המפלגות החרדיות ניסו גם השבוע למצוא פתרון שיפטור את בני המגזר משירות צבאי, וניהלו שיחות על הסוגיה עם ראשי הקואליציה ורה"מ בנימין נתניהו, לצד פגישות עם מזכיר הממשלה יוסי פוקס. לקראת תשובת המדינה לבג"ץ בעתירות בעניין הגיוס, שתינתן בסוף החודש, הממשלה מבקשת ייצוג משפטי נפרד מעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה.
מצב העניינים הפך מורכב יותר לאחר שפורסם מכתבם החריף של ראשיה הרוחניים של תנועת ש"ס נגד פשרות בעניין גיוס תלמידי הישיבות לצבא, כולל למסלולי שירות המיועדים לחרדים. הרבנים הבהירו שהם מתנגדים לקו המתון שהובילו הפוליטיקאים של ש"ס, שטענו כי מי שלא לומד יוכל להתגייס. רבני מועצת גדולי התורה של ש"ס הציבו קווים אדומים והבהירו במכתב לשרים ולחברי הכנסת מטעם המפלגה כי "לא יעלה על הדעת להסכים על מכסות יעדים או מסלולים אזרחיים". בכך סתמו לכאורה את הגולל על מתווי הפשרה שהנציגים החרדים כבר הסכימו להם, שכללו קביעת יעדי גיוס, מכסות ועיצומים. אתמול פורסמו דבריו של שר הפנים משה ארבל מש"ס, שקרא לחשבון נפש במגזר החרדי ביחס לגיוס, ואמר כי "יש 1,500 בני גיוס שחייבים להיות חלק מהנושאים בנטל".
סקר גדול שערך פרויקט המדד באמצעות אסקריא, חברת סקרים שמתמחה במגזר החרדי, מצא כי 29 אחוזים מהחרדים תומכים בגיוסם של מי שלא לומדים ברצינות בישיבה. כשנשאלה קבוצת הסקר – 500 נשאלים, המהווים מדגם מייצג של החברה החרדית – על הערכתם באשר למספר החרדים שאינם לומדים, 25 אחוזים טענו שיש לכל היותר אלף כאלה. 23 אחוזים העריכו כי יש בין אלף ל־3,000 תלמידים ש"משתמטים" מלימוד רציני, 14 אחוזים טענו שיש עד 5,000 כאלה, ושיעור זהה טענו שיש בין 5,000 לעשרת אלפים חרדים חייבי גיוס שאינם לומדים.
12 אחוזים טענו כי ציבור המשתמטים מלימוד גדול יותר, עד 20 אלף, ורק כ־4 אחוזים בכל קבוצה ציינו כי לדעתם 30, 40 או 50 אלף אינם לומדים ברצינות – כלומר, מחצית מהחרדים סבורים שגם אם מי שאינם לומדים יגויסו, מספרם לא יעלה על 3,000.
ממצאים אחרים הצביעו על המשך ההתנגדות העזה לגיוס בקרב חרדים. רק 2.7 אחוזים השיבו כי הם תומכים בשירות בצה"ל או שירות לאומי לכלל החרדים, 3.8 אחוזים ענו כי הם מעדיפים שירות לאומי או אזרחי בלבד לכלל החרדים. רק 2.3 אחוזים תמכו בשירות לכלל החרדים, למעט כמה אלפי תלמידי ישיבה שימשיכו ללמוד בישיבות.
המשיבים החרדים נשאלו על הסיבות להתנגדותם לגיוס. 40.3 אחוזים מהם ציינו כי הסיבה עיקרית היא שלדעתם לימוד התורה חשוב לא פחות משירות, 34.8 אחוזים ציינו את החשש שלא יישארו חרדים, ו־15.9 אחוזים תירצו זאת בפחד מהשירות ומהסכנות שיש בו.
בסקר הוצגו לנשאלים כמה מסלולי פשרה אפשריים לפתרון המחלוקת. כך למשל, הוצגה השאלה אם יקבלו הסכמה מראש לגיוס בהוראת שעה של חרדים בגלל מצב החירום בשלוש השנים הקרובות, ואחר כך יחזור ההסדר הקיים של פטור "תורתו־אומנותו". רוב מובהק, 87 אחוזים, התנגדו להצעה, ורק 5 אחוזים תמכו בה. להצעה אחרת – מכסה של 5,000 חרדים שיגויסו לפי החלטת הישיבות או בכל דרך שההנהגה החרדית תבחר – התנגדו 73 אחוזים. התנגדות פחותה אך ניכרת, של 65 אחוזים, הייתה להצעה שחרדים יעברו הכשרה של כמה שבועות בצה"ל ואימונים מדי כמה שבועות או חודשים לרענון, אך יגויסו לשירות בפועל רק במצב חירום.
לפני שבועיים פרסם בג"ץ צו ביניים המקפיא את התמיכה לתלמידי ישיבות החייבים בגיוס מאז 1 באפריל. 83 אחוזים מנשאלי הסקר הביעו התנגדות בעקבות הצו לאפשרות שיוטלו עיצומים כלכליים על שמי שלא התגייסו, וכי לא יוכלו לקבל הטבות מהמדינה בתחומי הקצבאות, ההנחות בארנונה ושירותים נוספים.
