כתב אישום הוגש אתמול (ג') נגד שני חוקרים פרטיים מהצפון: אייל שקד – מנהל משרד חקירות ולירון יטח – עובדת במשרדו. לשניים מיוחסות עבירות רבות של התחזות כאדם אחר בכוונה להונות, חדירה לחומר מחשב, פגיעה בפרטיות, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי משפט.
על פי האישומים, במסגרת תפקידה של יטח "היה עליה לאתר פרטים על אנשים שהמשרד נדרש לבצע חקירה פרטית בעניינם, כגון פרטיהם האישיים העדכניים, מקום עבודתם, מצבם הכלכלי ועוד. רשימת האנשים שניתנה לה לצורך עבודתה, כללה את מספרי תעודת הזהות של אותם אנשים, כפי שנמסרה על ידי מזמין העבודה".
עוד עלה כי "בשלב ראשון יטח השיגה את תאריכי הנפקת תעודות הזהות של האנשים, בחלק מהמקרים מחברתה אשר עבדה בבנק מרכנתיל. העובדת ביקשה ממנה שתעביר תאריכי הנפקת תעודות זהות, טלפון וכתובת מגורים של לקוחות הבנק. כל זאת, לכאורה, בידיעתו של המעסיק, החוקר הפרטי, ששילם לעובדת הבנק 20 שקל עבור כל פרט מידע, ובסך הכל 200-300 שקל לחודש".
לפי הנטען בכתב האישום, מספר תעודת הזהות ותאריך ההנפקה הספיקו כדי להיכנס לאזור האישי של האזרחים באתר המוסד לביטוח לאומי, להתחזות בשמם ולהשיג מידע מהאזור האישי, כולל סוג ושיעור קצבה המשולמות לאזרחים. יטח השיגה את תאריכי הנפקת תעודות זהות של 2,750 אנשים, ובמהלך כשנה חדרה לאזוריהם האישיים באתר הביטוח הלאומי. את הנתונים שהוציאה לכאורה, כגון מידע על קצבאות, העבירה למעסיקה, אשר כלל אותם בדו"חות החקירה שמסר ללקוחותיו.
עוד נטען, כי במהלך שנה התקשרה הנאשמת למוקד הטלפוני של הביטוח הלאומי ב-56 הזדמנויות, ולמוקד הטלפוני של חברת החשמל כ-150 פעמים. לפי האישום, היא התחזתה בפני המוקדנים בשמם של אנשים שונים וניסתה לקבל פרטים על אותם אנשים, כגון כתובת מגוריהם, מספר הטלפון שלהם או מקום עבודתם. נטען כי בחלק מהמקרים ביקשה הנאשמת מאנשי המוקד סיוע בהתחברות לאזור האישי של אותם אנשים להם התחזתה.
במרס 2022 פנתה למוסד לביטוח לאומי אזרחית שהתלוננה על כך שקיבלה הודעות SMS עם קוד אישי לטלפון, למרות שלא ביקשה זאת. הביטוח הלאומי בדק את תלונתה, וכך גילה שבוצעה חדירה לאזורים אישיים של אזרחים רבים ללא ידיעתם.
הפרקליטות מציינת כי בעקבות כך הקשיח המוסד לביטוח לאומי את תנאי הכניסה לאזורים האישיים, באופן שמנע מהנאשמת להמשיך במעשיה. עוד נטען כי לאחר שיטח עוכבה לחקירה ושוחררה בתנאים מגבילים, היא התקשרה לחברתה פקידת הבנק וביקשה ממנה למחוק את תכתובות הווטסאפ, בהן קיבלה ממנה לכאורה מידע אישי על לקוחות הבנק.
מעו"ד אברהם רוזנברג ועו"ד יוליוס רוזנברג המייצגים את הנאשמים נמסר: "טרם התקבלו במשרדם של באי כוח הנאשמים כלל חומרי החקירה עליהם לכאורה מבוססים האישומים. כבר בשלב זה יצויין כי מהחומרים אליהם נחשפו באי כוח הנאשמים עד כה, ניתן לומר כי בין המתואר בכתבי האישום לבין העובדות הידועות לנו ישנו מרחק עצום, ואין ספק שהדברים יוכחו במסגרת ההליך המשפטי ולא באמצעי התקשורת מכובדים ככל שיהיו וטוב שכך".
