יום דרמטי נרשם אתמול ביחסי ישראל-ארה"ב. רגע לאחר שבית הנבחרים אישר להעביר לישראל סכום חסר תקדים של 15 מיליארד דולר עבור צורכי ביטחון, הבית הלבן מבהיר לישראל שלצד הגזר יש גם מקל בדמותו של הטלת סנקציות על גדוד "נצח יהודה", הפעם הראשונה בה יוטלו סנקציות על יחידה צה"לית.
לפי מחלקת המדינה האמריקנית, חיילים בגדוד החרדי מבצעים הפרת זכויות אדם של פלסטינים בגדה המערבית באופן שיטתי, ובכך עוברים על "חוק לייהי".
החוק האמור נועד לשמירה על זכויות אדם ואוסר על מחלקת המדינה והפנטגון לספק סיוע צבאי לכוחות ביטחון זרים שמפרים זכויות אדם ללא העמדה לדין. החוק נקרא על שם מי שרשום על הוספתו לספר החוקים האמריקני, פטריק לייהי, מי שעד לפני שנה שימש כסנאטור דמוקרטי מטעם מדינת ורמונט ובעבר אף שימש כנשיא הזמני של הסנאט.
מלבד האיסור על העברת הסיוע, בתצורה של נשק או כסף, משמעות נוספת לגבי "נצח יהודה" תהא כי הוא לא יוכל לקחת חלק באימונים עם צבא ארה"ב.
כבר בדצמבר הודיעה מחלקת המדינה האמריקנית כי תגביל ויזות ל"אנשים שהיו מעורבים בערעור השלום, הביטחון או היציבות בגדה המערבית". הגל הראשון של הטלת הסנקציות בפועל הגיע בפברואר, אז הטילו ארה"ב ובריטניה סנקציות כנגד ארבעה תושבי יו"ש בטענה ש"איימו וביצעו פעולות אגרסיביות ואלימות נגד פלסטינים".
במהלך מארס הטיל משרד האוצר האמריקני סנקציות על "שלושה מתנחלים ועל שתי התנחלויות בגדה המערבית".
בימים האחרונים הטיל האיחוד האירופי סנקציות על בנצי גופשטיין וארגון להב"ה כולו, על "נוער הגבעות" כקבוצה וכן על אלישע ירד, מאיר אטינגר, ינון לוי ונריה בן פזי.
לפני כחודש, השית משרד האוצר האמריקני סנקציות גם על הקרנות "הר חברון" ו"שלום אסירייך" שתמכו כספית בינון לוי ובדוד חי חסדאי, עליהם הוטלו סנקציות עוד קודם לכן בטענה שהיו מעורבים במהומות כנגד פלסטינים ביו"ש. נוהל הסנקציות האירופי והאמריקני קובע כי גורם שמממן גורמים עליהם הוטלו סנקציות יסתכנו בהטלת סנקציות כנגדם.
כעת, כאמור, החריפו האמריקנים את מדיניות הסנקציות כאשר הטילו מגבלות על יחידה צה"לית.
איך נולדת סנקציה?
לפני מספר חודשים המליצה ועדה מיוחדת במשרד החוץ האמריקני לשר החוץ, אנתוני בלינקן, להוציא מספר יחידות צבא ומשטרה ישראליות מחוץ לחוק ולאסור על העברת סיוע אמריקני לידיהן לאחר שביצעו, לטענת הפאנל, הפרות חמורות של זכויות אדם וזאת בהסתמך על חוק לייהי. בין היחידות הללו היה גם גדוד "נצח יהודה", אך גם יחידות נוספות.
אותה ועדה שהעבירה את המלצותיה לבלינקן נקראת "פורום לייהי ישראל" ומורכבת ממומחים למזרח התיכון ולזכויות אדם, ביססה את המלצותיה על עדי ראייה וסרטונים שפורסמו על ידי חיילי צה"ל שהצביעו, לדידם, על התעללות והתנכלות כלפי הפלסטינים בעזה וביו"ש. הוועדה היא הגוף שדוחף לכך שהממשל האמריקני יטיל סנקציות גם על יחידות, גופים ויחידים ישראלים נוספים.
התקריות לגביהן הגישה הוועדה את המלצותיה התרחשו ברובן ביו"ש והתרחשו לפני ה-7 באוקטובר וכללו לכאורה הרג ללא משפט על ידי מג"ב, תקרית שבה "נצח יהודה" אזק והותיר קשיש פלסטיני אמריקני למוות וכן חוקרים שעינו ופגעו מינית בנער שהואשם ביידוי אבנים ובקבוקי תבערה.
יחס מיוחד?
מבקרי הממשל טוענים כי שר החוץ גורר רגליים ביחס לדו"ח שהוגש בעניינה של ישראל. לדידם, פעולות לפסילת יחידה ישראלית כפופות דה-פקטו לרבדים נוספים של בדיקה, לרבות התייעצות עם ממשלת ישראל ורק לאחריה להעלות את הנושא למעלה בשרשרת הפיקוד של משרד החוץ ועד לשר החוץ עצמו.
בינואר פורסם ב"גרדיאן" הבריטי כי מחלקת המדינה בחנה כמה מהאירועים עליהם דווח במסמך ההמלצות, אך לא הטילה סנקציות מכיוון שממשלת ארה"ב נותנת לישראל קרדיט לו לא זוכות מדינות אחרות הנהנות מסיוע אמריקני.
עם זאת, ביום חמישי השיב סגן הדובר הראשי של מחלקת המדינה של ארצות הברית, ודאנט פאטל, לשאלות עיתונאים בעניין ואמר כי "המחלקה מתייחסת ברצינות רבה לדרישות לפי חוק לייהי ונקטנו בצעדים נרחבים ליישומו על כל המדינות, לא רק כלפי ישראל". פאטל הוסיף: "כל כוח ביטחון ישראלי שמועמד כנמען פוטנציאלי לקבלת סיוע אמריקני כפוף לבדיקת לייהי בהליך הרגיל".
ביחס לשאלה כמה זמן תארך הבדיקה ביחס לכוחות ביטחון ישראלים השיב פאטל כי אינו יודע להעריך כמה זמן ייקח התהליך.
האם מדינת ישראל צריכה לחשוש מהשתת סנקציות אמריקניות ואירופאיות על יחידות ביטחוניות נוספות? התשובה העגומה היא בהחלט כן.
