שופט בית המשפט המחוזי נצרת-נוף הגליל, יוסף בן חמו, דחה אמש (ג') עתירת אסיר שהגיש רב המחבלים מרואן ברגותי על תנאי מחייתו ואחזקתו בכלא. ברגותי טען בעתירתו כי הוא מוחזק באגף "שמור" ובהפרדה בניגוד לכללים, ללא שהתקבלה בעניינו החלטה רשמית, וללא סיבה מספקת. עוד טען עורך דינו של ברגותי בשמו כי זכויותיו כאסיר הפרדה נשללות ממנו והוא לא מקבל מזון בכמות המוקצבת לאסירים והמזון שהוא מקבל לא ניתן לו בשעות המקובלות. כמו כן, לא ניתן לו הציוד המגיע לו, לא מתאפשר לו לרכוש במרכז המכר, לא מאפשרים לו לקבל עיתון ומכשירי חשמל, טלוויזיה וקומקום. כמו כן, "הטיול היומי" המגיע לו ניתן לו באופן חלקי, חצי שעה במקום שעה.
השופט בן חמו דחה כאמור את כל הטענות שנטענו בשמו של ברגותי וקבע כי פעולות שב"ס בעניינו בוצעו כדין. בנוגע להחזקה בהפרדה ציין השופט כי המידע בעניינו של ברגותי מצדיק את ההחלטה שהתקבלה, "הוגש לי מקבץ רחב היקף של המיידעים המודיעיניים בעניינו של העותר שהוצגו בפני הגורם המנהלי המוסמך והיוו בסיס להחלטתו. מהחומר המודיעיני עולה כי דמותו התקשורתית של העותר כ'לוחם חופש' איננה עומדת בהלימה עם החומר המודיעיני שבשב"ס. מהחומר עולה כי העותר משתף פעולה במשך פרקי זמן ארוכים עם הגורמים העוינים ביותר עם ישראל כולל תנועת חמא"ס, הוא פועל ומעורב באופן ישיר בפעולות שיש בהן כדי לפגוע בביטחון המדינה כשברקע לכל ההתנהלות הזו היא חיזוק מעמדו הפוליטי מחוץ לכלא כהכנה ל'יום שאחרי'".
השופט הוסיף בהקשר זה כי "גורמי המודיעין סבורים כי החזקתו של העותר בתקופה זו באגפים רגילים תסייע בחיזוק תנועת החמא"ס ובכך תתרום למגוון אירועים שליליים בתוך הכלא. גורמי המודיעין סבורים כי האינטרס הביטחוני מחייב את החזקתו של העותר ב'הפרדת יחיד' ולא להסתפק בהחזקתו ב'אגף שמור'… האמור במיידעים אכן מקים את העילות המצדיקות החזקה בהפרדה. החלטתו של הגורם המנהלי המוסמך להסתמך על המיידעים הינה החלטה תקינה, ראויה וסבירה. לאור מכלול נתוניו של העותר והמיידעים המודיעיניים, לא ניתן להשיג את עילת ההפרדה בדרך אחרת".
בנוגע לתנאי המחיה ציין השופט כי מאז אירועי ה-7 באוקטובר צומצמו ההטבות הניתנות לכל האסירים הביטחוניים, ומדיניות זו אף אושרה בידי בית המשפט העליון. "כפי שציינתי בעבר, כל אסיר כולל אסיר ביטחוני מסוגו של העותר שבפני זכאי לתנאי יסוד וזכויות יסוד בסיסיים כמתחייב בדין, למרות מעשיו המתועבים והמזוויעים, אך אין לאפשר לעותר ולאסירים מסוגו, וודאי לא בעת הזאת תנאים משופרים, טובות הנאה או הטבות לפנים משורת הדין. למשיב (שב"ס – ש"פ) עומדת 'חזקת תקינות המנהל', חזקה על המשיבים שהם יפעלו למימוש מדיניותם המוצהרת גם ביחס לעותר זה כמו לשאר האסירים, הן בקשר למתן טיפול רפואי נדרש, הן בעניין תיאום מפגש עם עו"ד בהקדם והן בעניין תנאי המחייה. שוכנעתי שהעותר זוכה לקבל את הזכויות הבסיסיות המגיעות לו על פי דין בעת הזאת".
השופט דחה אף את טענותיו של ברגותי לפיהן הוא קרבן להתעללויות, "ככל שהעותר עומד על טענתו על כך שהוכה ונחבל ע"י סוהרים, הדרך לטיפול בטענות מסוג זה היא הגשת תלונה לגורמים המתאימים. ביהמ"ש הדן בעתירות אסירים לפי סעיף 62 לפקודה אינו ערוך ואיננו אמור לברר טענות מסוג זה. מטרת עתירת אסיר היא קיום תכליתי מהיר ולא מסורבל כשברקע יש לזכור כי לרשות המנהלית עומדת חזקת התקינות המנהלית. סיכום מנהל המרפאה כך נראה מבטא היטב ומשקף את הטיפול הרפואי לו זוכה העותר ולבדיקות הרפואיות שנעשו לו וכן לממצאים. סיכומו של דבר, לא מצאתי פגם בהתנהלותה של המשיבה".
