סקר שפורסם היום (א') מגלה כי רוב גדול מהציבור היהודי (80%) חושבים או בטוחים שחיסול מוחמד זאהדי בדמשק היה מהלך נכון, למרות התגובה האיראנית.
על פי הסקר שערכו פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני וירון קפלן, ממרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות שבמכון הישראלי לדמוקרטיה, בקרב היהודים רוב גדול (80%) חושבים או בטוחים שהיה זה מהלך נכון, בעוד שבקרב הערבים התמונה הפוכה – הרוב (67%) מעריכים כי היה זה מהלך לא נכון.
שאלה נוספת שהציג הסקר: בעקבות שיתוף הפעולה בין ישראל למדינות נוספות כמו סעודיה וירדן בהדיפת המתקפה האיראנית, מה דעת הקהל על הסכם הגנה אזורי, שבתמורה לו תתחייב ישראל להכרה במדינה פלסטינית?
בקרב היהודים רק 26% חשבו שרצוי שבתמורה להסכם הגנה אזורי ישראל תסכים עקרונית להקמת מדינה פלסטינית בעתיד. הפערים בין המחנות הפוליטיים גדולים מאוד: בשמאל רוב גדול (69%) תומכים בכינון הסכם הגנה אזורי גם בתנאי של הכרה ישראלית עקרונית בהקמת מדינה פלסטינית בעתיד. במרכז – פחות משליש מצדדים בכך, ואילו בימין מדובר במיעוט זעיר של 14.5% שחושבים שהמחיר מצדיק את המטרה. בקרב המרואיינים הערבים רוב גדול (74%) תמכו ברעיון.
מי יצא במצב טוב יותר מהמלחמה בעזה
חצי שנה לתוך מלחמת חרבות ברזל, ביקשו עורכי הסקר לשמוע איזה צד יצא במצב טוב יותר מהשני – ישראל או חמאס. גם בשאלה זו נמצאו פערים גדולים בין יהודים וערבים: בקרב היהודים, השיעור הגבוה ביותר (43%) חושבים שישראל יצאה במצב טוב יותר, 20% סוברים שחמאס במצב טוב יותר, והיתר מתלבטים או חושבים ששני הצדדים במידה שווה. לעומת זאת, בקרב הערבים, יותר משיבים חושבים שחמאס, ולא ישראל, יצא עם ידו על העליונה (20% ו-14%, בהתאמה).
בפילוח המשיבים היהודים לפי מחנות פוליטיים, נמצא ששיעור נמוך של משיבים בשמאל (25%) ובמרכז (30%) מעריכים שישראל יצאה במצב טוב יותר, בעוד שבימין מעט יותר ממחצית חושבים כך. בקרב מי שמיקמו עצמם בשמאל, 29% השיבו שחמאס יצא עם ידו על העליונה – שיעור גבוה משיעורם של מי שחושבים שהכף נוטה לטובת ישראל. שיעור גבוה של משיבים בכל הפילוחים, ובמיוחד בקרב הערבים, אינם יודעים (או רוצים) להכריע בשאלה זו, או חושבים שקיים שוויון בין הצדדים.
התפטרות ובחירות
הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים נמצאה הסכמה רחבה שבשלה העת לכך שהאחראים לכישלון ב-7 באוקטובר יתפטרו מתפקידיהם. עם זאת, בקרב היהודים – רוב מכריע בשמאל ובמרכז סבורים שהגיע הזמן שהאחראים לכישלון יתפטרו, בעוד שבימין פחות ממחצית מהמשיבים חושבים כך.
בכלל המדגם מחצית (51%) הסכימו שיש לקיים בחירות עד סוף 2024. כרבע חושבים שיש לקיים אותן במועדן (2026) ומיעוט (15%) היו רוצים שהבחירות יתקיימו במהלך 2025. פילוח לפי לאום מראה כי רוב הערבים (68%) מעוניינים בבחירות ב-2024 לעומת 47% מהיהודים. לעומת זאת בעוד בקרב הערבים רק מיעוט זעיר (5%) מוכנים לחכות למועד המקורי ב-2026 כ-30% בקרב היהודים סבורים שזה המועד המתאים לבחירות.
הפערים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) גדולים: בשמאל ובמרכז רוב מכריע בעד בחירות לאלתר (91% בשמאל, 68% במרכז), ואילו בימין השיעור הגבוה ביותר (44%) תומך בעריכת הבחירות במועדן המקורי, ורק 29% מעוניין בבחירות כבר השנה
היום שאחרי
בשאלת "היום שאחרי", לאחר שרוב כוחות צה"ל כבר יצאו מעזה, קרוב למחצית מכלל המדגם סבורים שיש להעביר את השליטה ברצועה לכוח רב-לאומי או לרשות הפלסטינית. כרבע חושבים שעל ישראל להשאיר נוכחות צבאית מוגבלת כדי לשלוט ברצועה, ומיעוט קטן (19%) תומך בהקמת ישובים יהודים ברצועה.
בקרב הערבים רוב גדול (71%) מצדד בהעברת השליטה הצבאית ברצועה לגורם זר, רובם (46%) מעדיפים את רשות הפלסטינית. בקרב היהודים, השיעור הגבוה ביותר (34%) סבורים שנכון יהיה להעביר את השליטה ברצועה לכוח רב-לאומי, ורק מיעוט קטן (6.5%) חושבים שנכון יותר להעביר את השליטה לרשות הפלסטינית. למרות השיעור הנמוך, זוהי עלייה מחודש דצמבר 2023, אז רק 3.5% מהיהודים סברו שיש להעביר את השליטה בעזה לרשות הפלסטינית.
בפילוח היהודים לפי מחנות פוליטיים, מצאו עורכי הסקר שרוב המשיבים מהשמאל (74%) ומהמרכז (55%) חושבים שיש להעביר את השליטה ברצועה לגורם זר – רובם לכוח רב לאומי ומיעוטם לרשות הפלסטינית. בימין נרשמו שיעורים דומים בקרב התומכים בשליטה של גורם זר, בהמשך השליטה הצבאית של ישראל ברצועה, ובהקמת יישובים יהודיים.
בקרב מדגם היהודים, פחות מרבע מהמשיבים תומך בהקמת ישובים יהודיים ברצועת עזה – 22.5%, ירידה של 3% מחודש דצמבר 2023. פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים העלה שככל שרמת הדתיות גבוהה יותר, כך עולה גם התמיכה בהתיישבות יהודית ברצועה. למרות זאת, למעט בקרב החרדים, שמהם 52% תומכים בהקמת ישובים יהודיים בעזה, בכל יתר הקבוצות לא נרשם רוב שתומך באפשרות הזאת (דתיים – 39%; מסורתיים – 28%; חילונים – 7%).
בשאלה האם ישראל צריכה להשתתף בשיקום הרצועה אחרי המלחמה, 13% בלבד מהיהודים סוברים שהתשובה חיובית – מול 63% מהערבים.
מצב הרוח והביטחון האישי
המשיבים התבקשו לתאר את תחושת הביטחון האישי שלהם. בקרב היהודים, 43% חשים תחושת ביטחון אישי די גבוהה או גבוהה מאוד, לעומת 23% בלבד שחשים תחושת ביטחון אישי די נמוכה ונמוכה מאוד. בקרב הערבים המצב הפוך ויותר: 16% בלבד מרגישים תחושת ביטחון די גבוהה או גבוהה מאוד, לעומת 49% מהמרואיינים שהשיבו שתחושת הביטחון שלהם די נמוכה או נמוכה מאוד.
הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים, תחושת הביטחון האישי של גברים (יהודים: 50%; ערבים: 23%) גבוהה משמעותית מתחושת הביטחון בקרב נשים (יהודיות: 36%; ערביות: 10%).
לקראת חג הפסח, הסקר בדק את מצב הרוח של הציבור ביחס לשנים קודמות. 81 אחוזים מקרב הציבור החילוני העידו כי הם מרגישים במצב רוח ירוד לעומת השנה שעברה, בקרב הציבור המסורתי-לא דתי 73% ענו כך, בקרב הציבור המסורתי-דתי 61% העידו על ירידה במצב הרוח, 60% מקרב הציבור הדתי ו-41% מבין המשיבים החרדים.
