בכל שנה בוחרים ישראלים רבים לנצל את חופשת הפסח לטיול בחו"ל, כאשר בחודש הנוכחי צפוי מספר הטסים לעבור את המיליון. לאור המלחמה, איומי הטרור והאנטישמיות הגואה במדינות רבות בעולם – עלו רמות אזהרות המסע בלא פחות משמונים מדינות מאז אוקטובר. יצאנו לבדוק מי קובע את רמות הסיכון של כל מדינה, מהם הקריטריונים בהם מתחשבים והאם יש מקום לאופטימיות בנושא בעתיד הקרוב.
אזהרות המסע מחולקות לארבע קטגוריות:
רמה 1 – ללא אזהרה
רמה 2 – איום מזדמן
רמה 3 – רמת איום בינונית
רמה 4 – רמת איום גבוהה
בנוסף, ישנן מדינות אליהן יש אזהרה ברמה משולבת, כלומר אזורים מסוימים שנמצאים בסיכון רמה מסוימת ואחרים ברמה שונה. לשם הדוגמה, הודו רבתי מצויה ברמת סיכון 2, בעוד חבל קשמיר בצפון המדינה מצוי ברמה 4.
מי קובע?
רמות הסיכון נקבעות בתהליך סדור שמתקיים באופן קבוע, לו שותפים גורמי קהילת המודיעין, המוסד ולעתים גם השב"כ. גורמי המודיעין אוספים אינדיקציות מהעולם לגבי איומים על פגיעה בישראלים באופן בלתי פוסק, כאשר לאחר העברת המידע מגורמי המודיעין, מנתחים אנליסטים את המידע, לצד התחשבות בהיסטוריה גזרתית ומגבשים את תמונת האיום.
על התהליך בכללותו אמון המל"ל – המטה לביטחון לאומי, כאשר הפרמטרים בהם מתחשב המטה הם ביטחוניים גרידא, במובחן למשל מאזהרות משרד החוץ בנוגע למדינות בהן משתוללות מחלות למיניהן.
המל"ל מבסס את החלטותיו גם על רמת התפקוד של רשויות האכיפה במדינה וכן על רמות שיתוף הפעולה בינן לבין ישראל, כך שאם וכאשר יתחולל אירוע פח"ע – אותן רשויות יגיבו באופן המיטבי עבור הישראלים המצויים שם.
חשוב לציין בהקשר הזה כי אזהרות המסע הן דינאמיות, אך לא דינאמיות כאיומי פח"ע פנים-מדינתיים שעשויים להשתנות בכל שעה ובהתאם לא משתנים מכל משב רוח קל.
במקרים מסוימים, בהם עוסקים במדינות שיש מולן רגישות גבוהה, עשוי האישור לשינוי רמת הסיכון לעבור דרך ראש המל"ל ואף דרך רה"מ עצמו.
מספרים חסרי תקדים
כיום יש אזהרות מסע לכמאה וחמש מדינות, מספר אסטרונומי שכולל קצת יותר ממחצית מדינות העולם. על מנת לבחון עד כמה המצב תקדימי שוחחתי עם גורם ביטחוני בכיר שעוסק באזהרות המסע.
"לא היה משהו דומה לזה, לכל היותר 60-70% מהמספרים הללו בתקופות שיא בעבר", אמר הגורם.
גם כמה מהמדינות עמן חתמנו על הסכמי אברהם, ביניהן איחוד האמירויות ובחריין, נמצאות כיום ברמות הסיכון הגבוהות ביותר 3 ו-4. שאלתי את הבכיר האם הוא מעריך כי אחרי המלחמה צפויות רמות האיום באמירויות ובבחריין על ישראלים לרדת. "על זה נאמר: 'הנבואה ניתנה לשוטים', אי אפשר להגיד כרגע מה תהיה רמת האיום ביום שתיגמר המלחמה. זה יהיה תלוי בהערכת המצב והאיום באותה עת. לא ניתן לקבוע כעת באופן ברור לגבי רמת האיום העתידית", השיב.
במארס פרסם המל"ל את הערכת האיום לישראלים בחו”ל מצד גורמי טרור לאור העלייה המשמעותית באיום כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל. במסגרת ההערכה התריע מפני נוכחות של גורמי ג'יהאד עולמי המחפשים לפגוע בישראלים בזירות אפריקה, המזרח-התיכון, אסיה ואירופה וכן כי נחשפה תשתית רחבה של חמאס במספר מדינות בצפון אירופה.
מעניין לשים לב לכך שארה"ב, בירת המחאות האנטי ישראליות, בה נרשמו אלפי אירועים אנטישמיים מאז ה-7 באוקטובר, נמצאת במדרג האיומים הנמוך ביותר, זאת לעומת מדינות רבות במערב אירופה, כגון גרמניה, בריטניה, הולנד ושוודיה המצויות בדרג השני. ההבדל נעוץ בכך שלפי הערכת המל"ל, בארה"ב מתמצה האיום בגילויי אנטישמיות ואילו במדינות רבות באירופה איום הטרור מוחשי יותר וכוחם של הגורמים האסלאמיסטים הקיצוניים באותן מדינות ויכולתם לממש את זממם בפועל גבוהים יותר. בנוסף, מובן כי גופי הביטחון בארה"ב יעילים ורמת השת"פ היא הכי טובה שיש.
אם יש זווית אופטימית לסיפור, היא מצויה בכך שבחודשיים האחרונים הוריד המל"ל את רמות האזהרה של ארבע מדינות באירופה וכן את זו של סין.
אז מהם אמצעי הזהירות שבהם יש לנקוט למי שבכל זאת טס למדינות הללו?
אם וכאשר טסים למדינות שיש אליהן אזהרות מסע ברמות סיכון של 2-4, מומלץ שלא לעדכן בזמן אמת היכן אתם נמצאים, להיכן תגיעו, לא לדקור מיקומים וכמובן להצניע לכת בכל הנוגע לקשר לישראל וליהדות.
לשאלות בנושא אזהרות מסע, ניתן להתקשר לקו הפניות של המל"ל הפתוח 24/7 בטלפון: 02-6667444
לרשימת המדינות אליהן יש אזהרות מסע באתר המל"ל
לכלל אמצעי הזהירות לטסים לחו"ל
