קריאות "מוות לאמריקה, מוות לישראל!" נשמעו ביום שישי האחרון שזכה גם בכינוי "יום ירושלים האיראני" בריכוזים מוסלמיים רבים ברחבי העולם, אך לצד הבירות הערביות הצפויות, הסיסמאות הללו נשמעו גם במקום לא צפוי בהחלט: העיר דירבורן, הממוקמת במישיגן שבארה"ב.
בסרטון שפורסם באתר ממרי (MEMRI) המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון, נשמעות הקריאות במהלך עצרת מקומית בעיר האמריקנית, לאחר שהנואם טארק באצי טען שהמוחים הרבים שנכחו במקום לא מבקרים רק את ישראל אלא גם את ארה"ב – מכיוון שהיא מספקת תמיכה ומימון לישראל. באצי טען כי הביקורת על ארה"ב נשמעת בהשראת מנהיג המהפכה באירן, האייתוללה חומייני, שגם היה מי שייסד את יום אל-קודס. הוא המשיך ואמר שלא רק "ג'נוסייד ג'ו", כינוי נפוץ בשמאל הקיצוני לנשיא ארה"ב, המאשים אותו בסיוע לרצח העם שישראל מבצעת בעזה לשיטתם, "חייב לעוף" אלא שגם כל המערכת האמריקנית "חייבת לעוף".
זהו לא האירוע האנטי-ישראלי והאנטי-אמריקני הראשון שנערך בעיר דירבורן, השוכנת סמוך לדטרויט ומהווה בית לאחת האוכלוסיות המוסלמיות הגדולות ביותר בארה"ב, כאשר שיעור הערבים מבין תושבי העיר נאמד בכ-54 אחוזים. הפגנות מהסוג הזה הפכו לנפוצות כל כך בעיר עד שהיא קיבלה את הכינוי "בירת הג'יהאד של אמריקה".
מקור הכינוי במאמר שפרסם סטיבן סטלינסקי, מנכ"ל ממרי, בוול-סטריט ג'ורנל תחת הכותרת "ברוכים הבאים לדירבורן, בירת הג'יהאד של אמריקה". במאמר מתאר סטלינסקי את מה שראה בעיר: "אלפים צועדים בצעדת תמיכה בחמאס, בחזבאללה ובאיראן. מפגינים, רבים עם כאפיות מכסות את פניהם, צועקים: 'אינתיפאדה, אינתיפאדה', 'מהנהר עד לים פלסטין תהיה חופשית' ו'אמריקה היא מדינת טרור' ואימאמים מקומיים נושאים דרשות אנטישמיות לוהטות. זה לא המזרח התיכון, זה הפרבר של דטרויט – דיארבורן; מישיגן".
סטלינסקי טען שאין קשר בין התמיכה של פעילים בעיר בחמאס ובג'יהאד להרוגים בעזה במסגרת המלחמה, כיוון שזו ותיקה מאוד והתחילה הרבה לפני הכניסה הקרקעית של צה"ל לרצועה. "כמעט מיד לאחר 7 באוקטובר, והרבה לפני שישראל החלה במתקפה הקרקעית שלה בעזה, חגגו אנשים את האירועים הנוראיים של אותו יום בעצרות ובצעדות תמיכה בחמאס ברחבי דירבורן. בכותרת מקומית המתארת אירוע מ-10 באוקטובר בעיר נכתב: 'עצרת מישיגן מעודדת את מתקפת חמאס'. האימאם אימראן סלחה מהמרכז האסלאמי בדירבורן אמר לקהל שפעולותיה של ישראל הכניסו 'אש בליבנו שתשרוף את המדינה הזו עד למותה'".
סטלינסקי תיאר בהמשך המאמר כי פעילים בעיר תומכים כבר שנים ארוכות בג'יהאד ובארגוני טרור הנלחמים בישראל, לרבות חזבאללה, וכן במשטר האיראני "שקורא באופן קבוע להשמדת ארה"ב". הוא כתב כי: "התמיכה בטרור בדרום מישיגן מדאיגה כבר זמן רב את סוכנויות הביטחון בארה"ב. הערכת משטרת מדינת מישיגן משנת 2001 שהוגשה למשרד המשפטים לאחר 11 בספטמבר כינתה את דירבורן: 'מרכז תמיכה פיננסית מרכזי' ו'אזור גיוס ובסיס תמיכה פוטנציאלי' לארגוני טרור בינלאומיים. ההערכה ציינה שמרביתן של 28 קבוצות הטרור שזוהו במחלקת המדינה היו מיוצגות במישיגן. כמו כן, רבים מתושבי דירבורן בעבר ובהווה הורשעו בעבירות הקשורות לטרור בשנים האחרונות".
אין חדש תחת השמש
אכן, הקשר בין דירבורן לאנטישמיות החל עוד לפני מתקפת הטרור האכזרית ב-7 באוקטובר. בשנת 2022 תושב דירבורן הואשם בכך שהשמיע איומים אנטישמיים בבית כנסת וגן ילדים יהודיים בעיר ואף איים באלימות בעמוד האינסטגרם שלו. המשטרה המקומית עצרה את החשוד והוא הועמד לדין על פשעי שנאה. מי שיבקש לחזור לעבר הרחוק יותר ייווכח שכבר לפני יותר ממאה שנים, הוציא לאור הנרי פורד – חלוץ הרכב העולמי והתושב הידוע ביותר בהיסטוריה של דטרויט – ארבעה כרכים של ספר אנטישמי בשם "היהודי הבינלאומי", בעיתון ה"דירבורן אינדיפנדנט" שבבעלותו.
בין השנים 2018-2013 ייצגה את המחוז שבו שוכנת דירבורן חברת הקונגרס רשידה טאליב. טאליב, בת להורים פלסטינים, ידועה בעמדותיה האנטי-ישראליות ואף גונתה לאחרונה באופן חריג על ידי הקונגרס בשל תמיכתה במפגינים הקוראים ל"שחרור פלסטין מן הנהר ועד הים".
המחאה מיום שישי האחרון היא רק דוגמא קטנה למחאות תמיכה בחמאס ונגד ישראל, ששוטפות את הערים, ובעיקר את הקמפוסים של ארה"ב. המחאות מייצגות את הברית הבלתי קדושה בין מוסלמים המתגוררים בארה"ב לבין פעילי שמאל קיצוני שמתאחדים נגד ישראל והמלחמה בעזה, הפגנות שאף הובילו לשימוע בקונגרס של כמה מראשי האוניברסיטאות הגדולות בארה"ב.
התנועה האנטי ישראלית צברה תאוצה רבה כל כך עד שלפי דיווחים נשיא ארה"ב ג'ו ביידן חושש כי בכוחה להכריע את הבחירות לנשיאות בנובמבר הקרוב. בפריימריז למועמדות המפלגה הדמוקרטית שנערכו בתחילת חודש מארס, נסק במספר מדינות, ובעיקר במדינת מישיגן, שיעור המצביעים הדמוקרטים שבחרו ב"לא מחויב", המקבילה האמריקנית לפתק לבן. ההשערה הרווחת היא כי הנתונים החריגים מהווים הצבעת מחאה בקרב מצביעי המפלגה הדמוקרטית כנגד מדיניותו של ביידן ביחס לישראל, מעין תמרור אזהרה לנשיא כי אם לא יסיר את תמיכתו בישראל הם לא יצביעו עבורו בבחירות.