בג"ץ הוציא אתמול צו על תנאי וצו ביניים בעתירה נגד הרכב הוועדה לאישור מינוי בכירים בשירות המדינה. המשמעות הינה הקפאת מינוי בכירים בשירותה מדינה, בהם הרמטכ"ל והמפכ"ל, ככל הנראה לפחות עד לאחר החגים. הסיבה לכך היא טענות העותרים בנוגע למינוי של איריס שטרק ויעקב נגל לוועדת המינויים בשל קרבתם לראש הממשלה בנימין נתניהו המצוי בחקירות.
התנועה לטהר המידות בראשות עוזי ארד עתרה לבג"ץ נגד מינויים של רואת החשבון איריס שטרק ותת-אלוף (במיל') יעקב נגל ל"הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה", בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג. הטענה היא כי השניים מקורביו של ראש הממשלה ואשר עשויים להשפיע על מינויו של המפכ"ל הבא בעוד ראש הממשלה מצוי בחקירה. השופטים מני מזוז, דוד מינץ ועופר גרוסקופף הורו למדינה לשקול מחדש את שיבוצם של השניים עד לתאריך ה-7 באוקטובר וכי עד אז מוקפאת פעילות הוועדה.
נציג המדינה בדיון, עו"ד רן רוזנברג טען כי "לא ניתן לטעון שדווקא בגלל היותו של נגל בקשר מקצועי נקודתי, אחרי שסיים את תפקידיו והוא אזרח מהשורה, הוא פסול מלשמש נציג ציבור. הזיקה היחידה של נגל לרה"מ היא ממלכתית-מקצועית. הוא מבין לעומק את מערכת הביטחון, את האחריות שמוטלת על כתפי העומדים בראשה, בוועדה שאמונה על מינויים כמו מפכ"ל, רמטכ"ל, ראש מוסד".
ואולם, דבריו נדחו באופן חד משמעי על ידי השופטים. "כיוון שלראש הממשלה עשוי להיות עניין בזהותו של המפכ"ל שצפוי להתמנות בקרוב, כיוון שיש לו אינטרס, אסור לו להיות מעורב בהליכים שנוגעים למינוי הוועדה שצריכה לאשר את מינוי המפכ"ל", אמר השופט מני מזוז. "לאורך כל השנים, מניסיוני, שרים וגם ראשי ממשלה שהיו בסטטוס של נחקרים הדירו את עצמם בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה ממעורבות במינויים שהייתה להם נגיעה לעובדה שהם נחקרים".
עוד אמר השופט מזוז כי חברות בוועדה "זה לא תפקיד ריק מתוכן. הועלו בעבר טענות לגבי מועמדים למפכ"ל. השאלה האם אדם כזה יכול לבחון דברים כאלה? וזה בנפרד מההיבט אם שני מועמדים אלה אפשר לקרוא להם נציגי ציבור. לכאורה נציגי ציבור צריכים להיות אנשים שאין להם זיקות או מחויבות לממשלה ואין לממשלה שום השפעה עליהם".
