המתקפה הישירה הראשונה של איראן על ישראל במוצאי שבת הדגימה את העוצמה הצבאית שלה ואת התקדמות תוכנית הנשק שלה, אך גם חשפה את מגבלות מצבורי הנשק שלה, לפי מומחים לטהרן ולאזור.
המתקפה, שכללה יותר מ־300 כטב"מים וטילים ששוגרו בכמה שכבות, הייתה מפגן הכוח הקונבנציונלי הגדול ביותר של איראן. היא גרמה לנזק מינימלי גם בשל האופי המתואם שלה – לישראל ולארה"ב היה זמן רב להכין את מערכות ההגנה האווירית שלהן – אך אפשר לייחס זאת גם לליקויים ביכולותיה של איראן לטווח הבינוני והארוך.
"המבצע הראה שהכוחות המזוינים שלנו מוכנים", אמר נשיא איראן אברהים ראיסי להמונים שהתאספו בטהרן שלשום לציון יום הצבא, שבמהלכו מצעדים בבירת איראן הציגו רבים מאמצעי הלחימה ששימשו בתקיפה על ישראל. ראיסי כינה את המתקפה "הצלחה מהדהדת", אך גם ציין שהתקיפות היו "מוגבלות" ו"לא מקיפות".
"אם זאת הייתה פעולה רחבת היקף באמת, שום דבר לא היה נשאר מהמשטר הציוני", אמר והוסיף שאם ישראל תגיב, "נטפל בה בתקיפות ובחומרה".
Video: TPS
אולם לאחר ניתוח התחמושת ששימשה בתקיפה והצלחתן של מערכות ההגנה האזוריות, חוקרים אומרים שלא ברור כיצד תוכל איראן להסב נזק גדול יותר לישראל באמצעים צבאיים קונבנציונליים. "איראן בעצם זרקה את כל מה שהיה לה שיכול להגיע לשטחה של ישראל", אומר ג'ון קריזניאק, חוקר בפרויקט ויסקונסין לבקרת נשק גרעיני, שמתמחה בתוכניות הטילים של איראן. כמו אנליסטים אחרים שהתראיינו לכתבה הזאת, הוא בילה את הימים האחרונים בחקר סרטוני שיגור, תמונות של שרידי אמל"ח ונתוני יירוטים, כדי לזהות את התחמושת האיראנית.
מומחים ניסו להסביר מדוע טילי סג'יל־1 ושיהאב־3 לא נכללו בתקיפה. "שיהאב־3 לא היה בשימוש משום שהוא ישן מאוד", אומר פביאן הינץ, חוקר איראן במכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים בברלין. "הסג'יל הוא טיל מסתורי מעט", לדבריו, ואיראן "השתמשה בו מעט מאוד בתמרונים". חוקרים אחרים ציינו שהסג'יל היה יקר לייצור וייתכן שכבר אינו מיוצר כלל.
ייצור בלי מגבלות
כמות התחמושת ששימשה בתקיפה מספקת גם תובנות חדשות על היכולות של איראן. שיגור של יותר ממאה טילים בליסטיים בגל אחד מאשש את ההערכות שלאיראן יש לפחות כ־3,000 טילים כאלה. "בהנחה שזהו רק סבב ראשון מתוך מספר לא ידוע של סיבובים שיבואו, האיראנים לא ישגרו חלק ניכר מהארסנל שלהם כבר בהתחלה", אומר קריזניאק.
בנוסף, שיגור של יותר ממאה טילים בליסטיים בתוך דקות ספורות מצביע על כך שלאיראן יש לפחות 100 משגרים, וזהו נתון חדש לחוקרים: "אפשר להבין מכך שאיראן לא עמדה בפני שום מגבלה בייצור מקומי של טילים ומשגרים".
ארסנל הטילים הבליסטיים של איראן, הגדול במזרח התיכון, הוא כמעט כולו מתוצרת עצמית. בשנים האחרונות איראן הוכיחה את יכולתה לשדרג מערכות מסוימות ולשפר את הטווח ואת הדיוק שלהן. בהצהרה שפורסמה בתקשורת הממשלתית האיראנית אמר דובר הכוחות המזוינים של איראן, אבולפזל שקרצ'י, כי התחמושת ששימשה בתקיפות נגד ישראל מייצגת רק "שבריר" מעוצמתה הצבאית של המדינה.
"ייתכן שזאת הייתה מתקפת ניסוי, והאיראנים קיבלו מה שהם רוצים. הטילים שהצליחו לעבור את ההגנה האווירית לא היו ניצחון סמלי, אלא ניצחון אמיתי"
לפני התקיפה על ישראל, השימוש הבולט ביותר של איראן בטילים בליסטיים היה בשנת 2020, לאחר שתקיפת כטב"ם אמריקנית הרגה את קאסם סולימאני. איראן שיגרה יותר מתריסר טילים בליסטיים לעבר שני בסיסים של צבא ארה"ב בעיראק, אחד במערב המדינה ואחד בצפונה. אף שלא היו הרוגים, עשרות אנשי שירות אמריקנים סבלו מפציעות ראש טראומטיות. איראן גם השתמשה בטילים בליסטיים השנה בתקיפות על פקיסטן, סוריה ועיראק. אבל המתקפה על ישראל מעידה שחלק ניכר מהתחמושת של איראן נותר באיכות נמוכה. בעקבות המתקפה דיווח צה"ל ש־99 אחוז מהטילים והכטב"מים ששוגרו בידי איראן יורטו או נכשלו בשיגור.
"ראינו שהם עדיין עובדים על דיוק התחמושת", אומר בהנם בן־טאבלו, עמית בכיר בקרן להגנת הדמוקרטיה, שכתב רבות על תוכנית הטילים של איראן. "הנשק הזה לבדו לא ינצח במלחמה".
ההמלצה: ענווה
כטב"מים איראניים נכללו בגל הראשון של התקיפה. כלי הטיס האיראניים זולים וקלים לייצור, והם שימשו בתקיפות ברחבי המזרח התיכון במשך שנים. איראן גם סיפקה כטב"מים לרוסיה במלחמתה באוקראינה, ושם התברר כי הם יעילים וקטלניים.
סביר להניח שבמהלך המתקפה על ישראל, הכטב"מים האיטיים יחסית נשלחו במטרה להעסיק את כוחות ההגנה האווירית ולאפשר לטילים המתקדמים יותר לעבור אותם. לפי צה"ל, כל הכטב"מים יורטו לפני שנכנסו למרחב האווירי של ישראל
לדברי עלי חמי, חוקר צבא לבנוני, סביר להניח שאיראן הפיקה לקחים מהמתקפה בנוגע להגנה האווירית של ישראל. פרשנים בטלוויזיה הממלכתית האיראנית אמרו דברים דומים. "ייתכן שזאת הייתה מתקפת ניסוי", אומר חמי, "והאיראנים קיבלו את מה שהם רוצים. מעט הטילים שהצליחו לעבור את ההגנה האווירית לא היו ניצחון סמלי, אלא ניצחון אמיתי".
אחד הטילים המעטים שחמקו מהמיירטים פגע בבסיס נבטים בנגב. תיעוד התקיפה הוצג שוב ושוב בגופי שידור איראניים ממשלתיים רבים השבוע.
מלבד ניתוח ההגנה האווירית של ישראל, טהרן ככל הנראה תחקור גם את הבעיות במערכות הטילים שלה, שהובילו לפי דיווחים לכשלים רבים בשיגור ובטיסה. "המתקפה הבאה עשויה להיות יעילה יותר", אומר אפשון אוסטובר, מרצה לענייני ביטחון לאומי בבית הספר של הצי לתארים מתקדמים בקליפורניה. אבל בסופו של דבר סוג המתקפה שהודגם במוצאי שבת "אינו באמת בר־קיימא בסכסוך ארוך טווח". לדבריו, גם אם איראן תשנה את קצב ההתקפות ותתאים את התחמושת המשמשת אותה, "הם עדיין יצטרכו לשגר די הרבה דברים כדי שרק כמה טילים יצליחו לעבור".
כמה בכירים איראנים רמזו שלא השתמשו בנשק המסוכן ביותר שלהם. "אנחנו מוכנים להשתמש בנשק שלא השתמשנו בו מעולם בעבר. יש לנו תוכניות לכל תרחיש", אמר אבולפזל אמוי, דובר ביטחון לאומי בפרלמנט, בריאיון לערוץ אל־מיאדין הלבנוני.
אבל לדברי מומחים, לא סביר שתחמושת מסוימת יכולה לבדה לשנות את פני הדברים. סביר יותר שאיראן תשתמש באותם סוגים של אמצעי לחימה במתקפה עתידית, אבל בדרך אחרת: בלי לתת אזהרה, או לשגר את המטח בשיתוף ארגוני טרור שמזוהים איתה באזור. ארגוני הפרוקסי של המדינה, מלבנון דרך עיראק ועד תימן, מילאו תפקיד קטן במתקפה בשבת.
אף שארצות הברית וישראל חגגו את סיכול הפיגוע בשבת, חוקרים המליצו לנקוט ענווה. "כמות התחמושת שנדרשה כדי להדוף את המתקפה הייתה עצומה ויקרה. ייתכן שישראל תתקשה לשחזר את ההצלחה הזאת שוב", אומר טום קרקו, מנהל פרויקט הגנת הטילים CSIS. "ייתכן שהתמזל מזלה של ישראל וייתכן שלאיראן לא היה מספיק מזל".
