מחאות אנטי-ישראליות ואנטישמיות התפשטו השבוע בין קמפוסים של אוניברסיטאות בארה"ב, והן מתודלקות על ידי מעצרים בשבוע שעבר של למעלה ממאה סטודנטים באוניברסיטת קולומביה שבמנהטן. ביום שני נעצרו יותר מ-150 מפגינים באוניברסיטת ניו יורק (NYU) הסמוכה.
עד כה האוניברסיטאות לא עשו הרבה כדי לדכא את התסיסה וגם לא הטילו צעדים משמעתיים בעלי משמעות כלשהי, חרף האיום התמידי על סטודנטים יהודים.
בנוסף, גם המפגינים שכן נעצרו בקולומביה וב-NYU לא יעמדו לדין פלילי וכולם שוחררו, כך דווח אתמול בניו-יורק פוסט. "הם ימשיכו להיעצר ויחזרו להפגין וימשיכו לעשות את אותו הדבר כי מבחינתם הכול משחק", אמר מקור במשטרה לעיתון. "זה משחק כי המערכת לא מענישה אותם על התקפי הזעם הליליים שלהם".
בשבוע שעבר נראה שהנהלת קולומביה נוקטת בעמדה נחושה. ב-18 באפריל נשיאת האוניברסיטה מינוש שפיק ביקשה ממשטרת ניו-יורק להיכנס לשטחי האוניברסיטה ולפרק מה שנקרא "מאהל הסולידריות עם עזה" שהסטודנטים הקימו באמצע המדשאה וסירבו להסיר.
כשהמשטרה נכנסה לקמפוס, אחד השוטרים קרא ברמקול, "מאחר שסירבתם להתפזר, כעת תיעצרו על הסגת גבול". המפגינים קראו בחזרה: "קולומביה, קולומביה, את תראי – פלסטין תהיה חופשית!"
יום לפני כניסת משטרת ניו-יורק, שפיק הופיעה בפני ועדת בית הנבחרים לחינוך וכוח העבודה, יחד עם שני נאמנים ויו"ר משותף של כוח המשימה לענייני אנטישמיות של המוסד, "כדי לענות על האנטישמיות המשתוללת הפוקדת את הקמפוסים שלהם ומאיימת על התלמידים היהודים שלהם".
"כל תלמידי האוניברסיטה המשתתפים במאהל קיבלו הודעה שהם מושעים", הודיעה שפיק, כך לפי עיתון הסטודנטים "הקולומביה ספקטייטור". האוניברסיטה החלה לפרסם הודעות השעיה זמניות ביום שישי. "הסטודנטים הואשמו בהתנהגות משבשת, הפרת חוק, הפרת מדיניות האוניברסיטה, אי ציות, ונדליזם או נזק לרכוש, וגישה או יציאה בלתי מורשית", דיווח עיתון הסטודנטים. חרף הודעת הנשיאה לא בטוח שההשעיות הללו יעמדו, בהתחשב בכך שעונשם של 12 סטודנטים שהושעו בשל השתתפות באירוע "התנגדות 101" ב-24 במרץ בהשתתפות חבר בארגון טרור פלסטיני הוסרו זמן קצר לאחר מכן, כפי שנחשף בניו-יורק פוסט.
מעבר לכך שלא ברור בכלל אם יושת עונש אמיתי על הסטודנטים, המאהל שפורק בשבוע שעבר צץ מחדש על מדשאה סמוכה בקמפוס כעבור יום אחד בלבד. הוא תואר כ"גדול מתמיד".
בתגובה לחזרתו של המאהל, שפיק, שכבר נסוגה מהעמדה הקשוחה שנקטה בהתחלה, החליטה לנהל משא ומתן עם המפגינים, שהסכימו שרק סטודנטים ישתתפו במחאת האוהלים ולא מפגינים מבחוץ. שפיק גם האריכה את המועד האחרון להסרת המאהל, שנקבע ליום רביעי בחצות, ב-48 שעות נוספות. האוהלים עצמם מפרים את מדיניות האוניברסיטה, המחייבת את אישור כל האוהלים דרך מינהל האירועים של מתקני קולומביה.
שינוי הטקטיקה של שפיק עשוי להיות קשור ללחץ מצד סגל האוניברסיטה. יותר מ-100 מחברי הסגל של מכללת ברנרד וקולומביה ערכו שביתת תמיכה במפגינים ביום שני. "אנו דורשים שכל ההשעיות והאישומים של ברנרד וקולומביה יבוטלו לאלתר ויימחקו מרישומי הסטודנטים", אמר דיוויד לורי, נשיא סניף קולומביה של האגודה האמריקנית לפרופסורים ומרצה למדעי הרוח אסייתיים.
ארגונים יהודיים גינו את המרצים ואמרו שבהגנה על המאהל הם מגינים על "מאורה של אנטישמים".
"הודאה בכישלון"
במפלגה הרפובליקנית גינו את הכישלון של קולומביה להגן על תלמידיה היהודים. יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון, שביקר בקולומביה שלשום ונאם בפני התלמידים, קרא להתפטרותה של שפיק ואמר בריאיון לשדרן הרדיו השמרני יו יואיט ששפיק התגלתה "כמנהיגה חלשה מאוד וחסרת כישרון" ש"לא יכולה אפילו להבטיח את שלומם של סטודנטים יהודים. האם מצופה מהם להימלט על נפשם ולהישאר בבית?" תהה ג'ונסון, בהתייחס להכרזה של קולומביה ביום שני שהיא תעבור ללמידה היברידית ותציע לתלמידים את האפשרות להשתתף בשיעורים מקוונים עד סוף הסמסטר – איתות לכך שהיא לא מצפה שהתסיסה תסתיים בקרוב.
גם חבר הקונגרס הדמוקרטי מניו-יורק, ריצ'י טורס, ידיד של ישראל והקהילה היהודית המקורית, זעם על ההודעה ואמר ששפיק מסרה את "השליטה בקולומביה לשוליים אנטישמיים" וכי ביטול השיעורים הוא "הודאה בכישלון".
"אם אינך יכולה להבטיח את שלומם של התלמידים שלך, אז אין עניין שתשמשי כנשיאה של אוניברסיטה כלשהי, שלא לדבר על המוסד שבו התחנך אלכסנדר המילטון", אמר טורס בהצהרה. "מה שאוניברסיטת קולומביה צריכה הוא לא פייסנית של אנטישמים אלא מנהיגה שתילחם בבהירות מוסרית נגד אנטישמיות".
ההחלטה גם גררה גינוי מצד הנשיא לשעבר והמועמד הרפובליקני לנשיאות, דונלד טראמפ, שאמר ביום שלישי: "קולומביה צריכה קצת כוח, קצת אומץ להישאר פתוחה. זה מטורף. כי זה אומר שהצד השני מנצח".
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ספג ביקורת לאחר שאמר ביום שני בהתבטאויותיו הפומביות הראשונות על ההפגנות כי, "אני מגנה את ההפגנות האנטישמיות. זו הסיבה שהקמתי תוכנית להתמודד עם המצב. אני גם מגנה את מי שלא מבין מה קורה עם הפלסטינים". היועצת לשעבר במשרד ראש הממשלה וכותבת הדעות של JNS רותי בלום תיארה את ההצהרה כ"ביטוי מופרך של השוואה מוסרית בין יהודים ומבצעי הזוועות הקשות ביותר נגדם מאז השואה". העורכת הראשית של אתר "הפדרליסט", מולי המינגווי, כתבה ב-X כי "הנשיא ביידן אומר שיש אנשים טובים משני הצדדים של 7 באוקטובר".
המחאה מתפשטת
המחאה לא עצרה בניו-יורק. בימים האחרונים הופיעו מאהלים בקמפוסים אחרים, כולל הרווארד, ייל (שם נעצרו 47 סטודנטים ביום שני) ואוניברסיטת בראון.
בעוד שהמחאות נגד ישראל היו בולטות במיוחד במוסדות של ליגת הקיסוס – 8 אוניברסיטאות היוקרה הנחשבות למובילות בארה"ב – הן התפשטו מעבר להן. מאהלים צצו באוניברסיטת מישיגן, אוניברסיטת טאפטס, MIT, אוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ואוניברסיטת מינסוטה, שם שמונה סטודנטים וחבר פקולטה נעצרו ביום שלישי. קמפוס הומבולדט במכון הפוליטכני של קליפורניה הודיע שייסגר עד יום רביעי לאחר שמפגינים פרו-פלסטינים כבשו בניין באוניברסיטה ביום שני. המוסד אמר שהוא יחזור לשיעורים מקוונים במידת האפשר.
בתגובה למגמה, הסנאטור הרפובליקני טום קוטון יזם מכתב יחד עם עמיתיו הרפובליקנים בסנאט לתובע הכללי של ארה"ב מריק גרלנד ולמזכיר החינוך מיגל קרדונה שדרש מהם לנקוט בפעולה כדי "להגן על סטודנטים יהודים". הוא כינה את המחנות "פוגרומים בהתהוות" וקרא לביידן לשלוח את המשמר הלאומי כדי לפרק אותם.
התפשטות המחאות והאנטישמיות הגלויה שנחשפה שם לצד תמיכה בחמאס עוררו את ראש הממשלה בנימין נתניהו לפרסם הודעה שלשום. "מה שקורה בקמפוסים באמריקה הוא נורא", אמר, "המון אנטישמי השתלט על אוניברסיטאות מובילות. הם קוראים להשמדת ישראל. הם תוקפים סטודנטים יהודים. הם תוקפים חברי סגל יהודים. זה מזכיר את מה שקרה באוניברסיטאות בגרמניה בשנות השלושים. זה לא מתקבל על הדעת. צריך לעצור את זה. יש להוקיע ולגנות חד משמעית את האירועים. אבל זה לא מה שקרה. תגובתם של כמה מנשיאי האוניברסיטאות הייתה מבישה".
ב-19 באפריל מפגינים מחוץ לקולומביה צעקו לעבר שני סטודנטים יהודים, "7 באוקטובר הולך להיות כל יום בשבילכם". סטודנט מקולומביה ג'ונתן לדרר, שכתב באתר "פרי פרס", תיאר שנרדף מהקמפוס ונאמר לו "לחזור לפולין". המפגינים חטפו שניים מדגלי הישראל שלו וניסו לשרוף אחד מהם. הוא הצליח להחזיר אותם לאחר שנדחף אל ההמון והושלכו לעברו שני חפצים כבדים, האחד פגע בפניו, השני בחזהו. "לאורך כל האירוע הזה, קציני בטיחות הציבור של קולומביה לא נמצאו בשום מקום", כתב.
לדבריו, בין השאר המפגינים קראו: "מהנהר ועד הים, פלסטין היא ערבית", "אין אל מלבד אללה, והשהיד הוא אהובו של אללה", ו"אל-קסאם [הזרוע הצבאית של חמאס] עשה אותנו גאים, הרוג עוד חייל".
סטודנט אחד מקולומביה, חבר בארגון סטודנטים תומכי ישראל, אמר לחדשות ABC, "זה לא רק מתיש נפשית. גיליתי שבימים האחרונים זה משפיע עליי פיזית. אמרו לי שדגל ישראל הוא דגל נאצי". סטודנט אחר, שדיווח ששמע קריאות "אינתיפאדה" ו"ז** על ישראל" במאהל, אמר לכתב בניו-יורק פוסט, "מאפשרים להם להפלות נגדנו באמת, ולהטריד אותנו ולסכן את ביטחוננו כבר תקופה".
הרב של יוזמת הלמידה היהודית של האיחוד האורתודוקסי באוניברסיטת קולומביה ומכללת ברנרד המליץ לסטודנטים להישאר בבית ביום ראשון, מחשש לביטחונם. תלמידת NYU נטלי מנוצ'ריאן אמרה לפוסט שהיא עשויה לעזוב את בית הספר. "קראו לי אתמול 'יהודייה מלוכלכת'. אני לא מרגישה בנוח כאן כיהודייה כרגע. אני הולכת לכיתה שלי והולכת ישר הביתה".
"האוניברסיטה צריכה לנקוט בעמדה חזקה והיא לא", אמר מנדי הכט, סטודנט לקדם-רפואה בקולומביה ובעברו חייל צה"ל לניו-יורק פוסט. "הם נכשלים בעקביות בהגנה על הסטודנטים היהודים בקמפוס. כל יום וכל שעה שהם נותנים לזה להימשך, מדובר בכישלון".
סהר טרטק, העורכת הראשית של עיתון הייל פרי פרס, שתיעדה את עליית האנטישמיות באוניברסיטה היוקרתית, תיארה שהותקפה עם מוט דגל אש"ף בזמן שסיקרה מחאה ב-20 באפריל. "אחרי שנדקרתי בעין על ידי מפגין בעצרת, המארגנים חסמו אותי מלרדוף אחרי התוקף שלי. במקום לעזור לי למצוא אותו במהירות, מארגן אחד אמר לי: 'אני רוצה שתחשבי מה את באמת רוצה להוציא מזה'".
גם בייל תועדו המפגינים שרים ומנגנים שירים אנטי-ישראליים ואנטישמיים שמילותיהם היו בוטות מלהיכלל כאן.
מה הפתרון?
פתרונות שונים הוצעו לטיפול באנטישמיות בקמפוסים באוניברסיטאות. תגובות חלשות של הנהלות במוסדות כבר הביאו להדחתן של נשיאות הרווארד ואוניברסיטת פנסילבניה. אחת התשובות שהציעו גורמים שונים היא הפסקת מימון זר. ג'ונתן פידלוזני, מנהל היוזמה לרפורמה בהשכלה גבוהה במכון למדיניות אמריקה פירסט, ציין ביום שלישי במאמר ב"סיטי ג'ורנל" כי "מרכזים רבים המוקדשים לחקר המזרח התיכון מקבלים תמיכה כספית רבה ממדינות זרות ועושים יותר כדי לקדם נרטיבים אנטי-ציוניים ותומכי חמאס מאשר כמעט מכל כוח אקדמי אחר".
חקירות של מזכירת החינוך בממשל טראמפ בטסי דבוס מצאו כי אוניברסיטאות קיבלו יותר מ-6.5 מיליארד דולר בכספים זרים שלא נחשפו בעבר, כולל 2.7 מיליארד דולר ממקורות קטאריים ויותר ממיליארד דולר מהסעודים. עם זאת, תחת ביידן נסגרו החקירות, אמר פידלוזני.
האינטלקטואל היהודי ליאל ליבוביץ קרא השבוע ב"סיטי ג'ורנל" לגרש סטודנטים זרים שמביעים תמיכה בטרור, רעיון שהועלה בקשר ל-MIT במהלך ההפגנות בנובמבר 2023. מנהלי האוניברסיטה הודו שהפסיקו להשעות סטודנטים זרים, בדיוק כדי שלא יהיו להם "בעיות ויזה". ליבוביץ גם הציע לבטל את המימון הפדרלי של מוסדות שמארחים הפגנות אנטישמיות. על פי דו"ח מנובמבר 2023, עשרת האוניברסיטאות המובילות באמריקה קיבלו 45 מיליארד דולר בכספים של משלם המסים מאז 2018.
אך בסופו של דבר הגיע ליבוביץ למסקנה שמאוחר מדי לגאול את האוניברסיטאות והתשובה היחידה היא להקים מוסדות חדשים. "בואו לא נבזבז עוד זמן בניסיון לתקן את הבלתי ניתן לתיקון. בוא נטיל אחריות על הקנאים האלימים, ואז נתחיל בבניית מוסדות חדשים שראויים לילדינו", כתב.
הפסימיות שלו הדהדה את זו של אחרים. בסימפוזיון שערך מכון ארגמן בתל-אביב בחודש שעבר, טען משה כהן-אליה, לשעבר נשיא המכללה למשפטים ועסקים ברמת-גן, שעל השמרנים למקד את מאמציהם בהקמת מוסדות חדשים, והצביע על אוניברסיטת אוסטין בטקסס, שהוקמה לאחרונה בדיוק לשם המטרה הזו, כמודל לחיקוי. "כמעט כל האקדמיה, 99 אחוז, נשלטת על ידי השמאל, ולא רק השמאל, השמאל הרדיקלי", אמר. "אני חושב שאין כמעט דרך לשנות את זה, לא בארה"ב ולא בישראל…אנחנו מדברים כאן על אלפי אנשים…והם לא מהססים להפעיל כוח כדי להשיג את המטרות הפוליטיות שלהם".
