לתימן יש בעיה. כלומר, יש לה אינסוף בעיות, אבל היא גם סובלת מהתמכרות חמורה לסמים. זה לא רק עניין רפואי, אלא בעיה כלכלית. הכלכלה שלה התמכרה לגת, ולא מצליחה להיגמל ממנו. לפי דו"ח של הבנק העולמי משנת 2007, הצמח הממסטל־חלקית אחראי ל־6% מהתמ"ג של תימן, תופס כמעט שליש מהייצור החקלאי, ואחד מכל שבעה תימנים עובד בגידול או הפצה שלו. אחרי המגזר הציבורי, תעשיית הגת הייתה המעסיק הגדול ביותר בתימן.
מאז העסק רק תפח. מלחמת האזרחים הביאה מיליונים בתימן לסף רעב, אבל המנהג ללעוס עלי גת ("לחזן") בחבורות אחר־הצהריים התרחב. החות'ים, שהשתלטו על צפון המדינה, אזור המוצא של הגת, עודדו בטירוף את המשך הייצור והצריכה שלו, בהיותו מכניס פי כמה מגידולים חקלאיים אחרים, וכך בחוות רבות הוחלפו גידולים כמו חיטה וקפה בגידול גת. לפי הערכות גורמים במשרד החקלאות התימני שמצוטטים בדו"חות של האו"ם, הגת השתלט על כ־60% מהשטחים החקלאיים. חפשו קצת תמונות של חות'ים בגוגל; לא פעם תראו אותם עם לחיים נפוחות בגודל של כדור טניס.
סגן שר החוץ החות'י נשאל מדוע העולם צריך לתמוך בתימן שמגדלת סם במקום מזון. הוא ענה: "זה אכן הרגל רע". אז אמר
ההשפעה על האוכלוסייה בהתאם. עד שנות השישים, חיזוּן גת היה נחשב כבילוי של "מדי פעם", בעיקר בקרב המעמדות הגבוהים. כיום ארגון הבריאות העולמי מעריך שכ־90% מהגברים התימנים, וכמחצית מהנשים, לועסים גת 3־4 שעות מדי יום. גם כחמישית מהילדים מתחת לגיל 12 דיווחו על לעיסת גת יומיומית. זה קורה בחבורות חבורות, בהפרדה מגדרית, פעמים רבות על חשבון שעות העבודה או הטיפול בילדים. לפי המחקר, משק בית ממוצע בתימן מוציא כ־17% מההכנסה שלו על עלי גת.
בישראל, כידוע, אין איסור על צריכת גת בתצורתו הטבעית (להבדיל מ"חגיגת"), אבל בארצות הברית ורבות ממדינות אירופה הוא נחשב סם אסור, וגם בכל מדינות חצי האי ערב – חוץ מתימן. בצריכה יחידה הוא רק ממריץ מעט, אך צריכה ארוכת טווח נחשבת מזיקה. ארגון הבריאות העולמי מגדיר את הגת "ממכר מאוד". הוא מקושר עם ישנוניות לאורך היום, מזיק לסובלים מלחץ דם גבוה, פוגע בתא המשפחתי, והתגלה גם שצריכתו בהיריון גורמת למשקל לידה נמוך. תימן, אגב, מדורגת לפי ה־CIA במקום הראשון בעולם בתת־תזונה של ילדים מתחת לגיל חמש.
פריון העבודה בתימן נמוך מאוד. מדובר במדינה עם 18% אבטלה, שכלכלתה מרוסקת מעשור של מלחמות, עם תעשיית נפט ששקעה אחרי שרק לפני עשור היוותה כ־63% מהכנסות המדינה. כיום הייצור לא ממצה את הפוטנציאל שלו ונמצא בירידה – מייצור של 450 אלף חביות ביום בשנות האלפיים, לקצב הפקה של כ־50 אלף חביות כיום.
הגת, לעומת זאת, מצוי בעלייה מתמדת. מאז השתלטותם על צפון תימן ועל הבירה צנעא בשנת 2014, עושים החות'ים ככל יכולתם כדי להפיץ ולהרבות את גידולי הגת. יש שמשווים את תעשיית הגת שלהם לתעשיית החשיש והסחר בסמים של חיזבאללה. בשנת 2016 האשימה סעודיה, אויבתם הגדולה, שהחות'ים מנסים "להשחית את החברה הסעודית" בהפצה של הסם מעבר לגבול הדרומי. מנגד, ממשלת תימן הדרומית, שהתמקמה בעיר עדן, ניסתה לאסור את צריכת הגת, או להגביל אותה לסופי שבוע בלבד, אך לשווא.
כתב רשת CNN העז לשאול את סגן שר החוץ בממשלת החות'ים, חוסיין אל־ר'אזי, מדוע הקהילה הבינלאומית צריכה לשלוח אוכל לתימנים המורעבים בזמן שכל המדינה מסתובבת עם גת בפה, ומרבית הקרקע החקלאית מוקדשת לגידול סם ולא מזון. הוא ענה: "אני מסכים איתך, זה הרגל רע שצריך להיפטר ממנו". אז אמר. באותה שנה העריך האו"ם ששווי המזון הנדרש כדי למנוע רעב בתימן הוא כ־4 מיליארד דולר; תעשיית הגת בתימן הכניסה פי שלושה.
זולל מים
התלות של כלכלת תימן בחקלאות היא אדירה. היא מייצרת כ־80% מכלל ההכנסות, יותר מחצי מהעובדים עוסקים בחקלאות, ו־73% מהאוכלוסייה מסתמכת במישרין או בעקיפין על הכנסה מפעילות חקלאית. עשור של מלחמה פנימית וחיצונית הוביל לנזקים של כ־110 מיליארד דולר למגזר החקלאי, ולמחסור חמור במים. נוסף לכול, לפני שנתיים חוותה תימן בצורת קשה, זאת כאשר הגת ידוע כצמח שדורש השקיה מרובה באופן יוצא דופן.
זה לא נגמר בזה. שיחי הגת יונקים מתת־הקרקע כמות עצומה של מי תהום. אחד האתגרים החמורים לעתיד החקלאות בתימן הוא תהליך מדבוּר מואץ שעוברות הקרקעות החקלאיות במדינה, שגם ככה רובה מדברית. לפי הממשלה התימנית, התופעה הזו מסכנת יותר מ־90% מהאזורים החקלאיים, והצימאון המוגבר של צמח הגת מחמיר אותה. מכל הבחינות, חוץ מהתמריץ הכלכלי המיידי, עדיף לחקלאי תימן לעבור לגידולים אחרים.
ב־2017 רצחו החות'ים את שותפם, הנשיא לשעבר עלי עבדאללה סאלח, והשתלטו על חוות הגת שבשליטתו. במקביל הם פצחו במלחמת חורמה נגד בתי הקפה. מנהיגם, עבד אלמלכ אל־חות'י, נאם נגד עירוב גברים ונשים יחד בעת שתיית הקפה, וחמושים החלו לפרוץ לבתי קפה מפורסמים בצנעא ולהכות את יושביהם. את צריכת הגת, לעומת זאת, הם מעודדים בכל פה, אף שבמדינות מוסלמיות אחרות כמו מצרים, קטאר או סעודיה היא שקולה לשתיית אלכוהול, האסורה כידוע.
זה היה סמלי. עלייתו של הגת על חשבון הקפה מדגימה את עומק השקיעה הכלכלית של מדינה שגם ככה לא הייתה במצב מי יודע מה. שני הגידולים הפכו מוכרים לראשונה לאדם הלבן דרך תימן במאה ה־15. הכינוי "מוקה" לסוג מסוים של קפה הוא שיבוש של שם עיר הנמל מוח'א, שממנה ייצאו קפה לאירופה. התיעוד הראשון של שימוש בגת הוא מקרן אפריקה, פחות מ־30 קילומטר הפלגה משם.
מספקית הקפה של העולם הידרדרה תימן למקום ה־77 בייצור קפה כיום. לאורך השנים האחרונות דחק הגת יותר ויותר את גידולי הקפה, והתעשייה המקומית הולכת ומצטמצמת במאות טונות מדי שנה. כמה ארגונים בינלאומיים משוכנעים שהצלת הכלכלה התימנית עוברת דרך שכנוע בעלי חוות לעקור את שיחי הגת ולשתול עצי קפה. במסגרת פרויקט של ממשלת הדרום עובדים על שתילת מיליון עצי קפה עד שנת 2025. היוזמים מאמינים כי גידול קפה בתימן דורש גם פחות דשנים, שהפכו יקרים במיוחד בעקבות המלחמה.
כלכלת תימן, המבוססת על חקלאות, נמצאת אפוא בהתלבטות דרמטית ביחס לעתידה. הן הקפאין והן הקאתינון הם חומרים ממריצים שהעולם מכיר בזכות טיפולם המסור של התימנים. אם יבחרו בקפה, הם עשויים לזכות בכמה שלוקים של נחת. אם ידבקו בגת הוא ימשיך לכתוש וללעוס אותם, אחר כך תבוא היריקה.
מלחמת המטבעות
כאמור, זו רק אחת הבעיות של כלכלת תימן, יש לה עוד הרבה. בשנים 2011־2022 גודל הכלכלה נחתך בחצי, ורמת החיים הידרדרה אף יותר. המצב במדינה מקשה גם על השגת נתונים מדויקים. 75% מהתימנים גרים בכפרים קטנים ולא ברורה מידת הגישה שלהם למזון, החוב הציבורי עצום, האינפלציה בתנודות משוגעות מקצה לקצה, והעוני מתרחב. נוסף לכל זה, הצפון והדרום מתפצלים מוניטרית ופצחו ב"מלחמת מטבעות".
ב־30 במרץ, ממש לפני כמה שבועות, הכריז הבנק המרכזי בצנעא על הנפקת מטבע חדש של 100 ריאל תימני. בתגובה, הבנק המרכזי בעדן פרסם ב־2 באפריל צו המורה לכל הבנקים המסחריים והמוסדות הפיננסיים להעביר בתוך חודשיים את המרכזים העיקריים שלהם מצנעא, שבשליטת החות'ים, לעדן. רגע, יש שני בנקים מרכזיים, אחד בצנעא ואחד בעדן? אכן כן.
ב־2016 העבירה ממשלת תימן המוכרת על ידי האו"ם, את הבנק המרכזי לעדן, מה שהוביל למעשה לפיצולו. כך שיש כיום נגיד חות'י בצנעא ונגיד אנטי־חות'י בעדן, שפועלים זה נגד זה. כדי להתמודד עם חובותיה הגדולים החלה ממשלת תימן להדפיס כסף, מה שהוביל לזינוק עצום באינפלציה. לא רק זה, את השטרות מהסוג החדש ניתן לזהות, והחות'ים בצפון הודיעו שהם לא מכירים בהם. ב־2019 הם הטילו איסור על השימוש בהם בתחומם.
התוצאה היא פיצול מוניטרי. הריאל התימני יציב אצל החות'ים, אבל בשאר המדינה חל פיחות רציני בערכו. מדובר במטבע שגם ככה היה במצב גרוע, וערכו ערב המלחמה היה כ־215 ריאל לדולר אחד. מאז מצבו הורע כמובן, אך כמעט בלתי אפשרי לעקוב אחרי התנודות שלו. הדרמה הנוכחית עם הנפקת המטבע של החות'ים נעשתה ללא תיאום עם ממשלת הדרום, ועלולה להחריף את פיצול הכלכלה.
ממשלת הדרום הודיעה שאם הבנקים יתעלמו מהצו שלה להעביר את מרכזם מצנעא, היא תנקוט נגדם הליכים לפי חוק איסור הלבנת הון ומימון טרור. זה קורה דווקא בזמן של הפסקת אש שברירית בין הצדדים, ומלחמת המטבע היא סוג של מלחמה קרה. ומי אשם? אנחנו. החות'ים מאשימים את הבנק המרכזי בעדן שהוא נוקט נגדם בפעולות כלכליות בעידודה של ארצות הברית, כדי ללחוץ עליהם להפסיק את הפעולות נגד ישראל במסגרת המלחמה בעזה.
שגרירות ארצות הברית בתימן לא נשארה חייבת והודיעה כי "ארה"ב מגנה את ההנפקה על ידי החות'ים – קבוצת טרור עולמית ייעודית – של מטבעות מזויפים שיחליפו את המטבע הלגיטימי של תימן. אסור להכניס עוד מטבעות מזויפים לשוק". בתגובה הודיע הנגיד החות'י שהוא "יתמודד עם כל קונספירציה חדשה המכוונת לכלכלה ולעם התימני". מטבעות הלשון מחריפים.
אבל גם בלעדינו הצדדים מחליפים כל העת מהלומות כלכליות. בשנה שעברה העבירו החות'ים חוק אסלאמי שאוסר על בנקים לתת ולקחת ריבית. גם פטרוניהם באיראן העבירו חוק דומה בשנת 1982, שנים ספורות אחרי המהפכה האסלאמית שלהם, אבל בשלב היישום הם מצאו כל מיני דרכים שיאפשרו לבנקים להמשיך בפעולתם. כן, למוסלמים יש טריקים שמזכירים את ה"היתר עסקה" שלנו. חוץ מזה, בצפון תימן יש חוק שמעניק לשושלת המנהיג אל־חות'י 20% מההכנסות בתחומיה.
ממשלת הדרום הזדעקה והזהירה מקריסה סופית של הבנקאות בתימן. החות'ים האשימו אותה בשחיתות ובהדפסת טריליוני שטרות שהביאה לאינפלציה. בדרום האשימו שהחות'ים גונבים את משאבי הנפט, בצפון טענו שהמענקים השמנים של סעודיה נעלמים בכיסי הממשלה וחוזר חלילה. באמצע נמצאים 30 מיליון אזרחים שחיים בעוני מחפיר, בתנאי כלכלה ומטבע בלתי אפשריים, ובתנאי תברואה לא נאותים. לא פלא שהם נאחזים בלעיסת הגת.
