כמעט מיידי חלק ניכר מתקצוב הישיבות, זאת בעוד ראש הממשלה הציג עמדה משפטית שונה, שהוגשה באמצעות היועמ"שית אך לא זכתה אפילו לאזכור סמלי בהחלטת השופטים.
