בישראל עדיין ממתינים לתגובה האיראנית לחיסול הבכיר האיראני, מוחמד רזא זהאדי, הידוע גם בשם חסן מהדוי, בשטח הקונסוליה האיראנית בדמשק בתחילת השבוע שעבר. הערכות על אופן התקיפה ועוצמתה המשוערת נשמעות ללא הרף: האם איראן תתקוף את ישראל משטחה או שמא תעשה זאת באמצעות אחת מזרועותיה במדינות ערב? יצאנו להבין מהם האיומים החדשים והמתגבשים על ישראל מצד התמנון האיראני, מה תהיה תגובת ישראל ועד לאן עלול העימות הצבאי להסלים.
איך הגענו לכאן
מאז חיסולו של קאסם סולימאני בינואר 2020 בעיראק, רף הפחד האיראני מהתנקשויות נוספות בבכירי הצבא והמשטר נסק, קל וחומר ביחס לאישים המצויים מחוץ לתחומי המדינה. ארבע שנים לאחר מכן, ב-1 באפריל, החשש התממש כאשר זאהדי חוסל בקונסוליה האיראנית בדמשק; סוריה. מהדוי שימש כמפקד כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, בסוריה ובלבנון, תפקיד בכיר במיוחד. ישראל אומנם לא קיבלה אחריות על המבצע באופן רשמי, אך גורמים ישראליים אישרו לניו יורק טיימס כי התקיפה בוצעה בידי צה"ל.
יום לאחר החיסול, הבטיח המנהיג העליון של איראן, האיתוללה עלי ח'אמנאי, לנקום בישראל ואמר שהיא תתחרט על כך, מסר עליו חזר גם בעברית בפוסט שהעלה ב-4 באפריל ברשת החברתית X. ימים ספורים לאחר מכן נשא מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, נאום בו טען שהתגובה האיראנית לחיסולו של מהדוי היא ודאית וכי כרגע השאלה המרכזית "איננה האם אלא מתי" ובעיקר באיזה מתווה תתבצע התגובה.
מקורות איראנים רשמיים מסרו לניו יורק טיימס כי כלל הכוחות הצבאיים של איראן מצויים בכוננות עליונה, בעוד לפי העיתון האמריקני גם כוחותיה של ארה"ב באזור נמצאים בכוננות שיא לקראת אפשרות של מתקפת תגמול איראנית.
התרחיש הקיצוני
החשש הגדול אך הפחות סביר הוא שאיראן תתקוף את ישראל ישירות באמצעות שיגור טילים בליסטיים ארוכי טווח, כטב"מים וטילי שיוט, בדומה לאלה ששוגרו לישראל על-ידי החותי'ם מתימן.
בראיון שערך עם מעריב, טען ד"ר עומר דוסטרי, חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ובתנועת הביטחוניסטים, כי הנחת המוצא היא שאיראן לא תגיב באופן ישיר נגד ישראל משום שאינה מעוניינת במלחמה כוללת כנגדה, מה שלדבריו אף עשוי להוביל להתערבות אמריקנית. עמדתו של דוסטרי משקפת את הלך הרוח השולט בקרב מומחים רבים בישראל ובעולם.
דני סיטרינוביץ, חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), כתב באתר המכון כי נראה שהפעם איראן מוכנה להוציא לפועל תגובה ישירה מאדמתה וזאת חרף ההשלכות האפשריות של פעולה שכזו עליה ועל הציר שבהובלתה כולו. לדבריו, בדילמה שבין תגובה מתונה, שתפגע למעשה בהרתעה האיראנית, לבין תגובה חריפה שעלולה תהיה להרחיב את המערכה, בניגוד למדיניותה המוצהרת של איראן, מסתמן שההנהגה האיראנית בחרה באופציה השנייה.
גם ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון ובמרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב, חושש כי לצד תרחיש של תקיפה באמצעות פרוקסי, חיסולו של זאהדי עלול להוות הקש שישבור את גבו של הגמל הפרסי ולהביא את איראן לתקוף את ישראל ישירות. במאמר שכתב ב-Ynet סיפר כי במדינה השיעית עצמה נשמעו קולות לפיהם גם אם השלטון במדינה אינו מעוניין להיכנס למלחמה כוללת נגד ישראל, עליו להחריף את התגובה בכדי לשקם את הרתעתה.
עם זאת, אתמול (ג') דווח ב-CNN כי לפי מידע שהעבירו גורמי מודיעין אמריקנים למקביליהם הישראלים, איראן תשתמש במיליציות הפרו-איראניות לצורך התקיפה נגד ישראל ולא תעשה זאת ישירות.
אם תרחיש מעין זה בכל זאת יתממש ויביא לפגיעה משמעותית בישראל, הוא עשוי לחייב אותה לפעול על אדמת איראן. כפועל יוצא, עלולה להיווצר "ספירלת הסלמה" מהירה וחריפה שסופה מלחמה כוללת ובתרחישים מרחיקי הלכת ביותר, אולי אף מלחמת עולם של ממש. לפי סיטרינוביץ, מה שיקבע את עתיד העימות הישיר בין ישראל לאיראן תהא התגובה הישראלית לתגובה האיראנית לכשזו תגיע.
התרחיש הסביר: מתקפת פרוקסי
האיראנים עשויים לפעול ממספר זירות בהן יש להם שלוחים. כאמור, מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה הצטרף לאיומים מצד ח'אמנאי וכאשר החזית הצפונית מטווחת תדיר מאז אוקטובר. עם זאת, לפי דוסטרי, תקיפה דווקא מלבנון הינה פחות סבירה, מפני שחזבאללה נתון ללחצים עצומים שלא להוביל את לבנון למלחמה כוללת שתגיע באופן קרוב לוודאי במקרה כזה.
לדבריו, האיראנים צפויים להשתמש בחות'ים בתימן או במיליציות בסוריה ובעיראק. כך למשל בספטמבר 2018 תקפו מיליציות שיעיות את בניין הקונסוליה האמריקנית בבצרה, כאשר הממשל האמריקני הטיל את האחריות לעניין לפתחה של איראן.
עם זאת, אמש פורסם בעיתון לונדוני היוצא לאור בשפה הערבית, "א-שרק אל-אווסט", דיווח מפי שני מקורות כי המיליציות השיעיות הפועלות בעיראק ובסוריה לא ישתתפו בתגובה האיראנית לחיסול ובנוסף לא יפתחו בתקיפה מול כוחות אמריקניים.
מירדן ועד לי-ם
לצד חלופות ברירת המחדל האיראניות הולך ומתגבש לו איום נוסף לתקיפה באמצעות פרוקסי. בתקופה האחרונה מתרחשות הפגנות יומיומיות בסמוך לשגרירות ישראל ברבת עמון, בהן אף מובעת תמיכה בחמאס. הטריגר לעליית המדרגה בהפגנות היה המבצע הצה"לי בבית החולים שיפא בעזה ובעיקר הטענות שפורסמו בערוץ השלטון הקטארי, אל ג'זירה, והופרכו זה מכבר על אונס פלסטיניות על ידי חיילי צה"ל במקום.
לצד הברחות הנשק הנרחבות מסוריה לשטח ירדן בחסות איראן, גדודי חזבאללה בעיראק, מיליציית הדגל של האיראנים במדינה, הודיעו כי הם ערוכים ומוכנים לחמש שנים-עשר אלף לוחמים בירדן על-מנת שיפתחו חזית נוספת כנגד ישראל.
אל"מ במיל' יגאל כרמון, נשיא מכון ממרי התראיין לפודקאסט "אחד ביום" מבית כאן11 ואמר כי התוכנית האיראנית רחבה בהרבה וכוללת הפלת השלטון הירדני, השתלטות על המדינה ותקיפת ישראל מהגדה המזרחית.
קיימת אפשרות סבירה שאיראן תנסה לפגוע בישראלים, ובעיקר ביעדים דיפלומטיים גם במדינות זרות נוספות ואף בשטח ישראל באמצעות פיגועי טרור. כבר לפני למעלה משנה חשף עיתונאי ידיעות אחרונות, רונן ברגמן, כי ח'אמנאי הורה לארגון המודיעין של משמרות המהפכה לנסות ולפגוע בישראל בשטחה וכי כמויות גדולות של נשק, לרבות רקטות, מטולי RPG, מטעני רסס ומוקשים הוברחו מאיראן ליהודה ושומרון לצורך מטרה זו.
בתחילת השבוע אמר יועצו של ח'אמנאי , יחיא רחים ספווי, כי "אף אחת משגרירויות ישראל כבר לא בטוחה", כאשר אך במרץ האחרון פורסם כי משטרת פרו עצרה בתחומה אזרח איראני שפעל בשירות כוח קודס בדרכו להתנקש באיש עסקים ישראל, קצין לשעבר בצה"ל.
בלוג המודיעין הישראלי הפופולארי Intelli Times העריך כי איראן מעוניינת להוציא לפועל מתקפת נקמה רב זירתית דרך זרועותיה באזור אך לא תוותר על תקיפת אחת מנציגויות ישראל בעולם וזאת באמצעות פרוקסי.
מדוע הפרוקסי סביר יותר מתקיפה ישירה?
לצד המחשבה לפיה איראן לא תגיב באופן ישיר נגד ישראל מפאת החשש ממלחמה כוללת וכן האינדיקציות המודיעיניות הקיימות בנושא, קיימת גם הבחנה רלוונטית בין איראן לבין ארגוני טרור, הנעוצה הן בהבדלים בין היישויות והן בפערים תרבותיים ביניהם.
"תומכי המשטר הציוני הפיצו שמועות במהלך היומיים-שלושה האחרונים, כולל שאיראן האסלאמית עמדה מאחורי הפעולה הזו. הם טועים", כך אמר ח'אמנאי במסגרת נאום שנשא באקדמיה צבאית במדינתו ב-10 באוקטובר.
אמירה זו מצד האייתוללה טומנת בחובה הרבה יותר מהתנערות מאחריות לטבח ה-7 באוקטובר בלבד. נסו להיזכר לרגע בפעם האחרונה שבה ארגון טרור כלשהו מיאן לקחת קרדיט על פיגוע גדול, קל וחומר כאשר מדובר באירוע הטרור הגדול בתולדות המדינה.
ראשית, המשטר האיראני עומד בראש מדינה ורואה עצמו כאחראי לחיי אזרחיו ורווחתם, זאת בניגוד לחמאס או חזבאללה שמוכנים להקריב בהינד עפעף את חיי האזרחים שחיים תחת שלטונם בעבור פגיעה בישראל. הציטוט הידוע של גולדה: "יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו" לא חל על האיראנים גם מבחינה ערכית-תרבותית עמוקה יותר. המשטר האיראני וכמותו רבים בעם כמובן שונאים את ישראל, אך לא לחינם אנחנו לא רואים מחבלים מתאבדים איראניים ברחבי העולם. אבסורדי כפי שזה עשוי להישמע – האיראנים בבסיסם חפצי חיים.
מיסקונספציה רווחת בציבור הישראלי היא כי איראנים הינם ערבים. מלבד העובדה כי הם אינם ערבים ברמה הטכנית, שכן איראן מצויה מחוץ לתחום הגיאוגרפי של חצי-האי ערב, גם ברמה המהותית האיראנים תופסים את עצמם כנבדלים מהערבים.
דוגמה לעניין ניתן למצוא בתקרית משנת 2015, אז הוטרדו מינית שני נערים איראנים שעלו לרגל למכה על-ידי שני שוטרים סעודים. בתגובה לתקרית התבטאו איראנים רבים באופן גזעני כנגד ערבים, בין היתר: "ערבים מלוכלכים", "כלבים טמאים", "ברברים" ו"אוכלי לטאות וחגבים".
גם לדידו של מי שיאמר שח’אמנאי נמנע מלקחת קרדיט פשוט מפני שהוא חכם יותר, בשורה התחתונה נשיא איראן העדיף לוותר על הקרדיט והכבוד שיירחשו לו ולמדינתו בעולם הערבי ובלבד שלא להסתכן במלחמה או בסנקציות מצד בעלות בריתה של ישראל במערב. התפיסה הזו מעידה על כך שברירת המחדל האיראנית היא הימנעות ממלחמה בשטחה ולכן ככל שניתן היא תעדיף לשלוח את זרועותיה הארוכות לעשות זאת עבורה.
מה השורה התחתונה?
איש אינו יודע בוודאות כיצד תבחר איראן לפעול ויתכן שאף היא עצמה טרם בחרה באילו אופנים תעשה זאת, אך במערכת הביטחון הבהירו כי הם ערוכים למספר תרחישים אפשריים. מצבת המילואימניקים במערך ההגנה האווירית עובתה וכן הוכרז בסוף השבוע האחרון עוצר יציאות זמני ביחידות הלוחמות. מה שנותר לצה"ל כעת הוא לשמור על דריכות גבוהה ולהמתין.
