לפני פרוץ המלחמה בעזה, מעטים בישראל ובעולם היו מודעים לקיומם של החות'ים או של ארגונם "אנסאר אללה". כיום, העולם כולו מדבר על התנועה השיעית הזיידית שהשתלטה על רוב שטחי תימן ומציבה איום אזורי. במצעד צבאי ענקי לפני כשבועיים הציגו החות'ים לראווה את היכולות הצבאיות שפיתחו בשנים האחרונות.
"כשהחות'ים השתלטו על תימן, הם ירשו מהצבא התימני לשעבר כמות קטנה של טילים נגד ספינות וטילים בליסטיים", אומר פביאן הינץ, חוקר ופרשן צבאי במכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים בברלין. "מדובר היה בארסנל מצומצם עם טווח פעילות מוגבל. האיראנים נכנסו לתמונה והתחילו לספק להם טילים ומערכות מתקדמות בהיקפים גדולים, כולל טילים בליסטיים, רגילים ומדויקים, טילי שיוט יבשתיים ומגוון רחב של טילים נגד אוניות".
האיראנים השקיעו משאבים רבים בחות'ים, ותוך זמן קצר יחסית הם הפכו לבעלי יכולות עצמאיות. "איראן שיגרה לתימן מומחים והעבירה את החות'ים תהליך אבולוציוני דומה לזה שעבר חיזבאללה", מסביר הינץ. "הקשר עם הארגון הלבנוני הולך אחורה הרבה שנים, אבל התהליך דומה – שליחת מומחים איראניים שמעבירים ידע והדרכות לתפעול ואף לייצור טילים, במקביל להזרמת אמצעים בדרכים שונות. מבחינת האיראנים זו מסורת של יצירת בריתות ומוקדי כוח אזוריים".
פרס על ראשו
הקבוצה הזיידית "אנסאר אללה" (תומכי האל), הידועה בשם "חות'ים", צמחה מתוך שבט החות'ים שמרכזו במחוז סעדה שמצפון־מערב לצנעא, בירת תימן; זהו פלג מוסלמי שיעי־זיידי המהווה כ־30 אחוזים מאוכלוסיית תימן.
ראשית דרכה של התנועה החות'ית הייתה בשנת 1992, כאשר האחים מוחמד וחוסיין אל־חות'י ייסדו את ארגון "הצעירים המאמינים". אביהם, בדר א־דין אל־חות'י, היה גורם מרכזי במערכת המשפט המקומית וממייסדי מפלגת "אל־חק", המייצגת את שבט החות'ים בפרלמנט התימני. בדר א־דין מת ב־2010, לדברי החות'ים בעקבות סיבוך של מחלת האסטמה שסבל ממנה. לעומת זאת, בארגון אל־קאעידה שלחם בחות'ים טענו כי הוא מת כתוצאה מהפצצה שלהם.
החוקר פביאן הינץ: "הצבא הרגלי של החות'ים הוכיח את עצמו בעימותים מול צבא תימן. אבל עם כל הכבוד לניסיון בשטח, אין ספק שהאיום הממשי מצידם הוא האווירי"
חוסיין, בנו של בדר, היה נוסע בצעירותו עם אביו לאיראן וללבנון כדי לחזק את הקשרים עם העדה השיעית. לפי טענות שונות הוא ביסס יחסים קרובים עם המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי ועם מנהיג חזבאללה חסן נסראללה. הוא ואחיו מוחמד פתחו בתימן בתי ספר ומחנות קיץ, במטרה לקדם את רעיונות התנועה הזיידית. שנתיים לאחר הפתיחה כבר השתתפו במחנות הקיץ כ־20 אלף ילדים ונערים; לימים הם יהיו הבסיס של לוחמי הארגון. לאחר פלישתה של ארצות הברית לעיראק בשנת 2003 החלו החות'ים ובראשם חוסיין להטיף נגד ארה"ב, נגד ישראל ונגד היהודים שבתימן.
בעקבות התבטאויותיו ומוסדות הלימוד שהקים, שחינכו לאסלאם קיצוני, הטילה ממשלת תימן הגבלות על חוסיין אל־חות'י, שהיה חבר בפרלמנט התימני. הוא הואשם בהקמת מרכזים דתיים ללא רישיון, ביצירת קשרים עם איראן ועם חיזבאללה, ובהנהגת ארגון חמוש. חסינותו הדיפלומטית הוסרה והוא ברח לסוריה ולאיראן. ממשלת תימן עצרה מאות מחסידיו שהפגינו מול המסגד הגדול של צנעא, ואף הציעה פרס של 55 אלף דולר על לכידתו. במבצע לתפיסתו נעצרו 25 מתומכיו, והפרס על ראשו הוגדל ל־75 אלף דולר. אחרי חודשים של עימותים קשים הכריז משרד ההגנה התימני בספטמבר 2004 כי חוסיין נהרג עם 20 מאנשיו בנפת מראן שבמחוז סעדה.
ב־2013, כמעט עשר שנים לאחר הקרבות הללו, ואחרי מאבק של החות'ים נגד המשטר התימני במסגרת האביב הערבי, מסרה ממשלת תימן את גופתו של חוסיין למשפחתו והתנצלה בפניהם. היא הודתה כי המלחמה שהכריז עליו משטרו של הנשיא עלי עבדאללה סאלח לא הייתה מוצדקת; סאלח, שמסר את השלטון לידי הממשלה התימנית ב־2011, חוסל בידי החות'ים ב־2017.
הקים ערוץ טלוויזיה
את מקומו של חוסיין תפס אחיו, עבד אל־מלכ אל־חות'י, מנהיגם של החות'ים עד היום. כילד נסע עבד אל־מלכ עם אביו באזורים הכפריים של מחוז סעדה כדי לפתור סכסוכים ומחלוקות על פי השריעה. את דרכו הציבורית החל כמפקד שטח של המיליציה שהייתה ידועה בהופעתה המרושלת: סנדלים, בגדים ישנים ולחיים תפוחות מלעיסת גת. מגוריו באזורים כפריים, נטולי חינוך ממשלתי, לא אפשרו לו לרכוש השכלה מקצועית. הוא למד במסגד המקומי כתיבה ואסלאם על פי תורת הזיידים. מגיל צעיר בנה לו אביו תוכנית לימודים מיוחדת, וכשהגיע לגיל 13 כבר כינה אותו "חכם באסלאם". עם נישואיו בגיל 14 עבר עבד אל־מלכ לצנעא כדי להיות במחיצת אחיו הבכור חוסיין, שהפך למורו הרוחני. עבד אל־מלכ למד את התרבות העירונית ופיתח מודעות פוליטית.
עבד אל־מלכ ידוע כרטוריקן מוכשר. הוא מבין את כוחה של התקשורת בגיוס ההמונים, ומקדיש תשומת לב רבה להיבט התקשורתי, שהוזנח כמעט לחלוטין בתקופת הקמת הקבוצה. הוא הקים ערוצי טלוויזיה, בהם ערוץ אל־מסירה, שהחל לשדר ב־2012. החות'ים השיקו גם שורה של תחנות רדיו משלהם, כמו רדיו סאם FM, וכן אתרי חדשות.
המאמצים נשאו פרי, והתנועה החות'ית צברה כוח, התפשטה והתרחבה. אנשיה סחפו צעירים שהתנגדו לממשלה שהייתה נגועה בשחיתות, עד שתפסו את השלטון במחוז סעדה.
באמצע העשור הקודם הובילו החות'ים, בתמיכה איראנית, מהלך צבאי להדחת ממשלת תימן. בספטמבר 2014 הסתערו המורדים השיעים על הבירה צנעא והביאו להתפטרותו של ראש הממשלה מוחמד בסינדווה. בינואר 2015 ביצעו החות'ים צעד נוסף לקראת תפיסת מוסדות השלטון, כאשר השתלטו על ארמון הנשיאות, על מקום משכנו הפרטי של הנשיא, עבד רבו מנסור האדי, ועל המתקנים הצבאיים בבירה. בפברואר השלימו החות'ים את ההפיכה, הודיעו על פיזור הפרלמנט ועל הקמת מועצת מעבר שתנהל את ענייני המדינה. השלטון החדש לא הוכר בקהילה הבינלאומית, ובעקבות ההפיכה פרצו הפגנות המוניות במדינה, בעיקר בדרום, שרוב תושביו סונים.
בסיוע איראני הפכו החות'ים לאיום על הסעודים ועל הקואליציה הצבאית שהקימו. הם ירו עשרות טילי שיוט ומאות רחפני תקיפה על מטרות אסטרטגיות בסעודיה, ושיגרו מל"טים חמושים שגרמו נזק כבד למפעלי תאגיד הנפט הממלכתי ארמקו. טילים בליסטיים נורו מתימן גם לעבר אבו־דאבי ודובאי.
במרץ 2015 פתחה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות בהנהגת סעודיה במבצע "סופה נחרצת", כדי לסלק את החות'ים מהשלטון. איראן המשיכה לתמוך בחות'ים, והמבצע הפך למלחמה לא רשמית בין סעודיה לאיראן. בתוך כעשור הפך עבד אל־מלכ אל־חות'י את ארגון הטרור שלו לשלוחה של משטר האייתוללות, לשליט ברוב שטחה של תימן ולאיום מרכזי על הסחר הימי.
ציר הרשע
"קשה לענות בבירור על השאלה מתי החל הקשר החות'י־איראני", אומר הינץ, "אבל אנחנו יודעים שמתחילת דרכם היו לחות'ים קשרים טובים עם טהרן. חלק מהחוקרים טוענים שהחות'ים קיבלו תמיכה מטהרן כבר בצעדיהם הראשונים כמפלגה בתימן. אחרים גורסים שבאיראן היו מופתעים מההתקדמות החות'ית ומההשתלטות המהירה על תימן, ורק אז החלו לתמוך בהם בצורה מסיבית. מה שבטוח הוא שהקשר הנוכחי בין החות'ים לאיראנים חזק מאוד ומשפיע על האזור כולו. במישור הצבאי איראן החלה להשקיע רבות בחות'ים לאחר נפילת משטרו של הנשיא הוותיק עלי עבדאללה סאלח. השימוש שעשו החות'ים בטכנולוגיות איראניות במלחמה שלהם נגד הסעודים ומדינות המפרץ מוכיח את הקשר הישיר שהתפתח. היום כמעט כל הטכנולוגיה שהם משתמשים בה בפעילות הצבאית שלהם היא איראנית".
הצבא האיראני מחזיק היום בכלי שיט, שריון וחיל אוויר מיושן למדי. בשנים האחרונות הוא התמקד בפיתוח היכולות הבליסטיות ובתחום הכטב"מים, כדי שיוכלו לשאת ראשי נפץ גרעיניים לאחר השלמת פרויקט הגרעין השאפתני. כיום איראן נחשבת למעצמת כטב"מים, שאותם היא מפתחת ומוכרת למדינות שונות. אחת מהן היא רוסיה, שמאז הפלישה לאוקראינה חיזקה את הקשרים עם טהרן ומקבלת ממנה אספקה של אלפי כטב"מים. מדינות אחרות מנצלות את היחסים עם איראן לשיפור כלי הטיס שלהן באמצעות ידע וחלקי חילוף. היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ון קירבי כינה את שיתוף הפעולה הזה "חסר תקדים", והביע חשש שהיכולות הללו יסכנו את המזרח התיכון. ב־14 באפריל התממש החשש, כשהאיראנים שיגרו מאות טילים וכטב"מים לעבר ישראל.
בהתאם להתפתחות האזורית, פביאן הינץ מתמקד בשנים האחרונות במחקר של טילים בליסטיים, רחפנים וכלי טיס לא מאוישים. "הצבא הרגלי של החות'ים הוכיח את עצמו במלחמות ועימותים מול צבא תימן. אבל עם כל הכבוד לניסיון בשטח של הלוחמים החות'ים, אין ספק שהאיום הממשי הוא האווירי. מדובר ביכולות מיוחדות שהאיראנים מספקים לארגוני הפרוקסי שלהם ולמומחים מיוחדים בכוח קודס, הזרוע האחראית במשמרות המהפכה לייצור מבצעי החוץ, שאנשיה מכשירים את המקומיים. הם השקיעו הרבה בשיפור היכולות של החות'ים.
"לפי המידע שבידינו, החות'ים עדיין לא יכולים לייצר טילים ארוכי טווח שיגיעו לישראל, אבל הם הגיעו לרמה של הרכבת אמצעים לטווחים קצרים והרכבת חלקים של טילים ארוכי טווח. בגלל הקרבה הגאוגרפית, המדינות המאוימות ביותר מהחות'ים הן מדינות המפרץ, מדינות שלארה"ב יש אינטרסים בהן".
למרות היכולות של החות'ים והאיום שהם מציבים על האזור, הינץ משוכנע כי ישראל מסוגלת להגן על עצמה מפניהם. "מערכות ההגנה האווירית של ישראל הן הטובות ביותר בעולם, ומבחינה מספרית אין לחות'ים די טילים ארוכים כדי לאתגר אותן באמת. האיום המרכזי של החות'ים הוא על תנועת המסחר הימית. המיקום הגאוגרפי שלהם אסטרטגי, והוא מאפשר להם לאיים בקלות על הספינות החולפות לידם. כדי לסכן את נתיבי השיט הם יכולים להסתפק בטילים פשוטים, וכאלה יש להם בכמויות".
דרכים רבות להברחה
אחרי פירוק דאעש, איראן למעשה קיבלה לידיה את עיראק על מגש של כסף. האמריקנים, שעזרו למגר את ארגון המדינה האסלאמית, מתמודדים כעת עם אל־חשד א־שעבי ("ארגון ההתנדבות העממי"), פרוקסי איראני הפועל בעיראק. על פי מקורות זרים, ישראל תקפה באותו אזור לא פעם ולא פעמיים שיירות שהבריחו נשק מאיראן דרך עיראק לסוריה וללבנון. משאיות עמוסות באמצעים מתקדמים, וכן בכירים בכוח קודס שנסעו לאמן ולהפעיל חוליות, חוסלו מהאוויר.
"הברחות הנשק מאיראן לתימן הן אופרציה שלמה", מסביר הינץ. "הקואליציה הערבית בהובלת סעודיה טענה בעבר כי נמל חודיידה שלחופי הים האדום הוא מרכז ראשי של קבלת טילים בליסטיים איראניים ומוקד של פעילות עוינת נגד נתיבי השיט. אבל יש עוד אפשרויות להברחות. הם יכולים להבריח את האמצעים דרך הים באמצעות סירות דיג או סירות המוסוות כאזרחיות, הם יכולים להשתמש ברשתות הברחות קיימות, ואפילו להעביר את האמצעים האלה דרך היבשה. היו בעבר דיווחים על מעברים של אמצעים צבאיים דרך מבריחים בסולטנות עומאן הגובלת בתימן.
"מלבד הטילים, ישנם כטב"מים ורחפנים ארוכי טווח שיכולים להגיע באמצעות אונייה לקרבת החוף התימני ומשם לטוס לתוך תימן. האיראנים משגרים את הרחפנים מהספינות, וחות'ים משתלטים עליהם ומנחיתים אותם. הם מרכיבים חומרי נפץ על ראש הרחפן והופכים אותו לרחפן מתאבד".
הפיקוח על המרחב הימי אמור להתבצע על ידי האמריקנים והבריטים, ובעבר הם אכן השתלטו על ספינות שהובילו נשק ואמצעי לחימה לחות'ים. אבל לדברי הינץ, אין בכך די. "הפיקוח והמעקב הזה אפסיים לעומת מקומות אחרים בעולם. אפשר בהחלט לומר שאם אתה איראני שרוצה להבריח משהו לא חוקי לתימן, זאת לא ממש משימה מסובכת".
החוף התימני משקיף על מצר באב אל־מנדב, שהוא מעבר צר בין תימן לג'יבוטי בקצה הדרומי ביותר של ים סוף. זהו אחד מנתיבי הים העמוסים ביותר בעולם. כ־18 אחוז מהסחורות לאירופה עוברות בו, וכחמישית מצריכת הנפט העולמית. האיום החות'י על הכניסה לים האדום ולתעלת סואץ מאלץ את ספינות הסחר לבחור נתיבים יקרים יותר ולהקיף את יבשת אפריקה. חברות ספנות בינלאומיות דיווחו כי הדבר עלול להוסיף 18 ימים להפלגה לאירופה.
מי שעומד במרכז יחסי הציבור של החות'ים ומכריז על תקיפת אוניות ועל הישגים צבאיים הוא דובר הצבא החות'י, יחיא סריע. בדומה לשאר מנהיגי החות'ים, גם סריע נולד במחוז סעדה הסמוך לגבול סעודיה. לאחר שסיים תואר ראשון ושני במדעי המדינה, לצד לימודי לחימה, ביטחון ומדעי צבא, שירת סריע בצבא החות'י כראש אגף לוחמה פסיכולוגית ו"הכוונה מוסרית". מאוקטובר 2018 הוא משמש דובר הצבא החות'י. מתחילת מלחמת חרבות ברזל החל סריע לפרסם הודעות מצולמות על מתקפות לעבר אילת ולעבר ספינות בים סוף. הוא מופיע בבגדי הכוחות הרשמיים, ובטון צעקני מקבל אחריות לפעולות החות'ים.
"האינטרס הכלכלי של מדינות רבות הביא לגיבוש קואליציית כוחות בראשות ארה"ב ומדינות אירופה ללוחמה מול החות'ים", מסביר הינץ. "אבל הם לא התרשמו מהאיומים ותקפו באופן ישיר ספינות אמריקניות. ארה"ב ובריטניה עם הקואליציה העולמית החלו לתקוף בתגובה את החות'ים בתימן, אבל זה לא מעודד אף אחד, בטח לא את חברות הביטוח שמסרבות לבטח ספינות הנעות בנתיב הימי הנתון לסיכון החות'י. האיום על נתיבי השיט מוביל להפסדים גדולים מבחינה מסחרית, וסוגר כמעט לחלוטין את תנועת הספינות האזרחיות.
"התקיפות של הקואליציה לא ממש עוזרות, בין השאר כי תימן היא מדינה ענקית וכדי להשתלט על כל מה שמתרחש שם דרושים מאמצים כבירים וארוכי טווח. עכשיו הקואליציה מפציצה בתימן בתגובה על השתלטות והפרעה לנתיבי השיט, אבל צריך לומר את האמת: במשך שנים מה שמתרחש בתימן היה בעדיפות נמוכה מבחינת רוב המדינות. עכשיו נזכרו באיום החות'י".
