המתח סביב התגובה האפשרית של איראן לחיסול בכיר משמרות המהפכה מוחמד רזא זאהדי, המיוחס לישראל, הגיע לשיא בימים האחרונים. ההנהגה בטהרן השמיעה איומים חריפים נגד ישראל, והמנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, אף הבהיר כי תקיפת המבנה הסמוך לקונסוליה האיראנית בדמשק היא כתקיפה ישירה באדמתה של איראן – ושישראל תשלם ביוקר על "טעותה".
מלבד חמינאי, גם בכירי כוחות הביטחון השמיעו איומים גלויים נגד ישראל. מפקד משמרות המהפכה, למשל, הכריז שימיה של ישראל ספורים, וגנרלים אחרים בכוחות המזוינים האיראניים הצביעו על נציגויות ישראליות ברחבי עולם כמטרות לגיטימית. בכיכר פלסטין בטהרן נתלתה כרזה גדולה עם תמונתו של זאהדי, לצד כיתוב בפרסית ובעברית משובשת: "מנהיג עליון – אתה תיענש בידי האנשים האמיצים שלנו, ואנחנו גורמים לך להתחרט", התפייטו האיראנים.
בינתיים, כמה מאורעות הגבירו את המתח, שממילא כמעט עלה על גדותיו: באיראן דווח על ניסוי שנערך במערכת הגנה חדשה נגד טילים, שבמסגרתו יירטה המערכת טיל ששוגר מהעיר קום. בנוסף, סוכנות הידיעות האיראנית "מהר" פרסמה אתמול הודעה עלומה שכללה את הכיתוב "אולי הלילה", מה שגרר מיד גל של השערות ושמועות. כך גם דברים שאמר שר ההגנה האיראני, שציין כי תנועת כלי הטיס בטהרן הושבתה בחצות בשל "תרגיל צבאי". שעה לאחר מכן הוסר הציטוט.
צבר האירועים יצר שרשרת תגובות. חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה החליטה להשעות את כל טיסותיה לטהרן וממנה, ומשרד החוץ הרוסי המליץ לאזרחיו להימנע מנסיעות למזרח התיכון. האתר הסעודי אילאף, שידוע בפרסומים פרו-ישראליים, דיווח על אימונים חשאיים של צה"ל, הכוללים מטוסי קרב וכטב"מים ומדמים תקיפה של אתרים רגישים במדינות אויב – מה שעשוי להיות, כמובן, אתרי גרעין איראניים.
חיסולו של זאהדי, אחד המפקדים הבכירים במשמרות המהפכה, עורר רגש עז באיראן, במקביל לזעם על תקיפה סמוך למבנה הקונסוליה, הנחשב למוגן. ברשתות החברתיות יצאו גולשים רבים בחריפות נגד ישראל, פרסמו תמונות המכילות רמזים למתקפות עליה, ואף כתבו במפורש איומים גלויים.
למשל, חשבון ברשת X פרסם תמונה של לוח שחמט, ועליו מלך צבוע בדגל ישראל נופל בפני מלכה "איראנית", לצד כיתוב שמדגיש כי ישראל לא תימלט מגורלה המר. באיור אחר נראה מגן דוד ומעליו משולש אדום שחודו פונה מטה – סימן לפגיעה הקרובה בישראל.
מנגד, משתמשים אחרים, ממתנגדי המשטר, לגלגו על היעדרה של תגובה לחיסול עד כה. לרשת הועלה למשל איור של מנהיגי איראן האוחזים בדגל לבן, וכן תמונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו מסתכל בנחת על השעון וממתין לתגובתה של טהרן.
"איש אינו לוחץ על איראן להגיב, ולכן היא נהנית מהמתח שישראל שרויה בו, בזמן שהיא ממתינה לתגובה על החיסול", מסביר רועי כהנוביץ', חוקר במרכז לחקר המזרח התיכון ומרכז אסיה שבאוניברסיטת אריאל ומחבר הספר "איראן והמפרץ הפרסי". "המשטר בטהרן רואה בעצמו חלק ממעצמה אזורית שראשיתה בימי כורש. בראייתו, איראן, מדינת ענק עם אוכלוסייה של 85 מיליון בני אדם, היא מדינה הגמונית שחורתת על דלגה את הדת כחוט המקשר אותה לשליטה בעולם הערבי והמוסלמי".
כהנוביץ מסביר שמבחינת איראן, "ישראל היא יתוש קטן שמדי פעם עוקץ את הפיל הענק, אך ברגע שיימאס לו – הוא ימחץ את היתוש. במצב תודעתי כזה, ההחלטה אם להגיב נותרת בידי ההנהגה בלבד".
לדבריו, ההנהגה האיראנית פועלת באופן מחושב, שמה לב למהלך האסטרטגי כולו, ואינה מגיבה מהבטן. "המלחמה הפסיכולוגית וההתשה הנפשית של ישראל משחקת לידיה", הוא אומר. "הצבת משוואת הפחד מתגובה פוגעת בישראל, בלי שטהרן נאלצת לעשות דבר.
לדבריו, יש גם זווית מדינית בינלאומית: "יכול להיות שהאיראנים רואים את היחסים המתקררים בין ישראל לארה"ב, ולכן בוחרים לא לתקוף כעת כדי לא ליצור קירוב בין האמריקנים לישראלים. בראייתם, בעזה נמצאת ישראל עם הגב לקיר, וסובלת מהיעדר לגיטימציה בינלאומית. איראן אינה רוצה לחלץ את ישראל מהפינה באמצעות תקיפה עליה".
השיקול העליון שמנחה את ראשי המשטר בטהרן, לדברי כהנוביץ', הוא הישרדותם. הם אינם יכולים להרשות לעצמם תגובה ישראלית שתעורר התקוממות או תפגע במשטר באורח אנוש. כמו כן, הוא מציין, מיקוד תשומת הלב בישראל מעסיק את הציבור האיראני, ומרחיק אותו מהתמקדות בקשיי החיים במדינה. סיבה נוספת שמזכיר החוקר לרצון האיראני להימנע מתגובה עד כה הוא הצורך למנוע התמקדות בינלאומית מחודשת בתוכנית הגרעין של טהרן.
לילי זורדיאן, גולה איראנית המתגוררת באירופה, מסכימה עם הניתוח. "אם הרגש של ראשי המשטר בטהרן היה חזק משכלם, הם כבר היו לוחצים על הכפתור האדום", אומרת זורדיאן. "הם היו מגיבים בפזיזות ומאבדים את השלטון. השלטון באיראן נאבק על הישרדותו כבר עשורים, ואינו יכול להרשות לעצמו מהלכים שיחזרו אליו לבסוף כבומרנג".
בשיחה עם מקור ראשון מדגישה זורדיאן כי "האיראנים יודעים שלישראל יש יכולות הגנה טובות, וכי למרות הביקורת הם יזכו בתמיכת מדינות המערב במקרה של תקיפה. זה גם הרקע לניסיונם למקד את תשומת הלב לתקיפה שכביכול נעשתה על מבנה הקונסוליה, כאילו בכך ישראל הפרה את כללי המשפט הבינלאומי ועליה להיענש".
היא מוסיפה סיבה אפשרית נוספת להיעדר התגובה עד כה: המשטר האיראני, לדבריה, ניצל את כל משאביו הכלכליים והצבאיים בארגוני השלוחה שלו ברחבי העולם וסביב ישראל, ולא יצליח לגייס את האוכלוסייה המקומית למאבק ב"ישות הציונית". "מנהיגי איראן נלחמים באופוזיציה מבית, ויודעים שאין להם די חיילים למימוש הצהרותיהם הלוחמניות", היא קובעת. "כשהיה עליהם להילחם בסוריה, הם גייסו לוחמים זרים ממדינות ערב, מאפריקה וממזרח אירופה. העם לא תומך בהם, ולעולם לא יתגייס למען המלחמה בישראל".
